מדף הספרים של האישה בזהב - הספרים שדירגה

אספרנסה גנץ, זונה יהודיה מבואנוס-איירס, חושפת בפני בתה את סודה: היא, אמה וסבתה היו זונות יהודיות. חייהן היו כרוכים בטבעת כשפים שהועברה מאם לבתה, מדור לדור. הספר מבוסס על סיפורו של ארגון הסרסורים היהודיים, "צבי מגדל", שפעל בבואנוס איירס בשנים 1870-1930. חברי הארגון אספו בנות יהודיות בפולין ובליטא, סחרו בהן במכירות פומביות ושיעבדו אותן ל

הקצין הצעיר אנטון הופמילר מוזמן לאחוזתו של ההונגרי העשיר לאיוש קשפאלבה, שם הוא פוגש בבתו הנכה אדית ומפתח חיבה חומלת אליה. אדית מתאהבת בו, וכאשר מתפתחת תקווה להחלמתה, הופמילר מציע להינשא לה כשתחלים, בתקווה שההבטחה תדרבן אותה להתחיל בטיפול. אולם, מחשש ללעג ובוז, הוא מתכחש להבטחה בפומבי, וכשאדית למדה על כך היא מתאבדת. הלום אשמה, הומפי

הנה עובדה קטנה. אתם תמותו. 1939 גרמניה הנאצית. המדינה עוצרת את נשימתה. המוות מעולם לא היה עסוק יותר. ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל. הוריה נלקחו למחנה ריכוז. ליזל גונבת ספרים. זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול. מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות. זהו סיפור קטן על: ילדה, אקורדיוני

כאשר וינסנט ואן גוך איבד עצמו לדעת בשנת 1890 והוא בן 37 שנה בלבד, הספיק להוציא מתחת ידיו יותר מ-800 ציורי שמן הנחשבים היום ליצירות מופת. אך בחייו, חיי עוני מרוד, הצליח למכור תמונה אחת בלבד ואף זאת בזכות נדיבות לבו ועזרתו הבלתי פוסקת של אחיו תיאו. את פרשת חייו של ואן גוך נוהגים לחלק לשתי תקופות: השנים שמ - 1873 ועד 1885 בהן נאבק על מנת לגלות א

לפנינו מעין ״מותחן פרוידיאני״: "גברת אירנה ירדה במדרגות דירתו של המאהב שלה, ושוב אחז בה בבת אחת אותו פחד חסר פשר." למן הפתיחה ועד לתום הקריאה מוביל שטפן צוויג בידו המיומנת, עוצרת-הנשימה, את הקורא בתוך נבכי תודעתה, מצפונה וסודותיה של אשה הלכודה במרדף-עצמי. זה עתה עברה על הדיבר השביעי, ״לא תנאף.״ בחברה הווינאית הבורגנית של תחילת המאה ה

בגיל עשרים ושמונה, כששום שינוי בשִגרה לא נראה באופק, מוצאת את עצמה אמה ג`ונס תוהה על חייה. בדיוק ברגע שבּו היא חוששת כי שום דבר משמעותי אינו עומד להתרחש, נופל לידיה יומן. "מצאתי את עצמי מתירה את השרוכים ונשאבת לתוך הדף הראשון, שנראה כמכתב שהודבק על גבי הכריכה. צבעו הדהוי של הנייר גרם לי לחוש כי אני אוחזת בדפים שנכתבו שנים רבות לפני שה

השנה היא 1926 . מלחמת־העולם הראשונה הסתיימה אבל לא העוני הגדול. כריסטינה, צעירה ששכלה את אחיה במלחמה והתייתמה גם מאביה,מתגוררת בעליית גג עלובה עם אמה החולה. השתיים מתפרנסות בדוחק ממשכורתה הצנועה של כריסטינה, העובדת כ"סייעת דואר" באחד הסניפים הכפריים שבאוסטריה. יום אחד היא מקבלת מברק. כריסטינה מופתעת לגלות בו הזמנה לבלות עם דוד

תרגום חדש ליצירת המופת שראתה אור לראשונה ב-1960 והיתה לאחד מעמודי התווך של הספרות האמריקנית בת זמננו. הספר זכה בפרס פוליצר לשנת 1963, נמכר בעשרות מיליוני עותקים ותורגם ליותר מארבעים שפות. בעברית הוא ראה אור לראשונה בהוצאת עם עובד [1964]. אל תיגע בזמיר הוא רומן התבגרות חודר לב ומעורר מחשבה, המסופר בעט קלה ובהומור כובש, וכל אדם ראוי

סיפורו הקסום של נער תמים המטייל בין הכוכבים השונים ונישא על כנפי הדמיון שבה את לב העולם כולו וזכה לאין ספור תרגומים. האיורים הנפלאים, הפשטות שמאחוריה מסתתרות תובנות עמוקות, גורמים לקוראים בני כל הגילים למצא את עצמם בסיפור - כאילו - ילדים זה.

מרגֶריט, יצאנית-צמרת, פילגש-להשכיר יפהפייה, המוקפת הערצה, כסף ופאר, חיה חיי הוללות המשחיתים את בריאותה הרופפת (יש לה שחפת) - עד שהיא מגלה אהבה "אחרת", "אמיתית", כשהיא פוגשת את ארמן דיוואל, בחור ממשפחה בורגנית טובה. ניסיונם של האוהבים לבנות לעצמם עולם-בועה, מנותק מן העבר, מן העתיד ומפאריז, להתמזג בתוך נצח שהאהבה היא בו חוק יחיד -נכשל כיש

"אני חייבת להאמין שאת בחיים ושיום אחד, אולי בקרוב-אלוהים שבשמים, אלוהי הרחמים -תעמדי בפתח ותגידי אמה, לא יותר, ואז אפול לזרועותייך ואבכה את הדמעות האחרונות שמוטל עלי לבכות. אעשה שתשכחי את מה שקרה ואתן לך את הטוב ביותר שיש לי..." שורות אלה נכתבו בדצמבר 1945 ביומנה האישי של אליזבת ווסט, עקרת - בית גרמנייה, נשואה ואם לארבעה ילדים קטנים, ש

מקסים דה-וינטר, בעל אחוזת מינדסלי, הוא אדם בגיל העמידה נתון למצבי-רוח המשתנים באופן פתאומי, לפעמים הוא מרוחק ומסתורי, לפעמים הוא אדיש ורגשן. רֶבֶּקָה היתה אשתו הראשונה, יפהפייה שהקסימה את כל מיודעיה ועינתה את בעלה בחוסר-נאמנות מתמיד, עד אשר דחפה אותו לרצחה נפש. מספרת הסיפור היא אשתו הנוכחית של דה-וינטר, יתומה ביישנית המאוהבת עמוק

``סיפור של אומץ לב נדיר. ממדבריות סומאליה אל עולם אופנת הצמרת, היא נאבקת בדיכוי ויוצאת כשידה על העליונה. היא ההשראה היפה ביותר לכל אדם``. אלטון ג`ון וואריס דירי, דוגמנית על המתגוררת עם בעלה ובנה בניו יורק מכירה היטב את הצד האפל של החיים: היא היתה כבת שתים עשרה כשהתנתקה משבט הנוודים אליו השתייכה וברחה דרך המדבר, מחיי ההשפלה והניצול שנ

הדס, מתמחה בבית - המשפט המחוזי בתל - אביב, מבקשת כבדרך אגב מסבתה רחל לספר לה על אהבה נושנה מימי עלומיה. סיפור שמתחיל באורח תמים לכאורה הופך במהרה למסע מדהים לתוך חייה המרתקים של אשה צעירה, גאה וסוערת. סודות אפלים, תשוקות, תהפוכות גורל, אהבות, אכזבות והחמצות על רקע מאורעות היסטוריים ששינו את פני המאה ועיצבו את דמות היישוב היהודי באר

לילה אחד שוב פקד את הרועה הצעיר אותו החלום, חלום על אוצר נסתר הטמון ליד הפירמידות במצרים. הוא מחליט לעזוב את עדרו ואת שדות המרעה באנדלוסיה מולדתו, וללכת דרך ים ומדבר בעקבות חלומו. בדרכו הוא פוגש בכוחות המופלאים המלווים את בני האדם משחר הימים: האותות של אלוהים, והמסתורין של נשמת העולם, שגם אנו יכולים להיכנס לתוכה אם רק נדע לשמוע לקו

על רקע נופיה הקדומים של ארץ כנען, אנחנו פוגשים את הדמויות המוכרות לנו מספר בראשית כדמויות של בשר ודם, קרובות אלינו מאוד באהבתן, בקנאתן ובמאבקי הכוח שהן מנהלות ביניהן. יחסי יעקב ובניו, קנאת האחים ביוסף, אהבתו האסורה של ראובן לבלהה, מסירותו של יהודה לבת-שוע הכנענית ,מוצגים כאן במבט מפתיע ומאתגר. פרשיות האהבה והתשוקה, ספוגות רגש ול

ענת ונטשה הן עורכות דין צעירות, ידידות בלב ונפש, הזוכות להישגים מקצועיים מרשימים, עד לרגע שבו הן נסחפות לתוך מערבולת של שחיתות ואלימות המעמידה את שתיהן במבחן גורלי. הרקע לעלילת "אהובי, אויבי" נשאב היישר מן המציאות הישראלית שבה הקשר בין הון לשלטון הכה שורשים והפך לתופעה חמורה ביותר. זהו סיפור על תככים סבוכים, על אהבות כוזבות ועל רד

"לי אין גבולות. אני אשיג את מטרתי בכל מחיר: בידיים, בשיניים, בסכינים, ואפילו על-ידי רצח"! כשדפנה בז'רנו הייתה בת שש-עשרה, נשבעה לנקום בגבר שהיה אהבת נעוריה והתגלה כמפלצת – נקמה איומה. מעונה, מושפלת ועל סף טירוף, נדרה להילחם – כשכל האמצעים כשרים – ולעולם לא להיכנע יותר לפחד. במשך ארבע-עשרה שנה חישלה את עצמה; בהעזה, בנחישות ובעורמה.

אשה צעירה פוגשת גבר נשוי שגילו כפול מגילה. בהתחלה אינה אוהבת אותו. אחר - כך היא אוהב יותר מדי. הם נוסעים, הם חוזרים, הם נפרדים. היא אינה יכולה לשכוח אותו.`` כך מסכמת את העלילה ריבי, הגיבורה, וכל זה מתרחש במקביל לגסיסת אמה מסרטן, שתחילה מביא להחלפת עינה המרהיבה בעין מלאכותית, ובהמשך להתנפחות ביטנה כבהריון; וברקע מתפוררת חנות ספרים יוצא

"סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות. החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים". שלומעם, נער מן העיר צרידה שבנחלת אפרים, נוטש את ביתו בניסיון לגלות את הפתרון לסודות שמעיקים עליו מילדותו. בשיאו של מסע מיוסר הוא פוגש את "הנסיכה המשוגעת" ומגלה את האמת המדהימה על משפחתו ועל נסיבו