1. חשבון נפש

הלב שלי חיוור,
דהוי אף במידה.
מכביד את יומי
ללא מסת כבידה.

הלב שלי חיוור,
עכור אף מסתבר,
וזה עושה אותי עיוור
ליופי הבריאה.

הלב שלי חיוור,
אך אין בי לב אחר,
ועל כן אשיב לו
א ה ב ה

נכתב לפני 5 שנים ו-8 חודשים

2. גמר חתימה טובה

בין השורות,
אם מסתכלים באמת ניתן לראות,
שאנשים בכל יום מבקשים את הסליחות.
רוצים מקום של הזדהות.
משוועים לחמלה מתוך הקשיחות.
אז בואו נסלח לעצמינו..
על כל החלומות שהוזנחו,
על כל השנאות שהופרחו,
על כל הכשרונות המבוזבזים,
על כל הרעיונות הגנוזים.
בואו ניצור אפשרויות של צמיחה,
בואו נכיל בליבנו את הברכה,
וניצור עולם של קישריי גומלין הרמוניים
ותדרים של חיבור,
ונעניק מעצמנו ללא חשבון
לא רק ביום כיפור.

נכתב לפני 11 שנים ו-11 חודשים

3. השתקפויות

השתקפויות של כאב.
צער עמוק שבתוכי מלבלב.
נושא אותי אל הילדות,
אל דפוסים שנחרטו מבדידות.
שינויים חלים בנו לאורך השנים.
חרטות מתעכלות באשליות וגוונים.
אך הדקירה הזעירה שבפנים מעידה
שנדחפים אנו לזקק את אמות המידה.
השתקפויות של כאב..
עוררות פנימית לסיבה ולמסובב.
תעלה עמוקה של התבוננויות-
פני הגדולה אל מול התקטננויות.
שינויים חלים בנו עכשיו!
תחושת השייכות נוכחת גם בלב נכזב.
האומץ להכיר בכל הקיים
מכיל רגע טהור, ולא מבויים.
השתקפויות של שחרור.
נערים משחקים בכדור.
מודדים את הדרך אל האמת הגדולה,
של חיים שרוטטים בחירה של גאולה.
שינויים כנראה שיוסיפו להתקיים,
אך הפעם מתוך הלב השלם.
השתקפויות סוללות את שביל השקט הנפשי,
בעזרתן יוכל כל אחד להיות אדם חופשי...

נכתב לפני 12 שנים ו-2 חודשים

4. דאגה

מתוך סבך הלעג, הקנאה והזרות
ישנו מקום זעיר ורך של השתוממות,
ובו כאב כנה המוכן לפרוץ בשאגה
ולהביע מתוך תוכינו מזור ודאגה.
בינות השקרים האומללים הזורעים אופל,
למרות מניפולציות השבעים על הזועקים לאוכל,
אנשים מתעוררים לנקודה פנימית וזעירה
אשר מסוגלת להפיק את לבת הבעירה.
אכן עצום הוא הקושי, והבלבול מנקר
וטוב הלב שהשתופף מתקשה להזדקר,
אך ישנו באופק העכשיו גם עולם אחר
אשר בו אדם לאדם – חבר !!!
מנסים לזרוע בנו פחד, ולהנמיך בנו קומה,
להנחיל לנו אשליה של מצב האומה,
אך האמת תמידית פועמת במעמקיי הנשמה,
ורוטטת את הדרך של בריאות והגשמה.
כך לצד העצב והכעס נאור הייעוד של הלב
וקולטים אנו, אך לרגע קט, את המהות בה עולמינו סובב..
א ה ב ה – זה לא רק רגש, כי אם החזון לבריאה, ותכליתה
ועל כן אנו תמיד חשים בתוך הלב את אותה הצביטה.
דואגים ודואבים,
מתוסכלים ואוהבים,
חשים בחיבור הלא ברור
ומזדהים בכאב פיזי ממש כשמושמעת הטרגדיה שבסיפור.
אנו מחווטים לעד בקישורים שלא נועדנו לראות.
אנו זקוקים לאמונה בהירה ולרצון אותם לזהות.
אנו על סף ההזדמנות בה נוכל בתוך ליבנו פשוט להיות..
ולהגשים את הבשורה
ולשבור את הצורה
וליצור עולם נקי מבצע, בדידות ותאוות.

נכתב לפני 12 שנים ו-3 חודשים

5. אוהב את החיים

אני אוהב את החיים האלו אהבה של אמת
אהבה שהמון כוח בה לתת
התפרצות געשית-רגשית של קיום
מובלעת אנושית שאוגרת אל חובה את כל אשר עקום
יש בחיים הללו המון קסם
פעימות קטנות של אושר משולח רסן
יש יופי והוד ורבדים של פאר
ניתן להבחין בזאת ממעוף הציפור או מעומקה של הבאר
התגוששות נוירונית של התפעמות
סימולציה פפטידית של השתוממות
אני קיים
לעולם הזה מגיעה תקומה
היא נוצרת בתוכינו כחוויה עצומה
הלב הוא איבר התקשורת של העולם החדש
לא יביסו אותו בנקל, לא העמלק ולא הנחש
יש בנו כוח כבני אדם שאנו אך בראשית ההבנה
יש בנו היכולת לפעול תמיד את הפעילות הנכונה
להגיד את המילה הטובה
להגיש סימפטיה ואולי אף איזו תובנה
הבחירה שלנו היא שתובילנו בדרך האור
וגם אם לרגע שכחנו זאת, ניתן תמיד לשוב ולזכור
שאנו חלק מן הדרך שמתעצבת ומעצבת
אנו חלק מן הממשות והמהות האוהבת
בואו נפתח עצמינו לחוויה אחרת של זהות
בואו נחוש חמלה, איכפתיות ורעות
ונראה עולם שלא נלחם
כי אנו יודעים שיש מספיק משאבים לכולם
אז בואו נתחיל במעשה קטן של טוב לב כל יום
ולאט לאט המציאות תהפוך גדולה אפילו מהחלום
בהצלחה לכולנו...

נכתב לפני 12 שנים ו-7 חודשים

6. ההמתנה...

עמוק בתוך המערבולת את עצמי מנחש
תוהה על מה שאין, ובעיקר על מה שיש
גם הפחד הוא אתגר אם מסתכלים עליו נכון
אבל כשהוא נוכח- מאיפה שואבים את הביטחון?
אפשר שהכל יחלוף
אפשר שהכל הוא בלוף
ודרכים שהתחלתי ולא העזתי לסיים
ממשיכים במימד אחר להתקיים
אולי זה אך חלום שניבט מעיניים דומעות
אולי זהו שיקוף על מסך של צלליות
כי כדי לגעת בעומק האמת
צריך לדעת גם את כורח ה"חטא"
ההמתנה היא הספק
זה טוב מידי פעם בעצמותך לפקפק
לתת לדרכים שונות להצטלב
ולבחון מחדש את שאיפות הלב

נכתב לפני 12 שנים ו-9 חודשים

7. באיזה קלות רגעים בחיים נעלמים

באיזה קלות רגעים בחיים נעלמים
על אף הרצון הטוב, ולמרות כל התכנונים
הופ! צוללים הם שוב אל עומק הנשייה
ומותירים אותנו בבלבול ותהייה
באיזה קלות רגעים בחיים מתממשים
ומרימים אותנו בשנייה מן הקרשים
פתאום, בדרך פלא הכל מסתדר
כאילו זה לא היה יכול לקרות באופן אחר.
באיזה קלות מופיעה דמעה
שמסמלת עצב. שמסמלת אשלייה של ידיעה.
זולגת לאיטה, וממליחה את ההווה.
יודעת שאליה אף אדם לא משווה.
באיזה קלות מופיע חיוך
מעלה אותך אל הלאה כשהינך מרגיש שפוך.
נותן עוד סימן של קיום אפשרי.
נוסך קרן אור ביום אפרורי.
רגעים קיימים בחיינו לכל אורך הדרך
נותנים עוד זווית. עוד סיבה. עוד ערך.
רגעים מתחברים ויוצרים שלם
שאת סך חלקיו נצטרך לגלם.
אז על אף שבכית, ולמרות שחייכת,
הכי חשוב הוא שמהרגע לא ברחת,
כי כדי להכיל שלם צריך תחילה להכיר בחלקיו.
ואם עוד טרם עשינו זאת, אולי מוטב
שנעשה זאת בדיוק כאן, ובדיוק עכשיו

נכתב לפני 12 שנים ו-9 חודשים

8. כשהתותחים רועמים

כשהתותחים רועמים האנשים מתכווצים
פתאום רק חזרה לשגרה הם רוצים
כל המחשבות הגדולות בפחד מתחילות להתקשט
ותהייה אחת נוכחת- מתי כבר יהיה שקט
גם כשהגוף חולה כל מבוקשינו הוא החלמה
אם מראש היינו משקיעים בבריאות לא היתה נוצרת בגופינו אותה המלחמה
אך כמה מאיתנו מוכנים לשנות אורחות חיים
כמה מאיתנו כל רצונם הוא להשקיע באותם מעוויים
הבריאות, כמו השלום, כמו השגרה, כמו האהבה, וכמו כל אספקט של חיינו
זקוקים לאיכפתיות, ותשומת לב, ורצון בלתי נלאה מצידנו
אני מאמין {אולי בנאיביות תהומית} שאם ננצח את המלחמות שבפנים
נהיה מסוגלים לעמוד מול שלל אויבינו פנים מול פנים
אני לא מצפה לפתרון פוליטי
ואף לא לניתוח צבאי אנאליטי
מאמין שאם בליבו של כל אדם ישכון שלום ואהבה
נוכל להגשים כאן סוף סוף את חלום השלווה
כשהאנשים יהיו שלמים עם עצמם, ויהדהדו זאת כרטט,
התותחים ידממו, ואולי ישוב אלינו השקט.
שבת של שלום ורגיעה

נכתב לפני 12 שנים ו-9 חודשים

9. ששש...

נפרצות החומות. אני חוזר אלייך אלוהים, ואני ילדותי, משובב, ילד קטן שביופי מאוהב.
שומע אותך כאן. בתוך עולם. שבתוך עולם. שבתוך עולם.
גרסאות של הוויה. גשמיות במהותה רוחניות.
התחדשות- העולם דורש תעוזה.
כל-כך כיף שהחומות נופלות.
זהו, כבר לא צריך להילחץ שמא נחשף.
נחשפנו.. וטוב לנו כך.
זהו חיוך אחר. שמור לאלו המעיזים.
אור יכול להכיל כל-כך הרבה.
אהבה יכולה לשלוח קרניים.
לכסות את כולנו בשלווה זמנית.
לתת לנו זמן להעיר את עצמינו.
אנחנו ישנים הרבה זמן.
הגיע הזמן להקשיב לעולם אחרת.
לייצר את המוזיקה הפנימית.
לא להיכנע ללחצים, לא להתרגל להרגלים, להגיד לא! ל"עדר".
לא לחשוב כשמגיעה תובנה גדולה שעכשיו הכל יהיה בסדר.

מתאזן בלחש ושומע תפילה
הלב שלי והעולם בתוך ההילולה.
נמס בקלילות. משתייך במהות. הכל נכון.
ככל שאני מכיר את אלוהים אני מכיר בעוצמה של אהבה.
כה עצומה היא שאני ממהר להתעייף.
כה נדהם. כה נפעם.
לא יכול לשאת זאת לאורך זמן.
אלו מפגשים שמותירים אותי פעורי פה,
או שאולי פשוט אני צריך כעת לשתוק.
ששש...

נכתב לפני 12 שנים ו-10 חודשים