הבעייה עם קלאסיקה היא, שהיא אוחזת בגרונך ממרחק של 83 שנה, תוקעת קנה אקדח בגבך ומאלצת אותך לומר: "יצירה מבריקה", גם אם בלב עולה מחשבה מרדנית, אוונגרדית ובועטת, שאיך להגיד בלי להעליב, פעם זו אכן הייתה יצירה מבריקה.
ומאז, מים רבים, עכורים וגועשים זרמו בנהרות הז'אנר, עצים רבי נכרתו ביערות הגשם, מיליארדי מילים הודפסו, מיליוני כדורים נורו מאקדחים וגם מרובי ציד, עשרות אלפי בלשים מכורים לאלכוהול, אפופי ע

"אני לומד טימטום באוניברסיטה. עוד שלושה שיעורים ואקבל את הדיפלומה" (עמוד 173).

ספר המתח הבלשי "האיש הרזה" מאת <mark>דשיאל האמט</mark> (הוצאת מעריב לעם, 1960) הוא עוד ספר בז׳אנר הבלש הקשוח שהבולטים בכותבים בו הם <mark>דשיאל האמט</mark> וריימונד צ'אנדלר. גיבור הספר, ניק צ׳רלס, בלש פרטי לשעבר בסוכנות־החקירות הטראנס־אמריקנית, נקלע עם אשתו היפה נורה לסבך מזימות ותככים. בגב הספר נכתב כי "ניק צ׳רלס, הבלש לשעבר ואשתו נורה היפה,

"כאשר נתפוס את האשם – או את האשמה – ניווכח כי זהו מטורף, שמקומו במוסד סגור ולא על הגרדום" (עמוד 126).

המותחן הבלשי "קללת בני דאין" מאת <mark>דשיאל האמט</mark> (הוצאת כתר, 1980) הוא עוד ספר בז'אנר הבלש הקשוח שהבולטים בכותבים בו הם <mark>דשיאל האמט</mark> וריימונד צ'אנדלר. גיבור הספר, והגיבור הקבוע של האמט כמעט בכל ספריו הוא בלש פרטי חסר שם. "אינני בלש משטרה. באתי מטעם ׳הסוכנות הקונטיננטאלית״ – בשם חברת־הביטוח" (עמוד 7),

"תשמעי. זה לא טוב בכלל. את אף פעם לא תביני אותי, אבל אני אנסה עוד פעם ואז נעזוב את זה. תשמעי. כשהשותף של מישהו נרצח, הוא אמור לעשות משהו בקשר לזה. לא חשוב מה חשבת עליו" (עמוד 241).

"הנץ ממלטה" מאת <mark>דשיאל האמט</mark> (הוצאת כתר, 2013), סופר בלשי אמריקני הנחשב, לצד ריימונד צ'נדלר, כאחד הבולטים שביוצרי דמות "הבלש הפרטי הקשוח" (Hard Boiled Detective). בצעירותו שימש האמט כבלש בחברת החקירות הידועה פינקרטון.

"כל המבצע הזה נראה בעיני כהפגזה של תותחים ענקיים שבאה לפרוץ מנעול זעיר, אשר ניתן לפריצה באמצעים אחרים, שקטים, פשוטים ונוחים יותר" (עמוד 78).

דומה שהרומן הבלשי "מפתח הזכוכית" שכתב <mark>דשיאל האמט</mark> (הוצאת מזרחי, 1964), סופר בלשי אמריקני הנחשב, לצד ריימונד צ'נדלר, כאחד הבולטים שביוצרי דמות "הבלש הפרטי הקשוח" (Hard Boiled Detective), מתחיל מהאמצע. הקורא טובע תוך שניות בים השמות והאירועים וקשה להבין בהתחל

"לעולם לא תביני אותי, אבל אני אנסה פעם אחת נוספת, ולא אוסיף עוד. הקשיבי! כששותפו של מישהו נהרג, עליו להגיב באיזשהו אופן. ולא חשוב מה היתה דעתו עליו." (עמוד 163).


"הנץ ממלטה" מאת <mark>דשיאל האמט</mark> (הוצאת שוקן 1967), סופר בלשי אמריקני הנחשב, לצד ריימונד צ'נדלר, כאחד הבולטים שביוצרי דמות "הבלש הפרטי הקשוח" (Hard Boiled Detective). בצעירותו שימש האמט כבלש בחברת החקירות הידועה פינקרטון. שירת במלחמת העולם

"לעולם לא תביני אותי, אבל אני אנסה פעם אחת נוספת, ולא אוסיף עוד. הקשיבי! כששותפו של מישהו נהרג, עליו להגיב באיזשהו אופן. ולא חשוב מה היתה דעתו עליו." (עמוד 163).


"הנץ ממלטה" מאת <mark>דשיאל האמט</mark> (הוצאת שוקן 1967), סופר בלשי אמריקני הנחשב, לצד ריימונד צ'נדלר, כאחד הבולטים שביוצרי דמות "הבלש הפרטי הקשוח" (Hard Boiled Detective). בצעירותו שימש האמט כבלש בחברת החקירות הידועה פינקרטון. שירת במלחמת העולם

פעם, בימי נעורי הוזמנתי לסרט. הסרט המדובר היה 'הנץ ממלטה' ואני שמחתי מאוד, כי מי לא שמע את השבחים להם זכו גם המפרי בוגרט וגם הסרט. אך כגדול הציפיה היה גם גודל האכזבה: אי אפשר היה להבין מי נגד מי, התמונות היו חשוכות עד שלפעמים פשוט לא ראו כלום, והמפרי בוגרט אמנם שיחק טוב, אבל אני לא חשבתי, ולא חושבת גם היום, שבשביל פוזות של שחקן צריך ללכת לסרט.

שבוע לפני פסח גיליתי בקניון הגדול שבעיר שלנו דוכן

יש דברים שלא מאבדים "את זה" עם הזמן - שר הטבעות, הסנדק, סיינפלד, פינק-פלויד, תל אביב...
אבל יש מלא דברים שדווקא כן (אני מסתכן כאן כנראה :)), המטריקס, שלושה-בדירה-אחת, המוסיקה של שנות ה-80, חיפה...

"הנץ ממלטה" כנראה שייך לקבוצה השנייה.

כשהרמתי אותו בחנות הספרים, אמרו לי ואו איזה יופי של ספר, על הכריכה היה כתוב מילים שצעקו "קלאסיקה!!!", הוא אפילו הופיע באיזה רשימה של רבי-מכר. הייתי צריך להיז