ביקורת ספרותית על הנץ ממלטה [מהדורה מחודשת] - כתר מתח # מאת דשיאל האמט
ספר בסדר

---

יש דברים שלא מאבדים "את זה" עם הזמן - שר הטבעות, הסנדק, סיינפלד, פינק-פלויד, תל אביב...
אבל יש מלא דברים שדווקא כן (אני מסתכן כאן כנראה :)), המטריקס, שלושה-בדירה-אחת, המוסיקה של שנות ה-80, חיפה...

"הנץ ממלטה" כנראה שייך לקבוצה השנייה.

כשהרמתי אותו בחנות הספרים, אמרו לי ואו איזה יופי של ספר, על הכריכה היה כתוב מילים שצעקו "קלאסיקה!!!", הוא אפילו הופיע באיזה רשימה של רבי-מכר. הייתי צריך להיזהר כנראה לשמע פעמוני-האזהרה האלה, אבל לא עמדתי בפיתוי בכל זאת היה כתוב "מעטים הרומנים שהשפיעו על התפתחותו של ז'אנר ספרותי כמו שהשפיע הנץ ממלטה" - ואני כל כך אוהב להכיר דברים ישנים...

להודות על האמת, הוא נכתב ב-1930, וברור לי שאחרי הספר הזה, אם הוא היה הראשון באמת בז'אנר, אז כל הבלשים האחרים שראיתי וקראתי, הם ממש העתק שלו - הרעים טובים האלה, עם הדיאלוגים המתחכמים, עם הנשים שנופלות לרגליהן, עם התחכום יודע כל, והשרירים שמוציאים אותם מצרה גם מול אקדחים.
ולכן אני מבין למה הוא פורץ דרך, בדיוק כמו שהבנתי שכשראיתי את המטריקס שנתיים אחרי כולם למה הם כל-כך הרעישו לגביו. אבל כמו את המטריקס שכנראה אחרתי לראות, את "הנץ ממלטה" כנראה שאחרתי לקרוא, ובגלל שהוא שייך לדברים שכן "מאבדים את זה" לא ממש נהניתי, כי *היום* הוא ממש לא ספר טוב.
עלילה פשוטה מידי עם ניסיונות מצחיקים להפתיע ולמתוח, שטחיות של דמויות, שוביניסטיות גברית שופעת, גיבור (על?) ללא חת, ועודף על עודף של תיאורי "פילם נואר" (כמו החיוך - עם שיניים, בלי שיניים, עם עיניים, בלי לחיים, בצורת V, W או סלטה הפוכה - וזה רק החיוך...) אומנם יכולים להחזיק טיסה, או כמה שעות של שיעממום, אבל נו טוב, הוא איבד את זה.

אז אם אתם סקרנים לגבי המקורות של הז'אנר, סקרנות היסטורית שכזאת - אז יהיה לכם נחמד, אם לא אז ממש לא חייבים...

דרך אגב לחובבי היסטוריה - חפשו את ההקשר בין "הנץ ממלטה" ל-"אימפריות הים" המצוין!!!

» ביקורות נוספות של ניר
» ביקורות נוספות על הנץ ממלטה [מהדורה מחודשת] - כתר מתח #