“"אני לומד טימטום באוניברסיטה. עוד שלושה שיעורים ואקבל את הדיפלומה" (עמוד 173).

ספר המתח הבלשי "האיש הרזה" מאת דשיאל האמט (הוצאת מעריב לעם, 1960) הוא עוד ספר בז׳אנר הבלש הקשוח שהבולטים בכותבים בו הם דשיאל האמט וריימונד צ'אנדלר. גיבור הספר, ניק צ׳רלס, בלש פרטי לשעבר בסוכנות־החקירות הטראנס־אמריקנית, נקלע עם אשתו היפה נורה לסבך מזימות ותככים. בגב הספר נכתב כי "ניק צ׳רלס, הבלש לשעבר ואשתו נורה היפה, שאין דרכה להירתע מהרפתקה, באו לניו יורק ושלא מרצונם מסתבכים בחקירת רצח מזכירתו של ממציא מטורף – ומסתבכים עוד יותר עם על משפחת ויינאט המטורפת.. הבת דורותי שיכורה מובהקת, ושקרנית רבת־פעלים, אך חסרת־בקיאות. האם מימי נלמדת בכוחות־הייאוש אל עליה הפג והולך ואל נעוריה החולפים, באמצעות בעלה השני, הג׳יגולו, הקורא לעצמו כריס יורגנסן. ראש החשודים בפרשת־הרצח הוא האב ויינאנט, הממציא המטורף, שהיעלמו אך מוסיף לסיבוך התעלומה. עד שנפתרת החידה, קולט ניק כדור־אקדח, מגן על הבת דורותי, ומייגע את מוחו כדי להוכיח למשטרה, שהוא עצמו אינו מעורב בפרשת הרצח". 

כמו בספרים רבים בז׳אנר, ובדומה להאמט, עצמו שירת צ׳רלס בצבא ארצות הברית ולחם כחייל חי"ר ולחם במלחמת העולם הראשונה. "אני מניח שלא סיפר, כיצד הציל את חיי באותו בור־פגז ב…" (עמוד 150), שאל עורך הדין הרברט מקאולי את אשתו של צ׳רלס, נורה. בעלה, מצדו פטר את העניין בלא כלום. "הוא ירה באחד והחטיא. ואני יריתי ולא החטאתי, וזה הכל" (עמוד 150), אמר צ׳רלס. בהמשך, כך נראה עבד כבלש משטרה וכבלש פרטי. צ׳רלס הוא קשוח שבקשוחים, שנון וחריף מחשבה ולשון ובעל אגרופים שאינם מפלנל. כשנדרש להתמודד עם אחד הנבלים שבספר לא היסס. "לא חיכיתי לראות מה הוא אומר לעשות, אלא הנחתי מכת־אגרוף על סנטרו בשמאלי. המכה היתה הגונה. היא נחתה עליו כהלכה, והפילתו מתעלף; אבל בצדי חשתי צריבה, וידעתי שפצע־הכדור נפתח שוב" (עמוד 183). "מה אתה רוצה שאעשה עוד?" (עמוד 183), נהם אז צ׳רלס לעבר לייטנאנט גילד, חוקר מחלק הרצח במשטרה. "לעטוף אותו בצלופאן בשבילך?" (עמוד 183).

כשמבצעים רצח במאתימאטיקה, אמר צ׳רלס, "אפשר לפתור את התעלומה במאתימאטיקה. על פי רוב אין מקרי רצח מתרחשים בדרך מאתימטית" (עמוד 186). לאט לאט, עקב בצד אגודל מתחקה צ׳רלס אחר הרוצח ופתרון הפרשה כולה. ספר מותח ומבדר לקריאה, אבל בעיקר לחובבי הז׳אנר.”