מדף הספרים של אלי - הספרים שדירגה

מתחת לרחובותיה של לונדון קיים עולם שרוב האנשים אינם יכולים אפילו לחלום עליו: עיר של מפלצות וקדושים, רוצחים ומלאכים, אבירים בשריון ונערות חיוורות בקטיפה שחורה. זוהי לונדון של האנשים שנפלו בין הכיסאות ולא קמו. ריצ'ארד מייהו הוא איש עסקים צעיר שעומד ללמוד על אודות לונדון האחרת הזאת יותר ממה שרצה אי - פעם. מעשה אחד של טוב לב משגר אותו א

"זכרתי גם שבאדי וילארד אמר בנימה ידענית ומאיימת שאחרי שיהיו לי ילדים אני ארגיש אחרת, אני לא ארצה יותר לכתוב שירים. אז התחלתי לחשוב שאולי זה נכון שכשאת נשואה ויש לך ילדים, זה כמו לעבור שטיפת מוח שאחריה את ממשיכה בחייך בערפול חושים כמו שפחה במדינה טוטליטרית משלך."   אסתר גרינווד, אשה צעירה מפרברי בוסטון, זוכה בהתמחות קיץ במגזין מוביל

איוב הוא ילד קצת "שונה", לא רק בגלל שמו יוצא - הדופן, אלא גם משום עצמאותו, מרדנותו והדמיון הפרוע שניחן בו. הודות לאלה הוא יוצא למסע הרפתקאות, מטרתו להחזיר לאפריקה פיל שפגש על משאית של אלטעזאכן ליד בית הוריו בתל-אביב. אגב מאבק בכל אלה שמנסים למנוע ממנו לממש את חלומו - הוריו, מוריו, כוחות צה"ל - זוכה הנער בשתי אהבות לא צפויות ומגלה מחדש א

רומן זה, הוא הרחב והמורכב ביותר ביצירותיו של קניוק. זהו רומן תקופתי המקיף תפוצות ודורות ומנסה לסכם את עלילת-העל הכוללת של העם היהודי במאה העשרים. יש לרומן זה עלילה פנימית מורכבת, שהטכניקה הפרגמנטרית מפצלת אותה ויוצרת עלילת חוטי-עכביש, שבה החוטים משתזרים לרשת גדולה שכל המשתתפים מסתבכים בה.

אדם בן כלב נחשב לאחד הספרים המהפכניים בספרות הישראלית ולאחת מן היצירות ששינו את האופן שבו יוצגה ונתפשה השואה בספרות. הספר, שראה אור לראשונה בשנת 1968, הקדים את זמנו בשנית רבות. במרכזו ניצב אדם שטיין, ניצול שואה ששרד את המשרפות בזכות כשרונו הגדול כליצן. תפקידו של אדם במחנות היה לשעשע את הצועדים אל מותם (כולל בני משפחתו שלו) בדרכם הא

בתו, הרומן השמיני של רומן קניוק, מובא כעת מחדש בפני הקורא הישראלי. הרומן, שמתרחש בישראל של שנות השמונים, היה בשעתו רב-מכר ונחשב לאחד מספריו האהובים והמרתקים של קניוק. אחיאסף ריגר, קצין בכיר במילואים, מגלה לילה אחד שבתו היחידה, חמוטל, נעלמה והשאירה אחריה סימני-דרך מסתוריים ומבלבלים. הוא יוצא למסע חיפושים נואש אחריה, וככל שהזמן עו

בספר זה מאוגדים שניים מהטובים שבכתביו של הסופר יורם קניוק: הסיפור "העיטים" והנובלה "נבלות". גיבור הסיפור "העיטים" הוא בן דמותו של יורם קניוק, שהשתתף כשהיה בן שבע-עשרה וחצי בניסיון ההשתלטות של כוחות מחטיבת הראל על נבי סמואל – קרב כושל שנהרגו בו שלושים ושמונה מחיילי החטיבה. הגיבור המספר שוכב פרקדן בשדה הקטל ומנהל קרב תודעתי עם ציפ

ביום קיץ חם ומחניק של 1935 מתחוללים בביתה הכפרי הנאה של משפחה אנגלית אמידה שורה של מאורעות שעתידים לשנות לבלי הכר את חייהן של נפשות רבות. אגרטל עתיק שנשבר על שפת בריכה בפארק, פתק מסגיר שנכתב מתוך סערת יצרים ורגשות ובמקום להיגנז נשלח בטעות ליעדו, מחזה רומנטי ילדותי שלא הוצג, נערה שנאנסה - כל אלה נקשרים זה בזה מכוחה של מקריות הרת - גור

הנובלה הסאטירית לב כלב, קלאסיקה מחתרתית מוצקה, נכתבה בידי מיכאיל בולגקוב בשנת 1925 וראתה אור ברוסיה רק בתקופת הפרסטרויקה. זוהי סאטירה פנטסטית מבריקה על המעמד השליט החדש - הפרולטריון. רופא מומחה, פרופסור בעל שם עולמי ונציג מובהק של "העולם הישן" (זה שקדם למהפכה הבולשביקית), אוסף לביתו ולמעבדתו כלב חוצות. בכלב הזה מבצע המדען ניתוח חדשנ

"השטן במוסקבה" הינו השם שניתן לתרגום בעיברית של הגרסא המצונזרת של הספר "האמן ומרגריטה" "השטן במוסקבה", יצירתו המושלמת ביותר של אחד מגדולי אמני הפרוזה הרוסית בזמננו, שנתגלה מחדש בשלהי ה"הפשרה" לאחר שנים רבות של חרם, הוא ספר מופלא, רב ממדים, ובו יצק המחבר את חוכמת חייו בנפתוליו עם הטוב והרע. מתוך הרובד הראשון, פנטומימה משונה ומצחיקה

"שדים" הוא הרומאן האוטוביוגרפי והאישי ביותר של דוסטויבסקי. ביצירתו זו, שנתקבלה ברוסיה בדרך שונה מאוד משנתקבלה במערב אירופה, הגיע דוסטויבסקי לשיא הישגו האמנותי. ב- "שדים", דוסטויבסקי חודר לנפש הגיבורים - שותפים לתנועות השחרור המחתרתיות ולתאים של התנועות הרדיקליות, שהתרבו ברוסיה מאז שנות ה-70 של המאה ה-19. השקפת עולמו של סרגיי נצ`אייב (

שני כרכים   האחים קרמאזוב הוא הרומן האחרון של דוסטויבסקי, ונחשב לגדול שבהם. הילה של כובד ראש אופפת את שמו, ולא בכדי מרבים לצטט ממנו אמירות כגון "השטן נאבק עם האלו-הים, ושדה המערכה הוא נפש האדם" או "בלי אלו-הים [...] הרי יוצא שהכל מותר", ועוד כיוצא באלה הגיגים. אלא שדוסטויבסקי לעולם אינו עוסק ברעיונות מופשטים. האידאות אצלו הן תמיד בשר מ

אם יכפה על מישהו להכין רשימה של עשרת הרומאנים הגדולים של כל הזמנים - יתפוס דוסטוייבסקי, מן הסתם, שליש מן הרשימה, מבין ששת הרומאנים הגדולים שכתב דוסטוייבסקי בין השנים 1866 ל1880 - , `אידיוט` (1868, שנתיים אחרי `החטא ועונשו`) הוא אחד המועמדים הוודאיים לרשימה בלתי - אפשרית כזאת. דוסטוייבסקי התקשה בכתיבת `אידיוט` יותר מאשר בכל רומאן אחר שלו. לפח

סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקי

הנדרסון הוא תעשיין אמריקני עשיר הנוטש את משפחתו ויוצא לאפריקה השחורה. ושם הוא מתנסה במבחן של כוח, עולה בטקס פולחני למעלת מוריד-גשמים בשבט פרמיטיבי ונעשה יד-ימינו של המנהיג. ספור פנטסטי, פראי ורב-משמעי שלא אחד מטובי סופריה של אמריקה.

`לילות לבנים` ו`ניטוצ`קה` נכתבו בסמך (סוף 1848, תחילת 1849), והם מן היצירות החשובות המעטות שכתב דוסטויבסקי הצעיר. הסופר מנסה כאן עדין את כוחו בסגנונות שונים, ובסוגי כתיבה שונים. `לילות לבנים` היא תופעה יחודית לגמרי במכלול יצירתו - בקלילותה, בחינה ובהומור המאיר הנסוך עליה. פנינה ספרותית שנותרה ללא המשך. דוסטויבסקי מכנה את הסיפור באומץ ``רו

בפעם הראשונה זה קרה לרוז כשהיא בת תשע בדיוק. אמא אופה לכבודה עוגת יום הולדת, עוגת לימון, וכשרוז אוכלת ממנה מתרחש דבר פלאי: לא רק טעמה של העוגה הטרייה ממלא את פיה, אלא שהיא גם מסוגלת לטעום בכל נגיסה את רגשותיה הכמוסים ביותר של אמה. זוהי חוויה שממלאת אותה פחד גדול משום שטעמה של אמה – אישה שנראית שמחה, אנרגטית ומאושרת – הוא טעם של עצב, י

`הגווארדיה הלבנה`` הוא אחד הרומאנים הבולטים של הקלאסיקה הרוסית המודרנית, והרומאן הנועז ביותר של בולגאקוב, הידוע לקורא העברי בעיקר כמחבר ``האמן ומרגריטה`` (``השטן במוסקבה``). שני חלקיו הראשונים של הרומאן בכתב-העת `רוסיה` ב-1925. החלק השלישי פורסם רק כעבור ארבעים שנה. ``הגווארדיה הלבנה``, הקרוב ברוח כתיבתו לפרוזה האקספרסיוניסטית, הוא אחד מג

מן הביצים הגורליות יוצאים זוחלים ענקיים, והם מסתערים במסע סוריאליסטי ומאיים על עיר הבירה של הממלכה הסובייטית. לא מזמן הרי מת שליט הפרולטריון העולמי, ו.א. לנין, והביצים הגורליות אכן בקעו בהשפעת מין קרן אדומה, מסתורית. הנובלה המשעשעת הזאת היא משל אכזרי על טבע השלטון הסובייטי והמציאות הרוסית בשנות העשרים של המאה העשרים. אין פלא שהי