מדף הספרים של Merav - הספרים שדירגה

ברומן זה, הנחשב למיטב יצירתו של ארנסט המינגווי, מציב המספר - האמן יד לבני "הדור האובד" של שלהי מלחמת - העולם הראשונה, מבשרו של דור הביטניקים בימינו. באירוניה ובלב נכמר המחיש המינגווי בספר זה את תחושת האכזבה, היאוש, התלישות וההתפרקות של צעירים משכילים מבני אמריקה שאבד להם טעם חייהם והם נישאים בסחרחרת הוללות בפאריס ובערי ספרד - נפשות

"בשנת 1930 התאבדו אצלנו במושבה שלושה איכרים. אך בניגוד לרישומי הוועד ולמסקנותיו של השוטר האנגלי, ידעו אנשי המושבה שרק שניים מהמתאבדים שלחו יד בנפשם, ואילו המתאבד השלישי נרצח" שבעים שנה חלפו. רותה תבורי, מורה בבית הספר התיכון של המושבה, כותבת ומספרת על הרצח ההוא ועל הגברים של משפחתה - סבה, בעלה, אחיה ובנה - אותם היא אוהבת, עליהם היא כו

כאשר גיבור התעופה המהולל, צ'רלס א' לינדברג, הביס את פרנקלין רוזוולט בניצחון גורף בבחירות לנשיאות של שנת 1940, הציף הפחד כל בית אב יהודי באמריקה. לינדברג האשים את היהודים על שהם דוחפים את אמריקה לעבר מלחמה מיותרת נגד גרמניה הנאצית, וכאשר התמנה למשרת הנשיא השלושים ושלושה של ארצות הברית, הוא דן בדבר "הבנות ידידותיות" עם אדולף היטלר ונרא

מרגֶריט, יצאנית-צמרת, פילגש-להשכיר יפהפייה, המוקפת הערצה, כסף ופאר, חיה חיי הוללות המשחיתים את בריאותה הרופפת (יש לה שחפת) - עד שהיא מגלה אהבה "אחרת", "אמיתית", כשהיא פוגשת את ארמן דיוואל, בחור ממשפחה בורגנית טובה. ניסיונם של האוהבים לבנות לעצמם עולם-בועה, מנותק מן העבר, מן העתיד ומפאריז, להתמזג בתוך נצח שהאהבה היא בו חוק יחיד -נכשל כיש

מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,

ג'ים נאש, כבאי בוסטוני, גבר באמצע חייו, שאשתו נוטשת אותו ובתו גדלה בבית אחותו, יורש במפתיע סכום כסף גדול מאביו, שקשריו עמו נותקו בילדותו וכך נפתחת לפניו האפשרות לחיות מתוך חירות כמעט אידיאלית. מצב זה הוא מנצל כמעט עד תום ושנה שלמה הוא נודד במכוניתו בדרכיה של אמריקה.  אלא שבחירתו זו מתגלה כהתמכרות למקרה ומוליכה אותו לשיעבוד אחר, חמ

נוטות החסד, "Les Bienveillantes", הוא ספר הביכורים של ג'ונתן ליטל, יהודי אמריקאי בן 38, שגדל בצרפת ומתגורר היום בספרד. גיבור הרומן שלו הוא קצין אס-אס נאצי נטול רגשות אשמה החי ופועל בסביבה של נאציזם, אנטישמיות ורוע . נוטות החסד הוא פרסקו בבּארוקי המתאר בגוף ראשון את עולמו המפלצתי של קצין אס-אס בין 1938 ל-1945, יצירה מהפנטת, מטרידה ורבת-עוצמה, שמיד

שרידי השואה וחוקריה ניצבים אלמים במאמציהם הנואשים להעביר לדורות הבאים את אימתה ולקחיה של אותה תקופה. פרימו לוי (1919 - 1987), כימאי יליד טורינו ששרד מן התופת, זיעזע קוראים ומתעניינים ברחבי העולם ביצירות הפורצות את חומות השחור והשכול. בלשונו הפשוטה והפיוטית, בחום האנושי השופע, הוא מאיר שביב של תקווה וחושף את האדם שלא נשחק ושמר על צלמו.

"זאב הערבה" הוא סיפורו של האמן המודרני, הכורע תחת נטל יישותו הוא ונוכח הווה שלוח הרסן. דמותו של זאב הערבה היא סמל לאדם יוצא הדופן ומוכה הייאוש, שנפשו צמאה לאהבה ואף-על-פי-כן נגזר עליו להכאיב, להרוס ולסבול. זוהי דמותו של האדם הבודד, הנושא על כתפיו את צער העולם כולו. כיוליסס ברומן של ג'ויס, כך גם הארי האלר, גיבורו של הסה, יוצא למסע הרפתקנ

בגיל 15, עם מעט כסף בארנק ובגדים שדחס לתיק קטן, בורח קפקא טאמורה מביתו, מעברו, מקללתו האיומה של אביו. מצויד במשאלה עתיקה - למצוא את אחותו ואמו שעזבו את הבית כשהיה בן ארבע - הוא יוצא לדרך בלי לדעת לאן תוביל. ממש כמו נאקאטה, זקן פגוע מוח המתפרנס מאיתור חתולים אבודים, שנהדף אל המסע הראשון בחייו בנסיבות קיצוניות לא פחות. שני סיפורי המסע, ש

20 שנה לאחר מלחמת ששת הימים יזם השבועון "כותרת ראשית" את חשבון הנפש הזה, "הזמן הצהוב", פרי שבעה שבועות קדחתניים של שיטוטיו של גרוסמן, דובר ערבית, בגדה המערבית, במחנות פליטים, בבית - המשפט הצבאי בהתנחלויות, בערים ובכפרים. הספר מתבסס על 14 הפרקים שראו אור תחילה בגליון מיוחד של השבועון (יום העצמאות, 87), אשר עורר התרגשות נדירה בממדיה. עליהם נ

זהו סיפור על נאמנות עקשנית, על אחריות עמוקה ועל אורך נשימה. זהו סיפור סוחף ומעורר השראה על יכולתו של האדם למרוד בפחד ועל היותו, ככלות הכול, שומר אחיו.

הספרות האירית החדשה הולידה, בין היתר, את הפרוזה המרתקת של קלייר קיגן, אחת הסופרות האיכותיות ביותר בספרות האירופית העכשווית. עתה היא מפורסמת בעברית לראשונה אצלנו בזיקית. במוקד הנובלה ״האור השלישי״ נשלחת ילדת איכרים באירלנד הכפרית והענייה של שנות השמונים במאה העשרים למשפחה אומנת. אמה בהריון. התינוק יהיה עוד נפש שצריך להאכיל במש

"מעולם לא דמיינתי לעצמי שאשוב ואפגוש אותך... כשנפרדתי ממך, אז, לפני עשר שנים, הייתי צריכה לדבר על הכול, אך לא עשיתי זאת. הפרשה כולה כבר נמצאת הרחק מאחור, אבל עכשיו אשוב ואחיה אותה בכתב." כך פותחת אקי את מכתבה לגרוש שלה, יסואקי, לאחר שפגשה אותו במקרה כשנסעה עם בנה הנכה לצפות בכוכבים מעל הר הגעש זאו שביפן. "קראתי את מכתבך," עונה לה יסוא

האגם הוא סיפור אהבה אפוף מסתורין, הכתוב בסגנונה המדוד והייחודי של הסופרת היפנית המצליחה בננה יושימוטו. צ'יהי'רוֹ מתגוררת בטוקיו לבדה ומתמודדת עם הפרידה מאמהּ שמתה טרם זמנה. מחלון דירתה היא רואה כמעט מדי יום ביומו את נַקַג'ימָה, המשקיף גם הוא מחלון ביתו. בין אמנית ציורי הקיר לחוקר הגנטיקה הולך ונרקם קשר עדין של אהבה. אבל נקג'ימה נו

אוסף סיפורים קצרים (2004) מאת הסופרת הקנדית אליס מונרו (1931), סופרת נחשבת ומוערכת מאוד בקנדה ואף מחוץ לארץ מולדתה. שמונה סיפורים על נשים בשלל גילים ונסיבות, שבעצם הניסיונות שלהן לשרוד כאדם שלם ועצמאי, מביאות על עצמן אובדנים קשים והתנתקויות כואבות וגורמות נזקים לאחרים. ג'ונתן פרנזן, מתוך ההקדמה לספר: "בעיקרו של דבר, בריחה הוא ספר כל כך ט

בשארית היום הגיע קאזואו אישיגורו, הסופר האנגלי ממוצא יפני, להישג ספרותי נדיר. באמצעות התיאור של אנגליה המעמדית של התקופה שבין שתי מלחמות העולם, נפרש סיפור מרתק המסופר בווירטואוזיות, ובו ניגוד- עצוב לעתים, מצחיק לפעמים- בין כוונותיו של הגיבור המספר למשמעות האמיתית של דבריו.

בספרה האוטוביוגרפי מוות רך מאוד מספרת סימון דה בובואר באומץ וברגישות על אודות ההתמודדות עם המוות. זהו אולי ספרה החשוף ביותר של הסופרת והפילוסופית הצרפתייה הנודעת, ספר המגלה קרביים ולב. הימים הם ימיה האחרונים של אמה, וזהו סיפור המפגש של דה בובואר עם מחלתה ומותה. ההיאחזות העיקשת של האם בחיים נפרטת לפרטים יומיומיים ומתגלה כמעשה ש

פרשת אהבתם של נער כפרי מחבל נורמנדי שבצרפת ונערה בת - אצילים פולניה, אהבה רצופה תהפוכות ופרידות על רקע מאורעות מלחמת - העולם השניה בצרפת הכבושה. סיפור מרתק ומרגש ממיטב יצירתו של הסופר המהולל. כאחרית - דבר - החוברת "חייו ומותו של אמיל אז'אר", שחשפה את זהותו המסתורית של מחבר "כל החיים לפניו" ו"חרדתו של המלך סלומון".

בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק