“"כאשר נתפוס את האשם – או את האשמה – ניווכח כי זהו מטורף, שמקומו במוסד סגור ולא על הגרדום" (עמוד 126).

המותחן הבלשי "קללת בני דאין" מאת דשיאל האמט (הוצאת כתר, 1980) הוא עוד ספר בז'אנר הבלש הקשוח שהבולטים בכותבים בו הם דשיאל האמט וריימונד צ'אנדלר. גיבור הספר, והגיבור הקבוע של האמט כמעט בכל ספריו הוא בלש פרטי חסר שם. "אינני בלש משטרה. באתי מטעם ׳הסוכנות הקונטיננטאלית״ – בשם חברת־הביטוח" (עמוד 7), הציג עצמו הגיבור בפתח הספר.

הגיבור נשכר לפענח גנבת יהלומים, אך עד מהרה מוצא עצמו בסבך של בגידות. הבלש נדרש להגן על גבריאלה לג׳ט, יורשת צעירה עשירה ויפיפייה. "מוכתמת את בקללה משפחתית מיוחדת " (עמוד 136), נאמר לה והיא בטוחה שהיא רוצחת מטורפת. אך האמנם כך הוא, או שמא היא קורבן של מזימה אפלה.

"תוצאתו של תכנון מוצלח נראית תמיד כעניין של מזל בעיני פתי" (עמוד 147), הסביר הבלש לעמיתיו בעת שפיענח את התעלומה. בסך הכל נחמד מאוד. אבל לא יותר מזה. לחובבי הז'אנר.”