כיצד בוחרים ספר קריאה?
לעיתים בגלל המלצה מחבר, ספרנית, בקורת בסימניה או כתבה בעיתון, ולעיתים סתם כך כי העטיפה יפה וקורצת ועליה מתנוססת כיתובית מבטיחה: "מאת "מחבר "הים" זוכה פרס הבוקר".
אני חייבת להודות שיש לי איזושהיא סטייה לגבי זוכי "בוקר". משום מה לפרס הבריטי יש בעבורי ניחוח מעודן של אנינות. לעיתים אני צודקת ולעיתים לא. אודה על האמת שלא קראתי את "הים" וייתכן מאוד שהוא ספר מצויין, אך "האינסופים" מאכזב מאוד.
באנוויל מעצב סיטואציה משפחתית מוכרת, שניתקלנו בה בספרים וסרטים רבים. בני משפחה אחת מתקבצים סביב ערש הדווי של אביהם. סיטואציה זו מעלה לפני השטח זכרונות מן העבר, רגשות מודחקים וקונפליקטים. עד כה טוב ויפה, אך מסיבה לא ברורה בוחר הסופר בהרמס, שליח אלי האולימפוס היווניים כמספר. ואחריו מזדנב גם אביו המזדקן ושטוף הזימה, זאוס, החומד את אשת הבן הבכור ומסתייע בבנו כדי לממש את תוכניתו.
קו העלילה המערב את האלים היוונים, שטרחו להגיע לבית הבריטי המבודד, מיותר בעליל ואינו תורם שום דבר משמעותי, מן "דאוס אקס מכינה" מלאכותי ואפילו לא מקורי (ראה "האלים משתוללים ו"שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש"). האלים מואסים בחייהם האינסופיים, מקנאים בבני האדם, חומדים את נשותיהם, נו באמת? כבר ראינו ושמענו...
דווקא קטעי הפרוזה הטובים יותר בספר עוסקים ברגשות האנושיים והפשוטים כל כך ,כגון חששו של הבן פן יאבד את אשתו היפהפיה או פחדה של אם המשפחה מחיי אלמנות.
לסיכום, ספר בינוני ומאכזב למדי.
So remember, don't judge a book by its cover.
















