את <mark>ג'ראלד דארל</mark> המנוח אני אוהבת עוד משחר נעורי, הספרים שלו מצליחים לשמח אותי גם בימים אפלים.
יותר מאשר הכרות אינטימית עם גמלי שלמה, ציקאדות, עטלפים זהובים ויונים ורודות קיבלתי ממנו את זווית הראייה שלו- מבט מתפלא, חד ומשועשע. זו בהחלט תוספת מועילה בגלגל הענק הפרטי שלי; של כל אחד בעצם.
יש לי אפילו תיקיית קישורים לתמונות שמצאתי ברשת, של ג'רי, לארי, לזלי ומרגו, ספיירו, רוג'ר, למפדוזה ותיאודור.
עדי