לבושתי אני כותב, שזו פעם הראשונה שאני קורא ספר של רות אלמוג! וגם זה לגמרי במקרה. אמנם הכרתי את שמה של רות אלמוג בכתבותיה כעיתונאית בעיתון הארץ ותמיד נהניתי לקרוא אותה אבל זוהי פעם ראשונה והפתעה מאוד נעימה מבחינתי לקרוא ספר שלה!
מסתבר שאין שום קשר בין פירסומו של סופר ישראלי לבין טיב כתיבתו! כי לדעתי כתיבתה של אלמוג איננה נופלת במאום מכתיבתם של טובי הסופרים הישראלים!
הופתעתי לדעת שאלמוג כתבה ספרים רבים שאני שדווקא מחשיב את עצמי ל"אדם קורא" לא ידעתי עליהם כלל. ואולי הסיבה לחוסר פירסומה היחסי הוא בעובדה שמדובר בסופרת ולא בסופר. להצדקתי אני יכול רק לומר ששנים רבות התרכזתי בשפות זרות וכמעט שלא קראתי בעברית...
מדובר פה בספר רחב יריעה שטכנית מספר לנו שתי עלילות במקביל שמשיקות אחת לשניה רק בשוליים: העלילה הראשית היא של מי שנולדה וגדלה במושבה בצפון הארץ עם אם בעייתית ואב שעזב את הבית לירושליים ושם הוא איש ציבור שעוסק בעניינים לאומיים.
לפעמים הדמות מספרת לנו על המתרחש בגוף ראשון ולפעמים במבט של המספר "יודע כל".
הספר עוקב אחר חייה האישיים והאינטימיים של אותה דמות בארץ ומאוחר יותר באירופה שבה עברה לחיות... ובו בזמן יש כאן גם עלילה אחרת משנית של הסבא רבא של אותה אישה; סבא רבא שעלה לארץ ישראל באחת העליות הראשונות וחייו ופעולותיו כמה דורות לפניה...
אלמוג מתאר לנו דמויות עמוקות ו"עגולות" (להבדיל מ"שטוחות”) מה שהכי חשוב מבחינתי הוא שהאמנתי לה! האמנתי עד כדי כך ששיערתי שאולי היא מתארת את הביוגרפיה האישית שלה! אבל מסתבר שלא! כשקראתי על אלמוג הבנתי שהסיפור הוא פרי דמיונה הנהדר!
זהו ספר שכתוב ברמה גבוהה. לדעתי הוא איננו מיועד ל"כל אחד" אלא למטיבי קריאה
הוא אכן זכה בזמנו בפרס ברנר ובצדק! דרך אגב היא זכתה גם בפרסי ספרות אחרים רבים... ואני בהחלט ממליץ עליו.


















