ג

ג'ון באנוויל

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (70):
ספרים שלא אהבתי, ספרים שקראתי, כתבתי עליהם ביקורת., ספרות -תרגום, ספרים שקראתי, קראתי, המדף שלי, ספרים שקראתי, ספרים שאני מתכנן לקרוא, ספרים שנקראו ב2014, ביקורות מהעיתונות שעניינו אותי, 2014!, נקרא ב 2014, To-Read, 2015, רשימה, ספרות מתורגמת , עדיין לא קראתי, על המדף וממתין, עוד ...
1.
מקס מורדן, פרופסור להיסטוריה של האמנות, חוזר אל הכפר שבו בילה בילדותו חופשה משפחתית על שפת הים. בשיבה זו אל מחוז ילדותו הוא בורח מאובדן שחווה לא מזמן ומתעמת עם טראומה רחוקה. בני משפחת גרייס, שאליהם התוודע באותו קיץ רחוק, צצו בחייו כיצורים מעולם אחר. בני הזוג גרייס, השאננים והבוטים, היו שונים מכל המבוגרים שפגש עד אז. אך ילדיהם התאומים -- מיילס השותק והחידתי וקלואי הסוערת והמפתה -- הם שהקסימו במיוחד את מקס. ההיכרות שלו עימם העמיקה ואף נעשתה אינטימית. המאורעות שהתרחשו באותו קיץ ירדפו אותו כל חייו ויעצבו את עולמו. הים, הכתוב בסגנונו המדויק והיפהפה של באנוויל, הוא ניסיון להתפייס עם האובדן ולחקור לעומק את שאלת הזהות והזיכרון. כמו הים עצמו, הוא כובש, מרגש ומעניק תובנות חדשות למבוכיה האפלים של הנפש, וכל זאת בסגנונו הפיוטי של אמן לשון דגול. " באנוויל הוא מאסטר, אמן השולט שליטה מוחלטת באמנותו. " הטיימס " העוצמה, המוזרות והיופי הנוקב של הרומן הזה הם בחזקת פלא. " וושינגטון פוסט " בספר הזה חוברים כל כישרונותיו הנדירים של באנוויל לכדי יצירת אמנות אמיתית, מדירת שלווה, טורדת מנוחה, נדירה ביופייה, אלגנטית, ובסופו של דבר, באופן מפתיע, מספקת נחמה. " הסקוטסמן " הים הוא רומן מדהים ביופיו, מאתגר ומתגמל לאין-ערוך. מנחם לדעת שבקרבנו חי אמן של השפה. " אייריש אינדיפנדנט " באנוויל הוא אחד מאמני הפרוזה הגדולים של דורנו. " ספקטייטור...

2.
ויקטור מאסקֶל הוא פרופסור לתולדות האמנות, בנו של בישוף פרוטסטנטי מצפון אירלנד, נשוי לויוויאן, אב לבן ובת, הומוסקסואל, לשעבר איש המודיעין הבריטי ומרגל לטובת ברית-המועצות. כשנחשפו חבריו לרשת, ברחו למוסקבה או הועמדו למשפט בלונדון, הוא נותר חסין. אבל דווקא עכשיו, לאחר קריסת הגוש המזרחי, דאג מי שדאג להוקיע אותו. ויקטור מאסקל הוא המוקצֶה. כל מה שנותר לו עכשיו הוא לספר את סיפורו – סיפור מרתק, מדהים לעיתים, שנון, פרוע, מלא סתירות אך מפוכח עד מעבר לכאב. חייו מסכמים בעצם את אירועיה הגדולים של המאה ה-20: התסיסה האינטלקטואלית והאידיאולוגית של שנות ה-30, מלחמת-העולם השנייה, שנות השיקום והמלחמה הקרה, ולבסוף נפילת מסך הברזל וקץ כל האידיאולוגיות. 'המוקצה' הוא קודם כל דיוקן אישי מרהיב – פסיכולוגי, מוסרי ואינטלקטואלי – של גיבורו המפוקפק. וזהו גם דיוקן של מילייה, של מעמר ושל תקופה – דיוקן של האינטליגנציה הלונדונית באמצע המאה הקודמת על האידיאליזם והציניות, חיי ההוללות והאינטנסיביות האינטלקטואלית שלה. "יצירת מופת קומית מבחינות רבות... הומור צורב ועוצר נשימה... לקרוא את באנוויל זו הנאה פיסית" (אדוארד סעיד ב"ספרי השנה" של ה-TLS לשנת 1998). 'המוקצה' הוא ספרו האחד-עשר של באנוויל, זוכה פרס הבוקר לשנת 2005, וזוכה פרס קפקא לשנת 2011....

3.
ביום ארוך ולאה של אמצע הקיץ נאספים בני משפחת גודלי בבית הכפר המשפחתי לסעוד את אביהם החולה. אדם הזקן הוא בעל, אב ומתמטיקאי מוערך אשר קנה לו את שמו בהתמודדות עם מושג האינסוף. אלא שבני המשפחה הקודרת אינם לבדם שם: האלים, אותן רוחות קונדסיות, משקיפים על כלי המשחק שלהם בתערובת של תדהמה וקנאה, ואינם עומדים בפיתוי העז להתערב בחייהם. האינסופים הוא רומן המשופע בהומור יצרי ובתובנות עמוקות ומרעננות. בעת ובעונה אחת הוא מצליח להיות מהתלה מפולפלת מבריקה, וסיפור רגיש, חכם לאין שיעור, על המצוקה הנוראה והמופלאה הגלומה במצבו של האדם. ידו של באנוויל לוכדת את העוצמה המכאיבה, את הקסם והתדהמה שרוחשים יום אחד ויחיד בלב היער האירי, בפרוזה מחשמלת בעלת תחכום מבני ורגשי נדיר. ג'ון באנוויל נולד ב- 1945 בוֶוקספורד, אירלנד. בין הסופרים החשובים והמוערכים הכותבים היום, מחברם של שבעה-עשר רומנים קודמים, לרבות הים שזכה בפרס בּוּקר בשנת 2005 (וראה אור בהוצאת ידיעות ספרים). הוא חי בדבלין. "ללא ספק אחד המאסטרים הדגולים של הספרות האנגלית." לוס אנג'לס טיימס "הקריאה בפרוזה של באנוויל מעניקה תחושת סיפוק עמוקה ומיוחדת במינה... הוא אחד מכותבי הפרוזה המשובחים ביותר הפועלים באנגלית כיום." אינדיפנדנט "בשנינותו המוקפדת ובסגנונו המעודן, ג'ון באנוויל הוא יורשו של נבוקוב." טלגרף "ספרו של באנוויל מזכיר את ידם הבוטחת של אמני מופת כפרוסט, בקט וג'יימס." גארדיין "איזה מורה אדיר הוא באנוויל, וכמה קשוב הוא למוזרויות שלנו ושל מסעותינו." אובזרוור "יוצא מן הכלל. אחד מעשרת הספרים הטובים של העשור... יצירה גאונית שאין לה מתחרים." ספקטייטור...

4.
“בילי גְרֵיי היה חברי הטוב ואני התאהבתי באמו. אהבה היא אולי מילה חזקה מדי, אך איני מכיר חלשה ממנה שתתאים. כל זה קרה לפני יובל שנים. הייתי בן חמש־עשרה וגברת גריי היתה בת שלושים וחמש.” אלכסנדר קליב, שחקן שימיו הטובים כבר מאחוריו, נזכר בפרשת האהבים הראשונה והבלתי–אפשרית שלו בעיירה קטנה באירלנד של שנות החמישים. זיכרון המפגשים המוקדמים הללו − במושב האחורי של מכונית בבוקר שטוף שמש, בבקתה נטושה באחר צהריים סחוף גשם − מאלץ אותו לתהות על הפער בין האירועים כפי שקרו לבין האופן שבו נצרבו בלבו. ובזיכרונות המוקדמים האלה נכרך דבר–מה חריף יותר ואפל פי כמה − התאבדותה של בתו היחידה עשר שנים קודם לכן. ברומן מסנוור, מענג עד בלי די, מצחיק וקורע לב, נמסכים האובססיה והאנוכיות של אהבת נעורים וההלם המחריד של האבל ליצירה שחותמו הייחודי של באנוויל − מבריק, מתוחכם ומזכך − שורה עליה. ג’ון באנוויל הוא מהסופרים החשובים הכותבים כיום. זוכה פרס בּוּקר על ספרו “הים”, פרס הספר האירי על ספרו זה, ופרס פרנץ קפקא על “האיכות האמנותית היוצאת מן הכלל של מכלול יצירתו”. הוא חי בדבלין. “טרנסצנדנטאלי... הפרוזה של באנוויל היא בעלת יופי מסנוור, ו’אור קדומים’ נקרא בהערצה אילמת.” The New York Review of Books “מסחרר, פיוטי, מרחיב ומכווץ את הלב.” Independent “מושלם, עמוק... יצירה יפהפייה וטורדת מנוחה.” The Wall Street Journal...

5.
שני פשעים ביצע פרדי מונטגומרי, גיבור הספר הזה: הוא גנב ציור של רב-אמן הולנדי לא ידוע ורצח חדרנית שתפסה אותו בשעת מעשה. על הרצח הוא מתוודה בפרוטרוט, מבלי שיהיה לו הרבה לומר עליו, אבל השאלה שמסקרנת אותו באמת היא: מה היה הדבר שריגש ומשך אותו כל-כך באותו דיוקן של אישה באמצע חייה, עד שגרם לו לגנוב אותו ללא תכלית ובניגוד לכל היגיון, לאחר שכבר בזבז והשחית את חייו שלו. הסופר האירי הגדול ג'ון באנוויל, זוכה פרס בוקר לשנת 2005, מדגים כאן שוב את יכולתו המזהירה בעיצוב דמויות אנוש דו-ערכיות עד גבול השערורייה. ...


זוכה פרס בוקר 2005. היו לי ציפיות וגם לאור הביקורות כאן חשבתי שאהנה ממנו. לצערי בשבילי הספר יותר מידי עדין, העלילה יותר מידי לא מעניינת, כתוב... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
לעיתים אני חושבת שהתיכון העניק לי בסיס רעוע בתחום הספרות. למדתי לבגרויות ספרי חובה שהיו גדושי תיאורים וארועים ושעממוני לזרא כמו החטא ועו... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
לא סיימתי לקרוא אותו. אני מציינת את זה לטובת אלה שחוות דעתי הפגומה על ספר שלא סיימתי תעצבן אותם - ובצדק. קראתי 100 עמודים מתוך 263 - אפילו לא חצ... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
גישתנו ליחסים מיניים בין גילאים שונים אינה חד משמעית. הפרש גדול של שנים בין זוג יתקבל בהרמת גבה, בלגלוג או בכעס. אם אחד הצדדים הוא מתחת לגי... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
יום אחד קם בן אדם, נופל, וכמעט מת. עכשיו מתאספים בני המשפחה וגם חברים טובים. למה הם מתאספים? לתמוך? לעזור? ואולי הם עושם זאת מתוך נימוס, כי זו ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ