יהונתן גפן

יהונתן גפן

סופר

יהונתן גפן (נולד ב-22 בפברואר 1947) הוא איש תקשורת ויוצר ומתרגם ישראלי. כיוצר הוא משורר, מחזאי, סופר ופזמונאי. הוא נוהג גם להקריא את פזמוניו במופעים ובאלבומים לצד מוזיקאים השרים פזמונים אלה. כאיש תקשורת הוא קריין, כתב עיתונות, מבקר אמנות, סאטיריקן ופובליציסט.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (272):
ספרי שירה, רשימה, ספרים שנהניתי להקריא, לקחת לאי בודד, להאכיל את הילדים בכפית, מחכה להגיע אליהם ..., אהובי ילדותי, רמת קריאה 18, כוננית ב-ע, ספרי הילדות/נעורים שלי, מה חסר לי, חסר לי, אמ-י-4, ספרים ששירה ויונתן אוהבים במיוחד, מקראות, יהונתן גפן, אליאל, My children books, ספרי ילדים מומלצים, עוד ...
» ספרים של יהונתן גפן שנקראים עכשיו:

מקום לדאגה - רשומים: יוסל ברגנר
יהונתן גפן
1.
לילדים שאוהבים סיפורי אגדה - סיפור מסתורי על ילד שנולד בכרובית, בכפר קטן. ילד שנולד בכרובית אינו ילד רגיל, וגם כפר קטן הוא כפר מיוחד, ואם לאנשים שם מתחשק לומר משהו חשוב - הם שרים אותו.מה קורה בכפר קטן כאשר ילד או שהם חייבים לעשות כל הזמן מה שאומרים להם לעשות?האם גם לכם מתחשק לפעמים לעלות על עץ ולא לרדת? אם כן, אתם תאהבו את הספר הזה. ואם לא - אולי אתם כבר לא ילדים.יהונתן גפןמשורר סופר ושחקן; פירסם בעבר ספרי שירים לילדים ולמבוגרים וגם רומן (סיפור ארוך על נושא אחד). פעם בשבוע הוא מפרסם רשימות בעיתון "מעריב", ועד עכשיו שיחק בחמש הצגות שאותן הוא כתב. גר בכפר עם אשה אחת, שני ילדים, חמישה חתולים, עכביש ששמו אלברט וחילזון בלי שם....

2.
"אפילו היום, למרות שכבר עברו כמעט שלוש שנים מאז, קרן עדיין חולמת לפעמים על השבוע שבו השאירו את ורד, החברה הכי טובה שלה, אצלה בבית, ולא אמרו מתי יבואו לקחת אותה. ואחר כך באו ולקחו אותה ולא אמרו מתי מחזירים אותה..." ספר חדש של יהונתן גפן, מחבר "הכבש השישה עשר", "גן החלומות האבודים", "הכוכבים הם הילדים של הירח", "שירים שענת אוהבת במיוחד", "שירים לנטאשה" ועוד שירים וסיפורים רבים שהפכו לקלסיקה של ספרות הילדים העברית....

3.
יש כאלה שימצאו ב"חומר טוב" בעיקר נתחי רכילות עסיסיים על מפורסמים ויפים, ומפורסמות ויפות: אריק איננשטיין ואלונה, אורי זוהר, בועז דוידסון, שמוליק קראוס וג'וזי כץ, שלום חנוך ומאיר ויזלטיר, יאיר הורוביץ ומנחם פרי, ועוד רבים מגיבורי הספרות והתרבות הפופולרית של שלהי שנות השישים ושנות השבעים והשמונים. וגם המון רסיסי סיפורים על משפחת דיין לענפיה, ועל חשובים אחרים - אפילו על אפרים קציר, נשיא המדינה לשעבר, ועל נינה, אשתו. וכמו האפרוח בסיפור הילדים המבקש לו בית ואם, כך הוא, יהונתן גפן, עובר מבית לבית, מחבורה לחבורה, מאישה לאישה, בתקווה נואשת, שלעולם לא יוכל לממש אותה, למצוא לעצמו מקום משלו, מקום שבו ירגיש בטוח ואהוב. מהבחינה הזאת, "חומר טוב" הוא המשכו של "אשה יקרה", ספר הווידוי הקודם של גפן, שקיבל ביקורות נלהבות והיה לרב מכר. אבל "חומר טוב" הוא גם מסמך תרבותי מרתק. גפן פותח פה צוהר רחב לעולמה של קבוצת אנשים צעירים, שהיתה להם השפעה עצומה על התרבות הישראלית. קבוצת אנשים מוכשרים מאוד, שמרדו בתרבות הארץ - ישראלית בנוסח הלהקות הצבאיות והגבעתרון, פתחו את לבם לתרבות של שנות השישים העליזות באמריקה ובאנגליה, ויצרו תרבות ממוזגת חדשה, פתוחה לעולם, ועם זאת מחוברת לשדות שבעמק (יזרעאל) מזה ולרחובות ולחוף של תל אביב מזה. גפן חושף פה בכפייתיות, כמי שאינו יכול להפסיק לחטט בפצעיו, גם את פניהם המכוערות שלו ושל חבריו באותה תקופה סוערת ויצירתית: את השובניזם הגס, את טקסי ההשפלה שכמה מדמויות המפתח אירגנו לחבריהם, את הבדיחות סרות הטעם, את הקנאה, את הרוע והאכזריות לשמה. כך או כך, "חומר טוב" הוא ספר שאינו משאיר את הקורא אדיש לרגע. הוא עסיסי, מעצבן, מרגש ומרתק. (יגאל שוורץ)....

4.
אשה יקרה הוא סיפור נדיר בעוצמתו ובכנותו של אדם המנסה להשיב לעצמו בבגרותו את אהבת אימו. אם שמעולם לא ממש חיתה ולא אהבה, וסופה שהתאבדה. המבוגר המנסה לחזור לילדות שאף פעם לא היתה לו הוא יהונתן גפן. האם היא אביבה, אמו של יהונתן, בתם של דבורה ושמואל דיין ואחותו של משה דיין הנערץ. הספר הוא על אם ובן מסוימים וגם, ובה במידה, על שני דורות בארץ. דורה של האם, בני הארץ שצמחו לתוך המסגרת האידיאולוגית הקשוחה של הוריהם, וקיבלו אותה עליהם, מי ברצון - בעיקר הגברים - הלוחמים, דוגמת משה דיין, שהמסגרת היתה נוחה להם משום שהתגמשה לפי גחמותיהם. ומי בכפייה - בעיקר נשים, דוגמת אביבה, שחיתה כל חייה בכפל - דמות. כלפי חוץ היא היתה "אשה יקרה", רעיה ואם ומושבניקית למופת - "אתר תיור" חובה לכל גדולי העולם שבאו לפגוש את "החלוצה הצעירה והיפה מנהלל". ובפנים - בינה לבינה, ולכל היותר בינה לבין חברה אחת שלה - היא היתה אשה כבויה. אשה מוכשרת שוויתרה על כל החלומות שלה, שלא עלו בקנה אחד עם "הנורמות הראויות" לאשה בתקופתה. אשה שוויתרה על חייה הרבה לפני שהתאבדה. מעין "נוכחת - נעדרת" שהתבטאה רק במחברת השירים שלה - שבה היו שירים שאותם לא היא כתבה אלא העתיקה מכתביהם של אחרים. הספר הוא גם על דורו של יהונתן, שמנסה לגאול את אימו כדי להיגאל בעצמו. זהו דור שנצמד לסיסמה שבאה מעבר לים, "עשו אהבה ולא מלחמה", אבל לא ממש ידעו מה לעשות איתה. כי את בני הדור הזה לימדו רק להילחם. לאהוב לא - משום שאותם לא אהבו. שכן, ההורים של יהונתן, ושל רבים מבני הדור הצברים, חיו ונשמו סיסמאות, דבקו בגאולת העם והארץ ועזרו לכל חלכה ונדכא. ובינתיים שכחו לאהוב את ילדיהם. הספר גדוש בסצנות מזעזעות של ה"חינוך" שיהונתן זכה לו. "חינוך" שהותיר בו צלקות והפך גם אותו - כמו את אימו בשעתה - ל"נכה אהבה". אשה יקרה הוא אפוא גם רומן - ביוגרפי - וידויי מרתק, וגם מסמך תרבותי חשוב. ובנוסף לכך, הוא כתוב בסגנון מושך לב, קריא - דיבורי ופיוטי כאחד. (יגאל שוורץ)...

5.
“מאיר נסה לטפס עליה ודודה חוה נתנה בו מבט כועס, ומאיר הבין מהר מאוד שאין פה על מי לטפס. . דודה חוה יושבת מול מאיר וכועסת, ומאיר עושה לה “מיאו” נורא. ואנשים שלא אוהבים חתולים, החתולים לא אוהבים אותם בחזרה.”...

6.
7.
יהונתן גפן. הכבש הששה עשר. שירים וספורים לילדים. עצוב ואיור: יעל ליאור....

8.
בעיקר שירי אהבה - יהונתן גפן....

9.
10.
"יש ילדים בני ארבע וילדים בני חמש וילדים בני שש וילדים בני שבע. אני מכיר כמה ילדים שהם כבר בני שלושים. אני ילד בן שלושים ואני מקווה שתאהבו לקרוא (או לשמוע) את הספר שכתבתי רק לכם. אם יש לכם חברים, אתם יכולים לקרוא בספר הזה יחד איתם. ואם אין לכם חברים, הלוואי שהספר הזה יהיה חבר שלכם." יהונתן גפן, 1978...

11.
הספר מלווה בציורים של נורית גפן בצר ...

12.
עם הופעת הספר כתבה עליו הסופרת שולמית לפיד: "השירים, ממש כעולמו של בן השש, בנויים מנתחים של מציאות מוכרת, יומיומית...יהונתן גפן מעלה בזכרונו הפיוטי את העכשיו והכאן של הילדות... הוא הילד וגם המבוגר. בוטח בעצמו ובסביבתו מעז בן השש להסתכן ולצאת להרפתקאות מחוץ למסגרת הבית והמשפחה... משש עד שבע זהו גיל מיפנה, אשר בו יתוודע הילד אל הכלים אשר יהפכוהו לבן - בית בתרבות: כתיבה, חשבון, מלאכה, אמנות...בספרו של יהונתן יתוודע למציאות שירית רבת פנים, המשקפת גם את עולם הדמיון". זה הספר - וזה הגיל: יותר מדי קטן להשאר לבדי ויותר מדי גדול לשחק עם ענת, אמא עדין אוחזת את ידי, אבל אבא כבר מדבר אלי ברצינות ולאט....

13.
14.
"יום ראשון. לאנשים עובדים הוא מבשר התחלה ואצלי הוא רק עוד יום בדרך אל הסוף. על שולחן הכתיבה ערמת ניירות. האם אי פעם אכתוב את הספר שלי, אחרי שקיבלתי מקדמה משוודיה וכל זה, 'יומנו של כתב אסונות', שם זמני. שוודיה היא אולי המקום האחרון בעולם שבו עדיין נשמר חופש העיתונות ומתפרסמים בה ספרים חדשים ולא מקוונים, ונילס אדלמן, העורך בהוצאת הספרים הגדולה והמכובדת בסטוקהולם הוא חבר טוב, אבל במה יועיל הספר שלי לעולם. העדות שלי על כל מה שהעולם מטאטא מתחת לשטיח..." מתי, עיתונאי שראה יותר מדי, וגיל, מלצרית עצובה, פותרים ביחד תשבצים. השנה היא שנת 2017, הם יושבים על מרפסת "המקום של מיקו", על שפת הים, מסעדה שפעם היתה הומה והיום אין בה איש. לצדם הולכים ונבנים מגדלי החוף המגלומנים ומולם הים – מורעל ושחור. בשנת 2017 הארץ הזאת אינה מקום נעים לחיות בו. חיילי לגיון הזרים הלאומי שועטים על החוף, אלימות אזרחית פושה ברחובות, חופש הדיבור ירד למחתרת וכרישי נדל"ן מנהלים את המדינה. נפשו של מתי סוערת בגלל מראות מלחמה איומה ומודחקת המתערבבים עם זיכרונות מאזורי אסון ברחבי העולם. גיל יתומה מאב, אבודה ומוכה. אבל במפגש ביניהם אין אלימות ואין אסונות. יש חמלה ופתרונות, יופי פשוט ואהבה. רומן שהוא לא רק סיפור עתידני אנושי על הרס ותיקונים אלא גם מניפסט חברתי נוקב על ארץ שפעם היתה מקלט לקורבנות ובית לעם חופשי והפכה למדינה מושחתת ומקרבנת שהשלטון בה כוחני ומבוסס על טרור, השתקה ופחד. עלמה כהן-ורדי ...

15.
והנה, היום אני בת שנה, עשו לי יום הולדת (איזה רעש היה שם!) ואבא כתב לי מתנה: ספר שלם, רק עלי, על נטאשה! ...

16.
יקי מיטלמן הוא צייר ישראלי, בן לניצולי שואה, נשוי לאשת נעוריו, אב לשניים. יקי /יעקב הוא אדם מוכשר מאוד, אבל בעל זהות מסוכסכת ויצר הרס עצמי פנומנאלי. מתישהו באמצע החיים, עוזב יקי את הארץ ונוסע לאמריקה להתחיל בחיים חדשים. הוא מתחתן עם אישה בלונדינית גבוהה, מפסיק לעשן, אוכל בריא ומשנה את שמו לג´ק מיטל. אבל מתחת לזהות החדשה מסתתר יקי הישן וכל הניסיונות להשמיד אותו עולים בתוהו. רומן אמריקאי של יהונתן גפן נולד מן הרעיון שהסופר, שבילה הרבה בניו יורק, יכתוב נובלה ספרותית המורכבת כולה מביקוריו בבארים ושיחותיו עם שתיינים ב"תפוח הגדול"; ספר שישמש אוהבי ספרות וטיפות מרות. אבל התוכנית השתבשה. אמנם, בספר יש הרבה ניו יורק ולא מעט בארים (אפלים), אבל אלה משמשים כרקע למסע נפשי וזהותי סוחף ומטלטל בעוצמות מטורפות. למסע של יהונתן גפן ברומן אמריקאי יש גם פן ציבורי. דרך עיניו של יקי/ג´ק, המדווח לנו על קורותיו ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" בסגנון אירוני-סרקסטי מושחז, מצטיירת ניו יורק ותושביה הגולים, אנשי העסקים והאמנים הישראלים היושבים שם, כמו בגיהינום מודרני. רומן אמריקאי הוא ספר בדיוני, אבל כמו הרומנים האחרים של יהונתן גפן, הוא ספר שעושה חשבון בלי לעשות חשבון. זהו ספר חושפני, מעורר הזדהות, אבל בה במידה מצליף וביקורתי. זהו רומן שלם, העומד בפני עצמו, אך בה בעת הוא מצטרף לשני קודמיו אישה יקרה וחומר טוב ומשלים טרילוגיה ישראלית חושפנית, מרתקת, משעשעת ועוקצנית....

17.
בין השירים: ספר קטן, עם הפנס, לשפינוזה, שיר זריחות, באופן אישי ועוד ועוד....

18.
"שיני חלב - שיניים ארעיות אשר לילד בקטנותו. המתחלפות באחרות קבועות" (מתוך המילון העברי מאת יהודה גור). "שיני חלב" הוא הרומן הראשון שהוציא יהונתן גפן לאור. יהונתן גפן כתב את "שיני חלב" בגיל 29, אחרי שכבר התפרסם כמשורר ("כמה מלים", "מקום לדאגה", "בעיקר שירי אהבה"); כמשורר וכסופר נחשב לילדים ("שירים שענת אוהבת במיוחד", "הכוכבים הם הילדים של הירח", "סיפורים שענת אוהבת במיוחד"); וכבעל טור סאטירי משפיע ב"מעריב". לפני יציאת הרומן הזה הופיע יהונתן גפן בשתי הצגות קברט פרי עטו: "זה הכל בינתיים", ו-"מכתבים למערכת". ...

19.
סיפור בחרוזים על דניאל, שמתעורר בוקר אחד באמצע החלום, והחלום אובד לו. דניאל צריך לקום לבית הספר, אבל צר לו על החלום שלא הסתיים, וכך הוא קם ממיטתו וצועד היישר אל גן החלומות האבודים "ששם פורחים כל החלומות ששכחנו, על עצים כחולים, ביער בלי - סוף, וילד ששכח את החלום שחלם רק צריך לבוא ולקטוף". דניאל יוצא למסע אל הענן השטוח, שם הוא פוגש את שומר הגן זלמן - חלמן ואת סגנו, הקוף יהושע. נכנסים קודם לגן החלומות הטובים ואחר - כך לגן החלומות הרעים. רק ברגע האחרון, בכיס של זלמן - חלמן, מוצאים חלום מאתמול שהגיע רק עכשיו. וזה החלום של דניאל. ספר מחורז שכולו משחק (גם בלשון) דמיון וחלום, שזור בו אף הומור דק. ספר עם הרבה צבעים בהירים של סוכריות....

20.
21.
22.
רשימות ומאמרים אשר פורסמו במוספי שבת של עיתון "מעריב" בשנים 1970 - 1982, בטור אישי קבוע, מידי שבוע. הרשימות עוסקות ביישות הישראלית על כל צדדיה: חברה ופוליטיקה, אהבת מולדת ואהבת חו"ל, דת ומדינה, חיי משפחה, אירועים אקטואליים והגיגים חריגים. בעל הטור דפדפף במוספים הישנים והחדשים, ובחר קטעים אשר לדעתו עומדים בפני שיני הזמן ואשר עשויים לעניין את הקורא גם אחרי שהעיתונים למענם נכתבו כבר הפכו מזמן לחומרי אריזה ועיטוף דגים, ואף לדברים גרועים מאלה....

23.
24.
פרסום ראשון של מונולוגים, דיאלוגים ושירים מתוך שלוש הופעות המאירות שלוש תקופות משמעותיות בחיי המחבר ועמישראל: "הווי ובידור" - תקופת לבנון ושלום הגליל. "על הפנים" - ימי נתניה והאפטיה, בגיל 39 - הגיל המגעיל. "טוב נבוט בעד ארצנו" - תקופת האבן, ימי האינתיפדה והלמבדה....

25.
26.
27.
קובץ זמני המכיל מבחר מולחן מפזמוניו של יהונתן גפן. לצד השירים, תווים וזמזומים. שירים ששמעתם ברדיו ומתוך תקליטים, וכעת תוכלו לשיר בעצמכם או עם חברים. בספר להיטים בביצועיהם של אריק איינשטיין, להקת השלושרים, יצחק קלפטר, דני ליטני, דיויד ברוזה ואחרים. שירים שאתם מכירים היטב, ושירים שאתם מכירים אבל לא זוכרים. תמצאו כאן גם תרגומים של שירים משפות אחרות. זמזום נעים....

28.
שירים שיהונתן אוהב במיוחד. מבחר שירים לילדים. ענת ישבה בחדרה וצירה ציור: צב גדול, כמו שבקשו בבוקר בשעור. רגלים, פה וראש קטן - בקצה העפרון, ומשבצות מרובעות בגב של השריון. אני רוצה צב צבעוני, חשבה ענת בקול, אני אצבע אותו אדום, ירוק וגם סגול! אני אצבע לו את הגב בכל מיני צבעים עד שהצב שלי יהיה עליז וגם נעים....

29.
30.
יוריק לב, קולנוען לשעבר, מבקר קולנוע לשעבר, נשוי לשעבר, איכר בכפר לשעבר, עוזב הכול ונותן לזה לקרות בלונדון. מחפש חיים חדשים, אך תמונות העבר רודפות אחריו, כשהוא מנסה לכתוב את חייו הישנים על מנת להשתחרר מהם. אחרי החוויה הישראלית הצפופה והאידיאליסטית, יוריק לב מנסה חיים חדשים, ריקים ובודדים, כשידידו היחידי הוא רופא שיניים הומוסקסואל, שהוא גם הקורא הראשון של הרומן שהוא כותב. יוריק מספר את סיפור הדור המבולבל שלו, סיפור של מצוקה וכישלונות – שלעתים מאחדים את בני האדם יותר מאושר והצלחה. רומן מאת יונתן גפן, משורר, עיתונאי, שחקן, פזמונאי....

31.
"באופן אישי כל יום שישי" - מבחר מאמרים של יהונתן גפן, אשר נכתבו בלונדון, שם שימש ככתבנו, ובתל אביב הגדולה עצמה. המאמרים פורסמו בטורו האישי במוסף השבועי של "מעריב" בין השנים 1989 ו-1992. המאמרים עוסקים בחברה ובתרבות הישראלית על היבטיה השונים – לחיוב ולשלילה, לחיוך ולדאגה. ...

32.
בחלק הראשון של הספר שירים ופזמונים שנכתבו בשנים שונות, והמשותף להם שכולם נכתבו מחוץ לבית: בבתי קפה, בארים, רכבות תחתיות, אווירונים - בניו יורק, פריז, נתניה ותל - אביב. שירים שנכתבים בחוץ הם שירים אחרים. הם נכתבים מהר, במקומות סואנים בדרך כלל, ויש להם ריח של זרות, עוני, בדידות והשלמה. אולי גם החלמה. חלקו השני של הספר הוא תרגומי שירה של משוררים אחרים. יהונתן גפן תירגם, כאקט של אהבה, משוררים שהדהדו אצלו כשכתב את שיריו שלו. השירים המתורגמים, לעומת "שירי החוץ", הם "שירי פנים". שירים שנבחרו ותורגמו לאט, בשקט ובחדרי חדרים....

33.
פרסום ראשון של קטעים בלתי-מצונזרים מהופעותיו של יהונתן גפן. קטעים אותם כתב ואף ביצע עם ידידיו. בספר מערכונים ושירים, מונולוגים ודיאלוגים מתוך חמש הצגות: "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכול; מכתבים למערכת; שיחות סלון; קוראים לזה אושר; מדינה בלוז". הצגות של מוסיקה, שירה וסאטירה שהוצגו בכל רחי הארץ, עד שהתעייפו ונכנסו לתוך הספר הזה....

34.
נטאשה בת ארבע ושואלת המון "למה?" אבא שלה, כמו כל האבות, לא יודע את כל התשובות. אבל נטאשה ממשיכה ושואלת, ואבא שלה, נכנע: במקום לענות, הוא מסיח את דעתה או מספר לה איזו מעשיה. אבל למה? הוא ספר שיחות בין אבא לבת במשך יום אחד - מבוקר עד לילה. יהונתן גפן הסופר עוקב בסקרנות אחרי יהונתן גפן האבא ומאמציו (הנואשים, לפעמים) להבין עם בתו את העולם....

35.
יהונתן גפן הוא עיתונאי שבגללו שווה לקנות עיתון. מדי שבוע, בהתמדה מעוררת קנאה ותוך חשיפה אישית אמיצה, הוא לש את העבודות היבשות דרך חומרי יסוד של הנפש: אהבה, כאב, כעס ובעיקר חמלה. גם כשהוא צולף ומאיר פינות בהוויה הפוליטית - חברתית, שרבים מאיתנו לא רוצים לראות הוא רואה את האדם על חולשותיו ולא חס על עצמו. ההומור שלו ניזון מאירוניה עצמית. כרומוזומ Y בפרק שעל שמו נקרא הספר שייך ליהונתן. עלייתו ונפילתו של הY הוא מבחר מבין המדורים והמאמרים שפורסמו ב"מעריב" בין השנים 2000 - 2005. מחצית מהתקופה הזאת התגורר יהונתן גפן בניו - יורק ובבוסטון, והמדורים שהוא כתב שם, שמבחר מהם ממלא כמחצית של הספר, מאירים הוויה מיקרו - אמריקנית מרתקת, משעשעת ועצובה. גם ישראל נראית אחרת משם. עלייתו ונפילתו של ה - Y הוא ראי שיהונתן גפן מציב מול עצמו ומאפשר לנו לראות בו את עצמו ואת העולם הסובב אותנו כפי שלו היינו רואים אותו בלעדיו - ובכל זאת לחייך....

36.
קובץ הסיפורים הקצרים הראשון של יהונתן גפן. סיפורים על החמצה, על התבגרות שתמיד תהיה כרוכה באובדן, על סופים שמחפשים התחלות חדשות, על יציאות לעולם הגדול וכניסות לתוך עצמך, על חיפוש משמעות שאינו יכול להסתיים אלא בפאסיביות ובהשלמה עם גורל מעורפל או בהחלטות קשות....

37.
רחוק מהעץ. אם הייתי צריך להגדיר את ניו - יורק בשתי מילים, הייתי אומר: גדול עלי. במשך כשנתיים הלכתי מעל ומתחת לעיר המדהימה הזו, שרבים קוראים לה בירת העולם. ואולי באמת מגיע לעולם שתהיה לו בירה כזאת. היו רגעים בהם חשבתי שאני יכול לגור בבירת העולם, אבל תמיד, בדרך כלל אחרי כמה בירות, שקלתי בכובד ראש הגירה חוקית לעפולה, בירת העמק. חשוב לדעת שבניו - יורק, גם הטוב וגם הרע שיש בכל מקום מוכפלים פי מיליון. גדול עלי. בספר זה, שחלקו ממליץ וחלקו משמיץ, תקראו רשימות שכתבתי ל"מעריב", בשנתיים בהן התקהלתי בעיר הזאת (95' ו - 96'), קצת לפני סוף האלף השני, וכמו בכל סוף אלף בהחלט הרגשתי את ההכנות למסיבת הסיום של ועדת תרבות. בספר זה תקראו לקט (מילה שקטנה עלי) של טורים שכתבתי לעיתון. משום שכתב עיתון הוא גם משהו חי ואוכל, תוכלו למצוא בדפים הבאים גם על מקומות עליהם אני ממליץ להציץ, או מאיץ להחמיץ....

38.
ארבעה סיפורים קצרים מפרי עטו של יהונתן גפן: סיפור - קינה נוגע ללב על חבר לנשק שנפל ועל אלה ששרדו: מסע הזוי בפריס, במלון עם חדר שאינו קיים: בחור ישראלי בשליחות בניו יורק הקרה מחשפ את ג'ולי כריסטי במכון עיסוי: המספר ליד מיטת אביו הגוסס בבית החולים והקשר שאינו מתהווה ביניהם גם על סף המוות. סיפורים שעניינם ניסיון למגע אנושי. סיפורים על בדידות, על החמצות, על תשוקות שאינן מתממשות. יהונתן גפן במיטבו, מספר אנין, רגיש ומרתק....

39.
שוב אתה יושב מול הנייר הריק הזה, או המסך המהבהב הזה. בעוד שעתיים עליך להגיש את המדור לעיתון. לפי שעה אין לך שום רעיון. מי שכותב במוספים יודע שהוא צריך להגיש את החומר שלו שבוע לפני שהוא מתפרסם, וזה אומר שמבחינה מסוימת אתה צריך להיות נביא או אסטרולוג, כי לך תדע מה יקרה פה בעוד שבוע. אבל בדרך כלל הנושאים שבעיתון לא משתנים, רק הגראפיקה... לפעמים מתחשק לך להשתעל לעורך המוסף שלך בטלפון, ולהגיד לו: "אני מצטער, אבל השבוע אין לי על מה לכתוב." או: "אני לא מרגיש כל כך טוב, אולי אני אקח חופש שבוע? מה דעתך?" אבל אתה לא עושה את זה... אתה חושב על כל האנשים האלה שעובדים כל כך קשה ומרוויחים כל כך מעט. באמת שאין לך על מה להתאונן. לספר הזה בחרתי חמישים קטעים מהשנים 1985-1988, שהיו שנים טובות ורעות עד כמה ששנים יכולות להיות. קטעים שברחו בערמומיות מהמוספים של יום שישי, עברו שבתות מפרכות, נמלטו מגורל העיתונים הישנים האחרים, והגיעו בשלום ליום ראשון הבא, לשנים הבאות, לספר הזה. ועכשיו אני באמת חייב לרוץ למערכת, להביא את החומר. עוד שעתיים הם סוגרים את הגליון. אבל לפני זה, אולי כדאי שאני אכתוב משהו. מה אני אכתוב? ...

40.
שיריו של יהונתן גפן בליווי רישומיו של יוסל ברגנר ...

41.
42.
"אני כותב רק כשאני במרומי האושר שנמשך בדרך כלל דקה וחצי, או בתחתית הייאוש; אני כותב אם אני מאוד אוהב מישהי או מאוד לא אוהב אותה; אבל ברגע ששלחתי את המכתב הקצר שלי, אני מרגיש הקלה גדולה. איני מחכה לתגובה או למענה, ואפילו אני לא יודע להגיד מה הרגשתי כשכתבתי את השיר. אחרי השיר הזה אני הולך ומחכה לשירים הבאים, שלעולם לא אדע מתי הם יפתיעו אותי ומה ארגיש או לא ארגיש כשאכתוב אותם."אחרי השיר הזה אני הולך: שירים מוקדמים שנכתבו בשנות השבעים, שירים חדשים מן המילניום החדש ומבחר תרגומי שירה....

43.
מרק איקליפטוס - זה מה שאוקטבה ורן הכינו בכל ערב לדו, רה ומי, הילדים שלהם, פשוט משום שלא היה להם שום דבר אחר. אבל כל זה השתנה יום אחד כשרון, זמר רחוב טוב לב, קיבל הצעה מפתה ממשורר אלמוני: "אני מבטיח לך", כתב לו המשורר, "שאם תשיר את השירים שלי, לא תתחרט, אתה תהיה מפורסם ועשיר"....

44.
ילד כותב יקר, (וסליחה על הגניבה הקטנה מג'י. די. סלינג'ר) אם אתה חושב שהספר הקטן הזה ילמד אותך את הטכניקה של הכתיבה ואיך להיות סופר מצליח ומפורסם וכל זה, זה ממש לא הספר בשבילך. אבל אם יש לך משהו לצעוק או להגיד או לספר, משהו שאינך יכול שלא להגיד ולא משנה לך איך יגיבו על זה העולם וכולם, אולי יועיל לך לקרוא על החוויות של ילד כותב אחר, ילד שהוא כבר כמעט בן שבעים ועדיין חשוב לו לכתוב את מחשבותיו ורגשותיו, בזמנים טובים ורעים, על נייר לבן ובתולי או במקלדת. ולא משנה שהוא זקן ואיטי, ולפעמים גם טרחן וממורמר - בכל פעם שהוא כותב את עצמו לעצמו – הוא ילד. י.ג. ...

45.
מארז מיוחד הכולל מבחר משיריו של יהונתן גפן, בצירוף תקליטור עם השירים המולחנים והמעובדים על ידי יונתן בר-גיורא. ניהול אמנותי, עריכה והפקה: רפי קינן השירים בתקליטור ראו אור בספרים: "חתולשלאפאחד", "התפרדויות", "בעיקר שירי אהבה", "36", "אחרי השיר הזה אני הולך" (בהוצאת דביר); "פחות אבל כואב" (הוצאת שוקן); "מקום לדאגה" (הוצאת ש' שרברק). מלבד השירים : "אישה בודדה", "תפילה", "לוקח מה שנשאר", "המעיל", "כל מיני חברות", שלא פורסמו בספר....

46.
47.
48.
49.
מארז מיוחד הכולל מבחר משיריו של יהונתן גפן, בצירוף תקליטור עם השירים המולחנים והמעובדים על ידי יונתן בר-גיורא. ניהול אמנותי, עריכה והפקה: רפי קינן השירים בתקליטור ראו אור בספרים: "חתולשלאפאחד", "התפרדויות", "בעיקר שירי אהבה", "36", "אחרי השיר הזה אני הולך" (בהוצאת דביר); "פחות אבל כואב" (הוצאת שוקן); "מקום לדאגה" (הוצאת ש' שרברק). מלבד השירים : "אישה בודדה", "תפילה", "לוקח מה שנשאר", "המעיל", "כל מיני חברות", שלא פורסמו בספר....

50.
51.
52.
"הגעתי לבוסטון בזמן שהתחיל האיסור הגורף על עישון. בכל בוקר הייתי צריך לחלץ את הפורד שלי מתוך ערימת השלג שהצטבר בלילה שעבר אבל העיר כולה הלכה והתכסתה, מלבד בשלג בלתי פוסק גם במדיניות הפוליטיקלי קורקט והכבוד למשטרה ולמכבי האש שאפיינו את מצב רוחה של האימפריה אחרי אסונות האחד עשר בספטמבר. הנחמה היחידה, אפוא, היתה האוכל, ויותם גבעול, שלאט לאט התגלה לי כמשורר של סירים ומחבתות, הפך לשף האישי שלי. הוא ניסה עלי את המזון שלו, ואחר כך, למרות שהוא צעיר ממני ביותר משלושים שנה, גילינו נושאים משותפים אחרים, והוא אימץ אותי כפי שלפעמים ילד מאמץ את האבא הבודד שלו שנמצא זמנית בהסגר בעיר שהוא לא אהב אותה והיא לא אהבה אותו..."המפגש בין יהונתן גפן ליותם גבעול הוליד את הספר הזה – רשימות של יהונתן על סעודות טובות שסעד עם סועדים יקרים ואהובים בבוסטון, בתל אביב ובעמק יזרעאל, ומתכונים בריאים, פשוטים ומשובחים של יותם. יותם גבעול הוא שף אישי צעיר ויצירתי, שמבשל גורמה- בריא. עם הסועדים שלו נמנים שועי בוסטון, המשחרים לסיריו ולמזונותיו, ספורטאים מקצוענים בליגות הפוטבול והכדורסל באזור, ואחרים שנאלצים לשמור על דיאטות ייחודיות. הבישול של יותם פשוט מאוד, בלי קסמים, פטנטים או מהלכים מורכבים. מוצרי היסוד שבהם הוא משתמש כולם טריים ולא מעובדים. "הרבה יותר פשוט, מהיר ואפילו זול לבשל בריא," הוא אומר, וחמישים המתכונים שבספר מעידים שזה גם הרבה יותר טעים....

53.
54.
55.
56.
הָיִיתִי הַיֶּלֶד הֲכִי קָטָן בַּכִּתָּה הֲכִי קָטָן בַּשִּׁעוּר וַהֲכִי קָטָן בַּהַפְסָקָה. אֲנִי שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה וְרוֹאֶה מֵהַחַלּוֹן אֶת הַיָּרֵחַ מְנַשֵּׁק אֶת הַכּוֹכָב הָרִאשׁוֹן. מֵרָחוֹק אֲנִי שׁוֹמֵעַ תַּן מִתְיַפֵּחַ, מִקָּרוֹב אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ נִרְדָּם, הַכּוֹכָבִים הֵם הַיְּלָדִים שֶׁל הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ הִיא הָאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם. יְהוֹנָתָן גֶּפֶן הָיָה אַבָּא צָעִיר כְּשֶׁכָּתַב אֶת הַכּוֹכָבִים הֵם הַיְּלָדִים שֶׁל הַיָּרֵחַ. שְׁלוֹשִׁים שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז רָאָה אוֹר סֵפֶר הַשִּׁירִים הַיָּפֶה הַזֶּה, וְהוֹצָאַת דְּבִיר חוֹגֶגֶת אֶת הַתַּאֲרִיךְ הֶעָגֹל בְּמַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה לְיַלְדֵי הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת. מִי זֶה מוֹשֵׁךְ בַּצַּמּוֹת שֶׁל יָעֵל? מִי הַקָּטָן שֶׁתָּמִיד מְחַבֵּל? זֶהוּ חַיִּים, חַיִּים הַשּׁוֹבָב, וְכָל הַכְּתָמִים שֶׁל עֵמֶק יִזְרְעֶאל רְקוּמִים עַל חֻלְצוֹתָיו. מתוך ההקדמה של יהונתן למהדורה החדשה: "הייתי אבא צעיר וכתבתי שירים. שתבינו, כשהייתי בן עשרים ושלוש וכתבתי את הספר הזה שאתם מחזיקים עכשיו, כבר נולדה הבת הבכורה שלי שקראנו לה שירה, בלי לדעת שיום אחד גם היא תכתוב שירים ויהיו בהם הרבה ירח והרבה כוכבים." ...

57.
58.
59.
60.
ספרו הקלאסי של יהונתן גפן לראשית קריאה במהדורה חדשה! סיפור אגדה על ילד מיוחד, שיום אחד טיפס על עץ ולא ירד. אז אם גם אתם אוהבים סיפורי אגדה, ואם גם לכם מתחשק לפעמים לטפס על עץ ולא לרדת - תאהבו את הספר הזה. ואם לא – אולי אתם כבר לא ילדים......

61.
62.
63.
64.
"בְּשַׁבָּתוֹת וּבְחַגִּים, בִּקְצֵה כְּפָר־מוּזָר, מִשְׂתָּרֵךְ תּוֹר אָרֹךְ מְאוֹד שֶׁל יְלָדִים וּמִשְׁפָּחוֹת, שֶׁהִגִּיעוּ מִכָּל הָאָרֶץ לִרְאוֹת אֶת הַפֶּלֶא: בְּבַיִת בּוֹדֵד, בַּחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה, בַּעֲרִיסָה, מְכֻסֶּה שְׂמִיכָה יְשָׁנָה, שׁוֹכֵב יְצוּר קָטָן וּפַרְוָתִי עִם רַעֲמַת שֵׂיבָה וְשָׂפָם זָקוּר. מֵעַל הָעֲרִיסָה תָּלוּי לוּחַ שָׁחֹר וּמַבְרִיק, וְעָלָיו כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּצֶבַע חָלָב: אלימיהו איש טוב עם זנב עַכְשָׁו בּוֹאוּ נְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה מֵהַהַתְחָלָה... " אֵלִימְיָאוּ, סִפְרוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל יְהוֹנָתָן גֶּפֶן, הוּא סֵפֶר עַל אִישׁ נֶחְמָד מְאוֹד וּבוֹדֵד מְאוֹד, עַל הַחֲתוּלִים שֶׁבָּאוּ אֶל הַגִּנָּה שֶׁלּוֹ וְאֶל הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, וְעַל הַשִּׁנּוּי הַגָּדוֹל שֶׁהֵבִיאוּ עִמָּם. יְהוֹנָתָן גֶּפֶן הוּא מְחַבֵּר שִׁירִים שֶׁעֲנָת אוֹהֶבֶת בִּמְיֻחָד, הַכּוֹכָבִים הֵם הַיְּלָדִים שֶׁל הַיָּרֵחַ, אַלֶּרְגְּיָה, יֶלֶד הַכְּרוּבִית, הַכֶּבֶשׂ הַשִּׁשָּׁה עָשָׂר וְעוֹד וָעוֹד סִפְרֵי שִׁירָה וְסִפּוּרִים לִילָדִים וְגַם לִגְדוֹלִים. אִילָנָה זֶפְרֵן הִיא מְאַיֶּרֶת וְקוֹמִיקְסָאִית, בַּעֲלַת הַמָּדוֹר הַשְּׁבוּעִי פִּנַּת לִטּוּף בְּ"הָאָרֶץ"....

65.
66.
שלושה דיסקים במארז אחד מאת יהונתן גפן: 1. זה הכל בינתיים בינתיים זה הכל 2. השירים נשארים 3. שיחות סלון...

67.
הָיֹה הָיוּ שְׁתֵּי אֲרָצוֹת: יַשְׁבָנִיָּה וַעֲמָדִיָּה. בָּאַחַת הָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ וּבָאַחֶרֶת הֵם עָ מְ ד וּ. הַגְּבוּל בֵּין הַמְּדִינוֹת עָבַר בְּאֶמְצַע הַצַּרְכָנִיָּה, בֵּין הַיְּרָקוֹת לְמוּצְרֵי הֶחָלָב, וְשָׁם תָּמִיד הָיוּ מְרִיבוֹת אֲיֻמּוֹת. כֻּלָּם חָשְׁבו שֶׁזֶּה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן עַד שֶׁתַּתְחִיל שָׁם מִלְחָמָה, וְזֶה מָה שֶׁכִּמְעַט קָרָה. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, בְּאֶמְצַע הַמְּהוּמָה, פָּגַשׁ עָמִידוּ, הַנָּסִיךְ הַגָּבוֹהַּ וְהֶעָמִיד, אֶת הַנְּסִיכָה טוּסִיקִידוּ. סֵפֶר יְלָדִים חָדָשׁ שֶׁל יְהוֹנָתָן גֶּפֶן, מְחַבֵּר שִׁירִים שֶׁעֲנָת אוֹהֶבֶת בִּמְיֻחָד, הַכּוֹכָבִים הֵם הַיְּלָדִים שֶׁל הַיָּרֵחַ, אַלֶרְגְּיָה, הַכֶּבֶשׂ הַשִּׁשָּׁה עָשָׂר וְעוֹד וְעוֹד וְעוֹד סִפְרֵי שִׁירָה וְסִפּוּרִים לִילָדִים וְגַם לִגְדוֹלִים. יוֹנִי גוּדְמֵן הוּא אָנִימָטוֹר וּמְאַיֵּר שֶׁעָבַד כְּבַמַּאי אָנִימַצְיָה בַּסְּרָטִים וַאלְס עִם בָּאשִׁיר, כֶּנֶס הָעֲתִידָנִים וְעוֹד סִרְטֵי אָנִימַצְיָה רַבִּים הַמְּיֹעָדִים בְּעִקָּר לִמְבֻגָּרִים וְלָכֵן שָׂמַח עַל הַהִזְדַּמְּנוּת לְאַיֵּר מַשֶּׁהוּ שֶׁגַּם יְלָדָיו יוּכְלוּ לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ....

68.

מעבר לים תפגשו לא מעט סופרים וכותבים שהיו מוכנים להתעמת עם הביוגרפיה שלהם. אך לא פה בלבנט הלוהט. גפן הוא אשף מילים עבריות ותיק שאין צורך לה... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
אוסף של סיפורים שנונים, מצחיקים עד מאוד, ספר חובה שיהיה בכל בית חם. כיף לקרוא ולהקריא אותו, כיף לשמוע אותו שוב ושוב, הדמויות מצחיקות ואפשר ל... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
גם את הספר הזה, שלא הכרתי, מצאתי בערמת זבל ולקחתי מתוך סקרנות התברר שמצאתי אוצר! לכתוב שירים על חיתולים וגרעפסים של תינוקות... זו גאונות! ... המשך לקרוא
התחלתי להקריא לבנות שלי את ילד הכרובית בזמן ארוחת הערב כדי שיהיה להן משהו להתעסק איתו. בהתחלה לא חשבתי שזב יתפוס כיון שזה פעם ראשונה שאנחנ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
"לגדל ילד זה לא קונץ . הקונץ הוא לגדל אותו שלא יהיה חמור....."משפט זה של המשורר הדגול טניסון ,עמד נר לרגלי בעת כתיבת ספר זה. ספר זה אינו מתימר ל... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
בכתיבה כנה ומרגשת, ספוגה בדכדוך קיומי ואדי אלכוהול מספר יהונתן גפן על המאפיינים המרכיבים את נפשו כמשורר, סופר, ואלכוהוליסט. באנקדוטות קצר... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ