ביקורת ספרותית על ציפור הלעג מאת ג'ראלד דארל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 ביולי, 2013
ע"י dushka


את ג'ראלד דארל המנוח אני אוהבת עוד משחר נעורי, הספרים שלו מצליחים לשמח אותי גם בימים אפלים.
יותר מאשר הכרות אינטימית עם גמלי שלמה, ציקאדות, עטלפים זהובים ויונים ורודות קיבלתי ממנו את זווית הראייה שלו- מבט מתפלא, חד ומשועשע. זו בהחלט תוספת מועילה בגלגל הענק הפרטי שלי; של כל אחד בעצם.
יש לי אפילו תיקיית קישורים לתמונות שמצאתי ברשת, של ג'רי, לארי, לזלי ומרגו, ספיירו, רוג'ר, למפדוזה ותיאודור.
עדיין לא מצאתי את המורה קרלפסקי האביר, את אמא שלו במיטת השיער, את סוון האקורדיוניסט ואת פרינס ג'יג'י בוי. בדרך כלל לא ממש מעניין אותי לדעת אם אנשים הם אמתיים או לא אבל כשמדובר במשפחתי וחיות אחרות ממש הרגשתי כמו במדור לחיפוש קרובים. הם אמתיים! נעים מאוד, גם אני.

בתור חובבת דארל שכזו, נהניתי הנאה מרובה מ"ציפור הלעג", שלא קראתי מאז היותי בת עשרה; משלל התימהוניים הצבעוניים, מחניבעל השנון ומקינגי המלכותי, מאוצר הדימויים העשיר של דארל שגורם לכל מקום אקזוטי, שורץ חרקים, להשמע כמו גן עדן, מנצחונם הרומנטי של הטובים על הרעים, מהדוגמא המחכימה לחשיבות שימור הטבע וכמובן מההומור הבריטי המשובח.

אבל
(והתלבטתי קשות בין "אבל" ל"יחד עם זאת" ופסקתי לטובת "אבל")

הספר הזה מתנהג כמו ספרות מגוייסת. דארל שם בפי דמויותיו החיוביות (שלמרבה השמחה רחוקות משלמות) את דעותיו הירוקות ובפי השליליות את ההתנגדות להן. הוא מדגים לנו במשל החינוכי שלו את חוסר המודעות שלנו לחשיבותו של הטבע, את נזקי הקדמה ונפלאות המשק האוטרקי ואת הנזקים שבקשר בין הון לשלטון לעולם התחתון (ויש לזכור שהספר נכתב ב 1981). אמנם במקרה הזה השלטון מיוצג על ידי מלך שחור אינטליגנט, בוגר איטון, קפריזי אך לוקאל פטריוט, אבל די ברור מה היה קורה לולא היה כזה.
חניבעל- היועץ האנגלי להוד מעלתו קינגי, הוא שופרו של דארל עצמו. לשונו החדה קוטלת את נציגי הדת והאימפריה את הביטחוניסטים ורודפי הבצע ושרה שיר הלל לחיים הפשוטים והטובים.

יחסית לספרים אחרים של דארל הספר הזה הוא מאמר דעה הסברתי, בסופו מגייס דארל את הקוראים לתמיכה בקרן ג'רסי לשימור חיות בר.
זהו ספר מקסים מאוד מאוד
שמסביר דברים חשובים מאוד ונכונים מאוד
ועושה את זה בחן אינסופי ובאופן שראוי לאמץ בבתי ספר, מוסדות שג'רי הקטן לא נזקק להם אף פעם.
שמץ הדידקטיות נמהל בקוקטיילים נפלאים שיסדרו לכם את הראש (ודארל הרי מת מסיבוכים של השתלת כבד)
ועדיין זה קצת הפריע לי.

וכדי להשקיט את מצפוני הירקרק אתם יכולים לתרום לדודו הבודד.
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יפעת (לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
אני מקווה שאת מחכה עם הגילוי עד שתמר תגדל מספיק...
dushka (לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
זאת זיני על שם זיני וויזלי מהארי פוטר. והיא הרבה מעבר לכלבת אילוף. כל השטויות האילה של "לעשות בדיוק מה שאומרים לנו" מאחורינו.
יפעת (לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
דושקה, את מתכוונת לז'יני, כלבת האילוף מס' אחד בארץ? שאם במקרה היא קפצה לחו"ל, אז היא מספר אחד בחו"ל (אצלינו כבר התקדמו לפיג'מות, יש למה לחכות...)
dushka (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
חמדת- כשהייתי ילדה רציתי מאוד להגיע לקורפו בעקבות דארל לא שהיום אני מתנגדת, אבל קורפו שבדמיוני הוא המקום הכי יפה בעולם, אני יכולה להסתפק בו.
וטופי- לא מכירה, אני דווקא חשבתי על דודי שמחה.
טופי (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
האם רק אני מכירה את "רציתי לגדל בבית חיה"? http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=39438
יש ילדים שרוצים כלב, חתול, אוגר.. יש ילד אחד שרוצה פיל, תנין, ג'ירפה..
חמדת (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אולי נפתח פה קבוצת אוהבי דארל? קראתי את כל ספריו וצחקתי להנאתי . רק בגללו-טסתי לקורפו , ראיתי את הבית הלבן ממש על חוף הים הכחול .היום יש שם מסעדה .
dushka (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני מעדיפה לא לצאת מהבית אבל קשה לקרוא לג'יני הזקנה שלנו מגע עם הטבע. לעיתים רחוקות משתמשים בה ככלבת מזחלת, בדרך כלל היא מתפקדת כהמשך של השטיח.
בתחום הבוטניקה אני מספקת יותר גירויים.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
יש לי חברה שאיפשרה לילדים שלה המון "טבע" כל מיני בזים בסכנת הכחדה, טיפול בגן הזיאולוגי, ספארי באפריקה וכו'. מה שהיא לא הסכימה זה חיות מחמד שגרות בבית. זה היה הגבול שלה.
נצחיה (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אמא שלי תמיד היתה אומרת שיש בבית מספיק ילדים, לא צריך עוד חיות בנוסף. אבל לדודים שלי היתה תמיד איזו שהיא חיה בבית - ארנבונים, או דגים, או צב, או משהו. לאמא שלהם כנראה לא הפריע שהיו הרבה ילדים וגם הרבה חיות.
כאן כבר היו שתי אוגרות, ועכשיו יש חתולה.
dushka (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אוי ואבוי, עכשיו אני מרגישה ממש קפוצת לב. גם לנו, כשהייתי קטנה, היתה תקופת "בלי חיות אי אפשר לחיות" אבל בכל פעם שילדי חוקרים איזו חיפושית בין כתלי הבית אני אומרת שמספיק שיש לנו כלבה (וכינים).
yaelhar (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אמא שלי אמנם לא היתה מומינאמא, אבל היא הסכימה למה שאני כשהייתי אמא לא הסכמתי. הבאתי הביתה ראשנים, צפרדעים, קיפוד, תנשמת, צבים וכמות החרגולים שהיא היתה צריכה לנער מהכיסים שלי יכלה לפרנס את דארל, בשקט.
dushka (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
נכון נצחיה.. יכולת שבחצי השעה האחרונה הוכחתי לעצמי שוב שאין לי אותה ולמותר לציין שאף אחד לא העז ולא יעז לאתגר אותי בעקרבים בתוך קופסת גפרורים
נצחיה (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
גם אני ממעריצות מומינאמא :-) וכן, יש לאמא של דארל מאפיינים דומים. היכולת לקבל פרעות בבית בשלוות נפש היא תכונה ראויה לציון.
dushka (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה טופי ועולם. אמא של דארל היא בעיני (יחד עם מומינאמא) מועמדת למשרת האמא האולטימטיבית אפילו בלי לראות אותה.
עולם (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את הביקורת, את התמונה של אמא של דארל ואת הסרטון המקסים של theLonelyDodo.
dushka (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני מוכנה להקשיב לכל אחד שאמא שלו נראית ככה. ואכן הוא כובש ומלא קסם.
טופי (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את הספר, אהבתי את הביקורת.. ואהבתי את המבטא.
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אם המטיף אומר תעשו ככה ואל תעשו אחרת , אז כן יוצאות לי קרניים. אבל אם מישהו בא ומספר לך מה הוא עושה וכיצד הוא מאמין שיש לנהוג אז יש סיכוי טוב שאתן לו צ'אנס. ממיטב זכרוני דארל כובש ומלא קסם . אז למה לא לעצור ולהנות מהאיש ופועלו ?
dushka (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה לכן. נעמה- הוא "שלי מהבית", קניתי אותו לא מזמן בפרץ נוסטלגיה ואין לי בעיה להשאיל אם תרצי. בגדול יש לי בעיה עם ספרות מגויסת- כשבונים דמויות סביב רעיון, גם אם זה רעיון יפה ואני לא אוהבת שמטיפים, לא משנה למה. לדארל מותר בעיני, לא כי הרעיון יפה אלא כי הוא עושה את זה יפה ובמבטא הנכון..
בלו-בלו (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת נהדרת! משום מה את הספר הזה שלו פספסתי.
ומסכימה עם מה שכתבת על ספרות מטעם.
yaelhar (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מקסימה ומדוייקת. ודי נכון שכשהספר מטיף למה שאנחנו מסכימים, נסלח לו על ההטפה. גם לי זה קצת צרם.
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
אני בעד ספרות מטעם. אם הטעם טוב ומוצדק. ולדעתי לדארל מותר. אני מקנאה בך שקראת את הספר





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ