"אחת התכונות המהותיות של הירייה בקשת... היא, שאינה משרתת כל תכלית, ואינה מיועדת אפילו לגרימת הנאה אסתטית, אלא להכשרת התודעה במגע עם המציאות הקיימת... לשליטה מלאה בירייה בקשת לא די במיומנות טכנית.
אדם חייב להתעלות על הטכניקה, עד שתהיה יכולתו "אמנות ללא-אמנות" הצומחת מתת-המודע.
"ההבדל בין זן לבין שאר התורות הדתיות, הפילוסופיות או המ
"אנשי כדור הארץ, שימו לב בבקשה. כאן פרוסטטניק ווגון ילטץ מהמועצה הגאלקטית לתכנון העל - חלל. תוכניות הפיתוח לאזורי הספר של הגלקסיה מצריכות סלילת דרך אקספרס על - חללית, שתעבור דרך מערכת הכוכב שלכם. למרבה הצער, הפלנטה שלכם היא אחת מאלה שנועדו להריסה. התהליך יארך מעט פחות משתי דקות, במושגים הארציים שלכם. תודה". בלי פאניקה, בלי פאניקה. עבו
"האם האח הגדול קיים?"
"ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה."
"האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?"
"אתה לא קיים."
1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל
קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו.
קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה.
מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו
"מילכוד 22" - מקורי, מטורף, פראי ומבעית - תצוגה מעוררת התפעלות שתפגע בקוראים רבים כשם שתענג אחרים. תיאור ריאליסטי ומלא עוצמה של משימות הפצצה, על המטוסים המתרסקים והאנשים הזועקים והמתים בהם... "מילכוד 22" מעורר צחוק מריר ופראי. הוא לא ישכח כלל על - ידי אלה אשר יוכלו לעכל אותו". (ניו יורק טיימס) "...כתוב בצורה מבריקה. מהדהד בצחוק מטורף". (טיי
אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב.
האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ
``בית מטבחיים - חמש או מסע הצלב של הילדים`` הוא ספרו האוטוביוגרפי של קורט וונגוט, חייל אמריקני צעיר, שנשבה בידי הגרמנים במלחמת העולם השניה ושהה בעיר דרזדן בעת שזו הופצצה בידי בעלותה ברית כמעשה נקם נגד הגרמנים. זה ספור מלחמה יוצא דופן, בלתי צפוי, מביך ומזעזע. טרגדיה מוזרה, סיוטית ולעתים משעשעת, של מלחמה ואלימות, שחי מחדש אלמן אמיד בגיל
בורחס נולד ב 1899 בבואנוס איירס. ילדותו בבית דו - לשוני (סבתו היתה דוברת אנגלית) וחינוכו מגיל 15 בז'נבה הכשירוהו להיות בן - בית בתרבויות רבות. אולם מעולם לא איבד את הקשר העמוק להווי הארגנטיני המיוחד. חזר לבואנוס איירס ב 1921 ספר שיריו הראשון הופיע ב 1923 וסיפוריו הראשונים - מראשית שנות השלושים. יצירתו, שהקנתה לו תהילת עולם, מצטיינת במיזוג מ
"אלף היא נקודה במרחב שכל הנקודות האחרות נכללות בה," כך מסביר קארלוס אחנטינו דנרי לבורחס בסיפור "האלף". הוא מודאג וזועם, כי יש לו אחת כזאת אצלו בבית, מתחת למדרגה התשע - עשרה היורדת אל המרתף, ועכשיו רוצים בעלי - הבית להרוס אותו כדי להרחיב בית קפה אופנתי. האם הוא לא רק משורר גרוע אלא גם מטורף, כפי שסבור בורחס, מספר הסיפור? זאת לא נוכל לדעת ל
"האופרה הצפה", הרומאן הראשון של בארת', נכתב בתחילת 1955, בידי מחבר בן 24. בסוף אותה שנה כנתב בן - הזוג המשלים, הרומאן המהולל "סוף הדרך". בארת', שבמשאל שנערך בין 200 סופרים, מבקרים ועורכים בארה"ב (ב - 1965) מוקם בפיסגה, בין כותבי הרומאנים היותר טובים, נכנס שתי כניסות מרשימות אל פנתיאון הרומאן האמריקני. אלה שני רומאנים מלאים דמיון וברק, שנונים ומצ
שוגון (1975) הוא הספר הראשון בסאגה האסיאתית של ג'יימס קלאוול. הוא מתרחש ביפן בשנת 1600. הסיפור מסופר מנקודת מבטו של ימאי אנגלי, "ג'ון בלאקתורן" (המקבל מהיפנים את הכינוי 'אנג'ין', נווט, מאחר שהם לא יכלו לבטא את שמו), נווט והקפטן בפועל של ספינת הסחר ההולנדית אראסמוס, נקלע לחוף יפן כאשר ספינתו התרסקה. הוא נכנס לשירות טורנגה, מצביא פיאודלי רב עו
זוהי אולי היצירה הבולטת והעל זמנית ביותר של ארנסט המינגוויי. בשפה פשוטה אך בעוצמה רבה, מגולל בפנינו הסופר הגדול את הסיפור הכובש אודות דייג קובני, חסר מזל, שלעת זקנה נאלץ לעמוד בפני מבחן החיים הגדול ביותר שלו ? מאבק עיקש ומייסר כנגד דג-חרב, הרחק במימיו של זרם הגולף. בסגנון מודרני, ייחודי, המינגוויי מעצב מחדש את התימה הקלאסית של ג
סיפור מטורף על ברנש מבעית ששרד במלחמה כדי ללעוג לאנשים המהוגנים. בעולם ההפוך של המאה העשרים, שבו משמידים מיליוני בני אדם, קמפבל האבסורדי הוא גם "גיבור".
אמא לילה מתרכז סביב ה"וידויים" על פשעי מלחמה של הסוכן הוארד קמפבל הבן – אמריקאי מלידה, נאצי ידוע וסוכן לשעבר של הריגול הנגדי האמריקאי.
קמפבל מוצא את עצמו בישראל, ובתא סמוך לזה שב
סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקי
"בגיל ארבעים ושתיים, קצת אחרי סוכות, תקף את מאיר פחד-המוות, וזאת אחרי שהכיר בכך שהמוות הוא חלק ממשי מחייו, שכבר עברו את שיאם והם מתנהלים עכשיו במידרון"... מאיר, מהנדס תל-אביבי באמצע שנותיו, לוקה בלחץ-דם גבוה. מחלתו, יחד עם מותה הבלתי-צפוי של אמו, מביאה אותו להכרה פתאומית שנעוריו אכן חלפו לבלי שוב, ושמהלך חייו פונה מעתה – לאיטו, אך ללא סט
איים בזרם ראה אור בשנת 1970, תשע שנים לאחר מותו של המינגוויי, ובמרכזו תומס האדסון, אמן והרפתקן המזכיר את המינגוויי עצמו.
הנופים הפסטורליים של האיים הקריביים שאותם מצייר האדסון מתחלפים בברים האפלוליים של הוואנה ובמים שורצי הצוללות הגרמניות של קובה בימי מלחמת העולם השנייה.
במיטב כשרונו הבוגר מצליח המינגוויי לשלב בין מערכות יחסי
כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית.
יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים.
הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה).
אלא שהיתה זו גירסה מצונזר
כל מה שיאמר על יצירת מיסתורין מדהימה ומרתקת זו, לא יוכל לתאר את גודל החוויה וההתרגשות האוחזים בקוראי הספר הנסחפים בעלילה המוזרה והמהממת. מבוגרים וצעירים לא ישכחוהו לעולם ויחזרו לקוראו. סטיבנסון הוא אחד המוכשרים בסופרי המיסתורין וההרפתקאות, אולם בספר זה הוא מתעלה לרמה בלתי - רגילה, בעיקר ביכולתו לתאר את הנעשה בנפש האדם ואת תגובות
ספרו זה של גרסיה מארקס נכתב בז'אנר שונה מכל ספריו האחרים. לכאורה, ספר מתח מובהק, שבמרכז עלילתו פרשת רצח. ואולם פרט חשוב אחד בו אינו אופייני כלל לספרי מתח: סופו ידוע למן המשפט הראשון. האחים ויקאריו מספרים על כוונתם לרצוח את סנטיאגו עד שלבסו נודעת השמועה בעיירה כולה. ואף על פי כן עם שחר האיש נרצח למוות בפתח ביתו. הרצח היה איפוא כה צפוי