ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 בפברואר, 2014
ע"י רץ
ע"י רץ
צללים כסיפור חיים
נכנסתי בלילה לכנסיה עתיקה, מרהיבה ביופייה בעיירה, בשם אובידוס, שבה חותנו מלכי פורטוגל הילדים בימי הביניים, הקשבתי לשירת אקפלה נפלאה, וחיפשתי על הקיר ליד המזבח, את תמונתה של ציירת פורטוגזית ידועה, אך לא הצלחתי לאתרה, בין התמונות הרבות. דחיקתה בין תמונות ציירים גברים, מבטאת את מצבם של ציירות הדורות הקודמים, שהתמודדו עם מקצוע בעייתי, ובנוסף היו מופלות לרעה מעצם היותן נשים, ולכן קיומן של נשים ציירות בדורות הקודמים היא תופעה מעוררת הערצה, למאבק נשי אנושי, לביטוי אמנותי, בסביבה כמעט בלתי אפשרית.
רות אלמוג, יוצאת, לגילוי אותן ציירות גיבורות נסתרות, באמצעותן היא מבקשת להגיד משהו על עצמה, לספר על אותם דברים שלא נאמרו בזמנם, כי הם נוראים, לא מובנים ומעוררי חששות, דרכם היא נזכרת בדברים שהיא איננה רוצה ליזכור, דברים שלא סופרו ולא יסופרו. השתיקה היא כמו יצירה אבודה, אמירה שלא תאמר לעולם.
לנשים אסור היה לחתום את שמן על היצירה, הן כול כך השתוקקו שמצאו דרך לעקוף את האיסור, לדמות המצוירת הם הצמידו מגילה, בה חקקו את שמן. חלקן של הנשים, היו פורצות דרך בתחום הטבע דומם, בו חפצים, כמו אגרטלי פרחים, וצלחות פירות, תחום סולידי, שלא העמיד אותן מול קינאה גברית. יש שהיו מלאות זעם על הגברים שפגעו בהן מינית, הנשים האלו ציירו את ראשו הולופרנס אותו ערפה יהודית, פרשנות לזעם ונקמה נשית בגברים.
ז'וזפה דה אובידוס - הוא שמה של הציירת בת המאה ה-17 שאת ציורה חיפשתי בכנסיה העתיקה, כעת באמצעות רות אלמוג, אני מתחקה אחרי סיפורה המופלא.
לשוליית צייר פורטוגזי, נולדה ילדה יפה, שגילתה כישרון ציור בילדותה. היא נשלחה על ידי אימה למנזר בכדי לגמול אותה מתשוקת הציור, ומתשומת הלב שהעניק לה אביה, קינאת אם לביתה. היא חזרה לאובידוס, שם תחייה עד מותה אישה שויתרה על נישואין למען האמנות. ציוריה בולטים בניגוד שבין אור חריף לצללים, בין אמונה לספק, תחושות של אמנית בדורות הקודמים.
ז'וזפה מתארת את חיזיון סנטה תרזה, היצירה שברניני נתן לה פרשנות ארוטית, הנעה בתחום הדמדומים שבין אקסטזה אלוהית, לאקסטזה מינית. ז'וזפה העניקה לפנייה הלבנים והארוכים, מראה של תמימות ויופי, המביעים צער ועצב. במרכזם פה קטן דובדבני וחושני, עפעפי ענייה מושפלים, בהבעה של קבלת הדין. המלאך הניצב מולה, הוא גבר אטום, קר ואכזר. האם היצירה היא ביטוי לציניות ליחסי שני המינים, או ביטוי לתשוקות מודחקות לארוטיות ואהבה שהציור מהווה להן פורקן. הפרשנות האחרונה שעלתה ברוחי כשהבטתי לתמונה, לפניו של המלאך הנשי ספק ילדותי, כי אולי מדובר במיניות מטושטשת הפורצת זהויות, או בעולם של נשיות מובהקת, פרשנות הנסמכת על אמירות המבקרות את העולם הגברי ופזורות לאורכו של הספר.
מבעי תמונת דיוקן, מבטאים את נפשה של הציירת ( גם אם המצויר הוא אדם אחר ). ולכן נשאלת השאלה מדוע ז'וזפה, בחרה את אבישג השונמית כדמות לפורטרט בו בולטת אישה זקופה וגבוהה, מלאת גוף, המבטאת נחישות וגם ספקנות. אבישג הזאת היא ארצית, מכירה את מקומה בעולם הגברי שאת שיגיונותיו היא משרתת, ומתנחמת בנשיותה הלא ממומשת, המעניקה לה עצמה.
שני הפורטרטים של ז'וזפה, שונים האחד מהשני, האם הם ביטוי לאישיותה המורכבת, אישה כנועה ופגועה, או עצמאית וחזקה, המכירה בערכה וגם ספקנית לגבי עצמה וזולתה, לעולם לא נדע, נוכל רק לפרש, כמו שאני פרשתי, ודרך הפירוש של רות אלמוג ניסיתי להבין את העולם החידתי האישי שלה.
רות אלמוג, כתבה סיפור מרהיב ביופיו, על ציירות העבר, בשפה פיוטית המספרת סיפור שהוא שילוב אמת עם אגדה, דרכו היא כותבת את הביוגרפיה הסמויה שלה, שותלת בה כתבי חידה, המבקשים את פתרון הקורא, לאישיותה כאמנית חידתית. רות מבינה ציור,תודות לאביה הצייר שלימד אותה על ציור וציירים באופן שמאפשר לה כתיבה חכמה ורגישה. ספר אסתטי, בפונט יפיפה, המלווה בתמונת הציירות, חוויה שגורמת להתמוגג מכתיבה נדירה באיכותה.
מדוע שם הספר הוא אישה בגן - בכדי לפענח את הדימוי, אתם חייבים לקרוא את הספר.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
גילוי נאות - בביקורת הזאת שולבו חלקי משפטים של הכותבת בכדי להמחיש את רוח הספר, לא ציינתי אותם בכדי לא לפגוע בשטף הביקורת.
St Mary's Church in Obidos, Portugal -הכנסייה בה חיפשתי את תמונת ז'וזפה דה אובידוס
אתרי אינטרנט :
1.מבט פנורמי לכנסיית St Mary's Church in Obidos, Portugal: התמונה של ז'וזפה דה אובידוס, גומחה מצד ימין מהמזבח, תמונה עליונה ביותר - " The Mystic Marriage of Saint Catherine ".
http://www.360cities.net/image/obidos-st-mary-s-church
2.תמונות הציירת - ז'וזפה דה אובידוס התמונה הראשונה - החיזיון של סנטה תרזה, התמונה הרבעית - אבישג :
http://figurationfeminine.blogspot.co.il/2008/04/josefa-de-odibos-1630-1684.html
3.האקסטזה של סנטה תרזה - הפסל של ברנני - כפרשנות לסצנת החיזיון של סנטה תרזה:
https://www.google.co.il/search?q=l'estasi+di+santa+teresa+bernini&hl=iw&tbm=isch&tbo
4.תמונת ז'וזפה דה אובידוס - בכנסייה באובדיס -."The Mystic Marriage of Saint Catherine"
http://www.flickr.com/photos/huephoria/5362175506/in/photostream
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
לי - תודה - אני שמח לספר על נשים - שבעיני הם מין נפלא ומרתק - בעיקר כפי שהן משתקפות דרך ציירות.
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
ניר - תודה - לספר הזה המון רקע היסטורי מאוד מעניין כמו הסיפור של המאבקים בין ספרד לפורטוגל.
|
|
ניר
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
יופי של ביקורת וערך מוסף!!!
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
רץ תודה על הביקורת הנפלאה.
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
אפרתי - תודה - הכנסייה הזאת בפורטוגל היא ממש יפה - ומספרת את סיפורם של חתונת הילדים המלכים שהושאו בגיל צעיר - וכששומעים אקפלה שירת ימי הבניים
ממש ישנה תחושה של כניסה לקפסולה של זמן, במקום הזה היצירה של הציירת תקועה ממש בקצה ליד התקרה, תזכורת למעמדן של הנשים בכלל ושל הציירות בפרט.
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
איזה יופי של ביקורת! ממש שמעתי בדמיוני את שירת הא'קפלה. נפלא.
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
שין שין - תודה - כמובן שציירת אישה לא קבלה את הערכה לה הייתה ראויה, כזאת היא ז'וזפה דה אובידוס,
שיצירתה התלוייה עד היום ליד התיקרה משקפת את מעמדה אז..., כיום ישנה הערכה רבה ליוצרת יש ומשווים אותה קאראווג'ו, הסיפור שלה הוא באהבה בין האב לביתו שלימד אותה ציור, דומה לסיפור של רות אלמוג שגם אבא שלה לימד אותה ציור, רמז חזק לתסביך אהבה של אב לביתו, ורמז לחידת רות אלמוג, אמנות ואמנים המתכתבים בינהם על ענינים שבנפש, המתקשר לסיפור תמים שלי שהתחיל בחיפוש יצירה בכנסיה בפורטוגל, הפך למסע חוצה יבשות, למסע אל תוך צפונות הנפש.
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
יפה. לא שמעתי על הציירת.
תודה גם על הקישורים.
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
חני - תודה -לפני מספר שנים נסעתי לטייל בפורטוגל, וכששמעתי על ציירת פורטוגלית, זה ממש נשמע מפתיע, והחלטתי לחפש את תמונתה,
לא הצלחתי. רות אלמוג מחברת בספר שלה, את חידת ז'וזפה הציירת, עם חידת עולמה הפנימי, שתי חידות השלבות אחת בשניה, הקשורות בהוויה הנשית, חוויה נפלאה, המבטאת עצמה נשית מעוררת כבוד.
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
הביקורת שלך עושה חסד לנשים באשר הן..
אולי בכך אנחנו מתקנים חלק מהאיוולת כלפי נשים שהייתה נהוגה אז...נפלא
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת