“הייתי בשנות העשרה, כשטסתי בפעם הראשונה בחיי, לגרמנייה במשלחת ספורט של בני נוער, עם שתי גופיות ריצה מבד כותנה, בכדי להתארח במועדון אתלטי העל, באייר לברקוזן, לגרמנים הייתה זאת אפשרות לכפרה, ועבורי אפשרות להרגיש אווירת חוץ לארץ, בצילם של אלופי עולם, הסדר שהיה מצוין לכולם.
כך חשה, פאטי ציירת נופים ישראלית, שקיומה מתנהל במאבק הישרדותי תמידי, המקבלת הצעה להתארח בבית אמנים גרמני כפרי, הבעיה היא שהאי”