ביקורת ספרותית על כה אמר זרתוסטרה - ספר לכל אחד ולאף אחד (תרגום חדש) מאת פרידריך ניטשה
ספר לא משהו

---

תמיד נראה לי מעט יומרני לכתוב ביקורות על יצירות-מופת קאנוניות, בטח ובטח כאשר הביקורת שלי אינה מצטרפת אל שורה ארוכה של תשבוחות.
הספר "כה אמר זרתוסטרה" הוא ספר קשה מאוד לקריאה. "קו העלילה" שלו מתקדם לאורך הפרקים, אך בכל פרק ופרק נדמה כי הקורא פשוט הולך לאיבוד בין עשרות משפטים, שלרוב חוזרים על עצמם בצורה של דוגמאות שונות.

התרגום של אילנה המרמן הוא תרגום מיוחד - זוהי גירסה מבוארת מאוד, המכילה מאות פירשונים והפניות אל טקסטים אחרים (גם של ניטשה, וגם מן הברית החדשה והתנ"ך) - בעיניי זוהי מעלתו הגדולה ביותר של התרגום הזה. הוא נותן אפשרות להבין בצורה מעמיקה יותר ספר שעלול להראות כתמוה לחלוטין.
ואולם, לי אישית נראה כי אילנה המרמן הייתה סלחנית מאוד אל ניטשה. גם בתרגום הישן של ישראל אלדד נתקלתי בזה - הצגתו של ניטשה כהוגה דעות רדיקלי, אך הצנעת השקפותיו השובניסטיות והאנטישמיות - אך היות ויש גם מזה וגם מזה, לרוב מנסים לייחס את ה"אנטישמיות" שבטקסט כ"פרשנות מאוחרת" או "סילופים" שעשתה אחותו לאחר מותו. אם זכור לי נכון, רק פעם אחת בספר אילנה המרמן באמת ציינה בהערת שוליים כי "לא ניתן להתעלם מן הגוון האנטישמי שבטקסט" - דבר דומה גם נאמר בהקשר השובניסטי בנוגע למשפט הידוע "כשאתה הולך אל האשה , קח עמך את השוט".

כשהבעתי את דעתי השלילית על הספר, חבר (סטודנט לפילוסופיה, כמה מפתיע) מיהר לטעון כי "לא הבנתי את הספר". אמרתי לו את דעתי, כי אכן אפשר לקרוא יצירה קאנונית ולא לאהוב אותה, אבל הוא טען כי אם פירשתי את רעיון העל-אדם כאנטישמי, ובעקבות הראייה שלי על הספר הזה כאנטישמי אני לא אוהב את הספר - אז לא הבנתי את הספר.
החבר טעה, במובן שלא פירשתי "אוטומטית" את רעיון העל-אדם כאנטישמי. ישנם הרבה פירשונים לרעיון הזה, אבל לכל אורך הספר אנו רואים את העל-אדם כאדם המתגבר על הרעות החולות של התרבות בתקופתו של ניטשה - רעות חולות, כמובן, על-פי השקפתו. כך, למשל, העל-אדם אינו ניחן ברחמים כלפי חלשים יבבנים, העל-אדם גדוש בחוש הומור טוב, העל-אדם חי בתקופה בה האלוהים מת.
כל-זאת אפשר גם לייחס לנאציזם, אך אינני סבור כי ניטשה המציא את המובן "על-אדם" בהקשר גזעני מלכתחילה, אלא המושג הזה הושאל על-ידי נאצים בשלב מאוחר יותר, ו"הותאם", בצורה דיי קלה (בשל האידאולוגיה המלכתחילה דיי כוחנית של ניטשה), להשקפת-העולם הנאצית.
האם מכאן גם יש להסיק כי הספר הזה נטול כל ראיית-עולם אנטישמית ? לא ולא. בספר הזה יש כמה וכמה התייחסויות אל היהודים כאל קבוצת אנשים בזויה - אבל לא רק יהודים - גם הנשים מקבלות בספר יחס דיי מזלזל וגועלי. והרי זהו ניטשה - הוא אינו מבקש בספר הזה להיות "פוליטיקלי קורקט" - הוא מבקש לבוז ולקעקע ערכים ישנים. ניתן להבין את הרצון הזה בשל גישה ממסדית-דתית ש"הביאה זאת על עצמה", אך האלטרנטיבה של ניטשה, שאותה הוא מנסה לעצב באמצעות ה"על-אדם" (שוב, לא בהקשר הנאצי, לפחות בשלב הזה), נראית לי מחרידה לא פחות.
ולמה בעצם ? כי זה ניטשה, וכי "הוא יכול" - כי דורות שלמים של אינטלקטואלים קידשו אותו כסמל חדש לנאורות - נאורות פחות תמימה, יותר "מחוברת לקרקע". את מי הוא מזכיר לי, בהקשר הזה ? את ישעיהו ליבוביץ', שסימל נאורות (אפילו עם זיקה דתית !) עבור ציבור משכיל, והעריץ את "עוז-ליבו" להגיד דברים קשים (כמו לכנות חיילים בשם מזעזע כמו "יודונאצים").
בשני המקרים, אני סולד מהרעיון של להתחבר אל מישהו שאומר דברים "אמיצים" לכאורה, אך בפועל פשוט מלאי ארס וגועל, מבלי ממש להבין את הרקע ההיסטורי, ואת ההשלכות העתידיות הפוטנציאליות, של הדברים הנאמרים.

ציטוט אחד (מני אלפים) שאולי מציג קצת את הציניות של ניטשה כלפי האנושות :
לָארץ, הוא אמר, יש עור; ועור זה נגוע במחלות. אחת המחלות האלה, למשל, נקראת "אדם". (עמוד 210)

אנסה לסיים בחיוביות ואגיד כי לא הכל רע בספר, והוא כן מספק כמה תובנות מסקרנות. חלקים מנאומיו של זרתוסטרה אוצרים בחובם תובנות פסיכולוגיות שפרויד הגיע אליהם מאוחר יותר, וניתן לראות את הקשר הניטשאיסטי לתובנות אלו (בנוגע לפושעים ורגש האשמה המניע אותם, למשל).
יש רק פרק אחד שציינתי בפניי שהתחברתי אליו ממש, והוא "על המטיפים למוות".

לסיכום, אם נחזור אל אותו חבר, שטען כי לא הבנתי את הספר - אומר כי כשמדובר בספר בסדר-גודל כזה, אולי לא מבחינת מספר עמודים, אלא מבחינת העומס שיש - בין אם מבחינת רעיונות ובין אם מבחינת הקשרים כאלו ואחרים (היסטוריים, דתיים, ספרותיים) - אני באמת לא חושב שיש "דרך אחת" להבין את כה אמר זרתוסטרה. בסופו של דבר, הקורא מגיע עם ה"מטען המוסרי" שלו עוד לפני-כן. כל אשר יכול הוא לעשות הוא להחשף אל הרעיונות של ניטשה, ולהבינן לעומק - אבל זוהי זכותו המלאה לא להסכים עם הרעיונות, גם לסלוד מהם זה בסדר גמור.

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על כה אמר זרתוסטרה - ספר לכל אחד ולאף אחד (תרגום חדש)