בשני הכרכים של "אנושי, אנושי מדי" ימצא הקורא את ניטשה במיטבו כסופר מחונן ומבריק וכהוגה מקורי ומעורר השראה. יותר מכל חיבוריו האחרים, הספר שלפנינו מהווה אחדות של צורה ותוכן: צורה מכתמית, ותוכן המטיל ספק בשיטה פילוסופית, שמטבעה נכתבת בצורה סדורה, רציונלית ועקיבה; תוכן המערער על תוקפה המוחלט של התבונה הפילוסופית ומנסה להקפיא את נטייתו להאמין במהימנותה של הפילוסופיה המטפיזית. החיבור הוא דוגמא לאי-שיטתיותו של ניטשה, שבו חובק העומק המחשבתי את הצורה הספרותית הקלילה, המרפרפת כביכול, מעל פני הדברים. הכתיבה האפוריסטית של ניסויי-מחשבה אלו מגיעה כאן לשיאה ומתגבשת בעוצמת ביטוי לכדי ספר מלא חכמת חיים ואהבת החכמה, שהיא כידוע philo-sophia במיטבה. תרגום הספר מגרמנית: יעקב גוטשלק ואדם טננבאום.

שם הספר
אחותי ואני - דפים אחרונים
דמדומי שחר - כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים
הרצון לעצמה (לעוצמה) - כרכים א'-ב'
כה אמר זרתוסטרא
שקיעת האלילים - פרשת ואגנר, שקיעת האלילים, הנה האיש, אנטיכריסט, אגרות