בכרך זה כלולות שתי היצירות המפורסמות של ניטשה: ``הולדת הטרגדיה מרוחה של המוסיקה`` ו``המדע העליז``. ``הולדת הטרגדיה`` היא מסתו הגדולה הראשונה, בה חידש ניטשה את שני המושגים: היסוד הדיוניסי והטרגדיה היוונית. דיוניסוס, אל התשוקה והשמחה הבלתי מרוסנת, נעשה לניטשה בהמשך דרכו סמל לחיוב החיים בעוצמתם, ואולי לעוצמתו של על אדם. החלמתו ממחלה קשה היתה נקודת מוצא נפשית לחיבור ``המדע העליז``: ``מות האלוהים`` (הכנסיות רצחו אותו) אינו סיבה לייאוש מן החיים. חיוב החיים, אמירת ``הן`` לחיים לא מתוך התעלמות מהצער שבהם, כי אם אדרבא, מתוך התגברות על הצער ומתוך הידיעה שהצער והסיכון הם תנאים מוקדמים להעפלת החיים - מן הרעיונות והתחושות המרכזיים בספר זה. האמונות, ועמן גם שיטות הקוסמים והאסטרולוגים היו ביטוי לכמיהות האדם לגדולה. היום נועד תפקיד זה למדע, אולם לא למסע הפסיבי-דסקריפטיבי - שעם כל ``אמיתותיו`` הוא יכול להיות חסר משמעות - כי אם למדע היוצר, המכוון, היודע גם את אשר הוא רוצה: העצמתו של האדם. זהו מדע משוחרר, עליז, המכיר את כוחות האדם שמעבר למה שנראה לעין המיקרוסקופ של מדעי הטבע וההיסטוריה, ואיך צריך לומר מעבר למסורת המוסר המקובל.

בכרך זה כלולות שתי היצירות המפורסמות של ניטשה: ``הולדת הטרגדיה מרוחה של המוסיקה`` ו``המדע העליז``. ``הולדת הטרגדיה`` היא מסתו הגדולה הראשונה, בה חידש ניטשה את שני המושגים: היסוד הדיוניסי והטרגדיה היוונית. דיוניסוס, אל התשוקה והשמחה הבלתי מרוסנת, נעשה לניטשה בהמשך דרכו סמל לחיוב החיים בעוצמתם, ואולי לעוצמתו של על אדם. החלמתו ממחלה קשה היתה נקודת מוצא נפשית לחיבור ``המדע העליז``: ``מות האלוהים`` (הכנסיות רצחו אותו) אינו סיבה לייאוש מן החיים. חיוב החיים, אמירת ``הן`` לחיים לא מתוך התעלמות מהצער שבהם, כי אם אדרבא, מתוך התגברות על הצער ומתוך הידיעה שהצער והסיכון הם תנאים מוקדמים להעפלת החיים - מן הרעיונות והתחושות המרכזיים בספר זה. האמונות, ועמן גם שיטות הקוסמים והאסטרולוגים היו ביטוי לכמיהות האדם לגדולה. היום נועד תפקיד זה למדע, אולם לא למסע הפסיבי-דסקריפטיבי - שעם כל ``אמיתותיו`` הוא יכול להיות חסר משמעות - כי אם למדע היוצר, המכוון, היודע גם את אשר הוא רוצה: העצמתו של האדם. זהו מדע משוחרר, עליז, המכיר את כוחות האדם שמעבר למה שנראה לעין המיקרוסקופ של מדעי הטבע וההיסטוריה, ואיך צריך לומר מעבר למסורת המוסר המקובל.