קניתי אותו בהחלטה של רגע, כי אני לא קוראת שירים, ושירי אהבה עושים לי פריחה. חשבתי "בכל זאת יהונתן גפן!" וחשבתי גם שהציור על הכריכה - זה שאתם רואים כאן - אולי רומז על ספר ילדים. כשהוא הגיע - ספרון קטן, יותר חוברת מספר, עם דפים מצהיבים ועבים כמו שפעם היו מדפיסים ספרים, עם פונט קטנטן ומנוקד ועם ציור כריכה לגמרי אחר - המו"ל כנראה חשב שהבת שלו מציירת יפה. יש בו הקדשה לעדי שב 31.12.82 היה לה יום הולדת, והיא, מסתבר, ויתרה על הספר שקבלה כמתנה ועל האיחולים שיהיו לה אהבות רבות.
בנושא אחד נרגעתי. אין הרבה שירי אהבה בספר הזה, ואלה שיש - זו אהבה בסגנון יהונתן גפן, מה שטובל אותה בציניות נוגה ובראייה מפוכחת, שנונה וחכמה.
ראייה מפוכחת = חכמה עתיקה
מַיִם גְּנוּבִים יִמְתְּקוּ. אֲבָל מִי רוֹצֶה לִגְנֹב מים?
טובים הַשָּׁנִים מִן הָאֶחָד. אֲבָל מִי רוֹצֶה לִהְיוֹת שנים?
אדם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ וְאַף אַחֵד לֹא מִתְקָרֵב אליו,
ומי מְדַבֵּר עַל חָלָב שֶׁנִּשְׁפָּךְ מִלְּבַד אִם הוּא כַּד אוֹ חָלַב?
ויש שיר אחד שממש דיבר אלי, מסיבות מובנות. העתקתי רק שניים משלושת בתיו רק להמחיש:
על חתולים ואכזבות
חֲתוּלִים לֹא עוֹשִׂים לְעוֹלָם אֶת מָה שֶׁמְּבַקְּשִׁים מֵהֵם.
כְּלָבִים כֵּן. גְּבָרִים כֵּן.
לִפְעָמִים נָשִׁים. לִפְעָמִים אֱלֹהִים.
אֲבָל לֹא חֲתוּלִים.
אַתֶּם יְכוֹלִים לִשְׁרֹק לָהֶם בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, אֲבָל הֵם לֹא יָבוֹאוּ.
אַתֶּם יְכוֹלִים לְלַטֵּף אוֹתָם וְהֵם לֹא יִהְיוּ אֲסִירֵי תּוֹדָה.
חֲתוּלִים לֹא עוֹשִׂים לְעוֹלָם אֶת מָה שֶׁמְּצַפִּים שֶׁהֵם יַעֲשׂוּ.
וְאַל תָּעֵז לְהַגִּיד לְחָתוּל:
זֶה אֲנִי שֶׁהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ מֵהַזֶּבֶל וּמָצָאתִי לְךָ בַּיִת חָם.
זֶה לֹא יָזִיז לוֹ שֶׁעֵרָה מֵהַשָּׂפָם.
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָתוּל.
הוּא יודע שהזלזול זֶה חָלַק מֵהַחֵן שֶׁלּוֹ.
אַתְּ הַתְּמִימוֹת, הָרוֹךְ וְהָאַהֲבָה חַפְּשׂוּ אֵצֶל חַיּוּת אֲחֵרוֹת.
חיבבתי אותו מאד הוא ספר מתוק-מריר וכמעט לכל מצב רוח אפשר למצוא בו ציטוט שיכול לדבר לכולם. נראה לי שהספר שעדי קיבלה ליום ההולדת מצא סופסוף בית חם.


















