ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 באפריל, 2025
ע"י דן סתיו
ע"י דן סתיו
"כל הסיפורים האלה אמיתיים, או ליתר דיוק, חלקם אמיתי, ובחלקם יש גרעין של אמת עטוף במעשה רקמה. חלקם הוא חוויות שעברתי בעצמי ואחרים סופרו לי והשתמשתי בהם לצרכי, דבר שמוכיח שהאמרה: 'לעולם אל תדבר עם סופר אם אינך רוצה להופיע בדפוס", אכן נכונה. אין לי כמובן כל כוונה לספר לכם אלו סיפורים הם אמיתיים ואלו הם האמיתיים למחצה, אך אני מקווה שעובדה זו לא תגרע מהנאתכם". אלה דברי הפתיחה שג'ראלד דארל, סיר ג'ראלד דארל בשבילכם (וגם אלכוהוליסט עם תעודות – בחרתי להזכיר נושא זה, הואיל ואלכוהול לסוגיו השונים ובכמויות לא מבוטלות נשזר בלא מעט מסיפוריו בקובץ זה), בהם בחר הסופר לשתף את קוראיו.
8 סיפורים יש בקובץ. האמת, ממש לא משנה לי מי מהם "מבוסס על סיפור אמיתי" ומי בדיה ספרותית מוצלחת פחות או יותר. העיקר, בעיני, הוא האם הסיפור מהנה או מענה; מחכים או דל בתובנות; מעורר מחשבה או פיהוק; האם העלילה נשמעת לי אמינה או מופרכת על סמך הבורות, הידע הדל והחלקי כמו גם הדעות הקדומות שלי, אלה אשר מעצבים את השיפוט השרירותי שלי כקורא.
האסופה הזו כוללת שמונה סיפורים, בשבעה מתוכם המספר הוא דארל הבוגר. הסיפור השמיני, "לחתן את אמא", שהעניק לספר את שמו, הוא היחיד המתייחס לתקופת ילדותו של דארל והוא, לטעמי, המשעמם ביותר בקובץ. לצידו, למרות צבעוניותו הרבה, הייתי מוסיף את הסיפור "הבגדים של מיס בות-ויקרלי".
הסיפורים של דארל מבוססים כולם על סוג של הומור אנגלי. ההגדרה הקולעת והתמציתית ביותר להומור זה מצאתי בסקירתה של YAELHAR על ספר זה באתר סימניה " בחוש ההומור שלו תוכלו להבחין בגוון קל של רשעות - בדיוק הכמות המתאימה (פחות מזה היה צדקנות, יותר מזה זה כבר רוע...)".
חוש הומור אנגלי עשוי להיות דבר נפלא, אך חוש הומור זה, בכמויות המופיעות בסיפורים, הופך למשהו בנאלי למדי בלא מעט סיפורים כגון: "אסמרלדה" על חזירת הכמהין המפורסמת ורעייתו היפיפייה של הצרפתי המארח את הסופר; כך גם בסיפור "פרד או מגעו של הדרום החם". חזרה, אם כי בווריאציות על אותם מצבים קומיים הופכת למיגעת למדי. זה בולט במיוחד בסיפור על "לודוויג", הגרמני שכצפוי מתקשה להבחין בין הערה מעשית לבין הלצה. כך, הסיטואציה הקומית המבריקה במהלך ביקור של לודוויג והסופר והסיור בטירה ישנה טובעים בים של הומור משמים וצפוי למדי.
בכל סיפור ישנה כמובן פואנטה. לא בכל הסיפורים היא מהווה את שיאו של הסיפור. כך בסיפור "הפרישה" העוסק בעיקר בחבורת הגבירות האוסטרליות הקשישות הפונאטה עוסקת בקברניט.
שני סיפורים בקובץ גרמו לי הנאה רבה במיוחד. האחד "חבר המושבעים" העוסק במפגש אקראי של הסופר, במהלך נסיעה על ספינת נהר על נהר הפרנה בפרגוואי, עם דמות ציורית במיוחד, תליין בעברו. סיפור מהנה, בו דארל מפגין באופן וירטואוזי את היכולת ההומוריסטית שלו מבלי להקדיח את התבשיל בעודף הומור. הסיפור השני הוא "תוכי לכומר" והוא חותם את האסופה. כבר שמו מבטיח רבות ואכן הסיפור על תוכי מלהג גסויות שמוצא דרכו לכומר ועל הדרך מעמיד את בעליו בשלל סיטואציות מביכות ביותר.
השורה התחתונה: הסיפורים קריאים מאד; בכולם העלילה שוטפת והקריאה אינה משעממת, אך רק שני האחרונים טובים במיוחד. סך הכל בינוני.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דן סתיו
(לפני חצי שנה)
חני
תודה על המחמאות הנדיבות. קטונתי. חג שמח ושליו גם לך חני.
|
|
|
חני
(לפני חצי שנה)
אהבתי את הסקירה
התרשמתי שהיא טובה מהספר ולבטח מתוחכמת יותר. חג שמח דן |
|
|
המורה יעלה
(לפני חצי שנה)
נכון מאוד!
חג חירות שמח לך ולכולם
|
|
|
דן סתיו
(לפני חצי שנה)
המורה יעלה
אני סמוך ובטוח שכולנו, בני האדם, אוגרים חוויות: חלקנו התברך ביכולת לספרם באופן מהנה או מחכים ומיעוטם מסוגלים, באמצעות חומרים אלו והשראה קסומה, לכתוב סיפורים או ספרים. אני בטוח שכמי שכתבה ספרים בעצמה, יש לך זווית מעניינת במיוחד על ספריהם של אחרים, במיוחד בתחומים הקרובים לליבך.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני חצי שנה)
דן סתיו
אמרה נכונה לגבי סופרים. כמו שכתבתי בביקורת האחרונה יש לי ספר שבוסס בעיקר על אחד מילדי החונכות שפגשתי, וגם הספרים הקודמים על סיטואציות שקרו במשפחה או חברים לכיתה... אלה החומרים שאיתם אנחנו עובדים.
|
|
|
דן סתיו
(לפני חצי שנה)
YAELHAR
תודה רבה. ובעניין הקרדיט על הציטוט הרי נאמר: "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"....מסכים לחלוטין עם דבריך בנוגע לחומר עליו מבססים הסופרים את ספריהם ומה שבאמת משנה הוא היכולת שלהם לכתוב.
|
|
|
דן סתיו
(לפני חצי שנה)
פרפר צהוב
שמעתי על ג'יימס הריוט, אך לא יצא לי לקרוא את ספריו. תודה על ההמלצה. מה שאתה כותב על סגנון ההומור שלו נשמע מושך מאד. רשמתי לפני.
|
|
|
yaelhar
(לפני חצי שנה)
ביקורת טובה לספר שלא הייתי בטוחה שקראתי... עד שבדקתי.
תודה רבה על הקרדיט. לא חושבת שקשה יותר לסקר ספר סיפורים מאשר ספר רגיל. אבל אני לא נוטה לפרט עלילות בשום מקרה. ולגבי הקשר לאירועים בחיי הסופר - לדעתי כל הסופרים מתבססים על חוויותיהם ועל מה שקרה להם. ההנאה בקריאה, לדעתי, קשורה רק ליכולתם להעביר את חוויותיהם לקורא, דהיינו כישרון הכתיבה. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני חצי שנה)
דן, עוד דבר.
אם לא יצא לך לקרוא את ספריו של ג'יימס הריוט, אני ממליץ לך עליהם. הם נראים יותר אותנטיים וחוש ההומור שם עדין ולא מאולץ. הספר הראשון בסדרה של ארבעת הספרים הוא "כל היצורים גדולים כקטנים".
|
|
|
דן סתיו
(לפני חצי שנה)
מורי
נכון. קשה לסקר אסופת סיפורים. האם להתייחס, ולו בקצרה, לכל אחד מהם או שמא לציין רק את המשמעותיים או יוצאי הדופן שביניהם? לא הגדרתי ציפיות מראש לגבי איכות הסיפורים. כמו בכל אסופה, כמעט תמיד אפשר למצוא את המעניינים יותר ואת המשמימים שביניהם.
|
|
|
דן סתיו
(לפני חצי שנה)
פרפר צהוב
אכן כך. אני מתאר לעצמי שאף לא אחד מהסיפורים מהווה תיאור נאמן ומדויק של מאורעות שהתרחשו בחייו של דארל. אחרי הכל, הוא השתמש בחומרים מחייו לצורך יצירת סיפורים ולא כדי לתעד במדויק דברים. אין לי דרך לדעת מי מהסיפורים משקף במידה רבה אירועים מחייו ומי לא. לגבי לא זה מה שקובע את מידת ההנאה של מקריאת הסיפור.
|
|
|
מורי
(לפני חצי שנה)
קשה לסקר ספר סיפורים ובסוף מגלים שהדעה הכללית אינה של השתאות ופליאה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני חצי שנה)
תודה, דן.
הבנתי שחלק מהספרים שלו נכתבו על מאורעות מחייו, ןחלקם דימיוניים לגמרי. |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
