ספרנית: אני רואה שלקחת סופר יהודי אמריקאי, יש לנו הרבה סופרים יהודים אמריקאים חדשים, בדיוק עכשיו קיבלנו את הספר של ... את רוצה לנסות במקום מה שלקחת? אני: לא. ספרנית: טוב, את יודעת, זה לא הספר הכי חזק שלו, את רוצה להחליף למשהו יותר טוב? אני: אני רוצה את זה. כך התחיל הדו-שיח שלי עם ציירו לכם. מעולם קודם לכן לא ניסתה ספרנית למכור לי ספר אחר לאחר שכבר בחרתי וחיכיתי בדלפק. ציירו לכם, אותו דווקא אני אקרא. מקסימום אקרא אותו כמו שנהנים ממוזיקה נפלאה או מזויות צילום מעניינות בסרט עם עלילה לא משהו. אך להבדיל, בציירו לכם אין עלילה. זה דווקא יתרון לא רע, אפשר לפתוח בכל עמוד אקראי ולקרוא קדימה, אחורה, למעלה, למטה ולצדדים. ומי הגיבורים? הדמות שבציור? ("קצרה רוחו לראות מה תהיה דמותו, הוא לא יכול לומר שדעתו נוחה...") ואיך הוא משתנה? (נארז ונשלח לארץ אחרת). גם הזמן לא ממש זז בצורה הגיונית. אבל מה זה חשוב? זה ג'וזף הלר! שופע רעיונות שנונים, הפוך על הפוך והיפוכו. ספר כייפי שגם כייף לפתוח אותו מידי פעם, לקרוא עמוד ולהשתעשע. מעולה.

הביורוקרטיה הישראלית יכולה ללמד את קפקא שיעור בקפקאות. מה שיעור? תואר שלם. מה תואר? דוקטורט בקפקאות. קפקא לא מגיע לקרסוליה של הביורוקרטיה הישראלית. שהיא גאונית ממש. סבוכה ויצירתית, מתעצמת וממציאה את עצמה כל פעם מחדש ותמיד גודלת עוד ועוד. כל מה שקפקא מתאר בסיפרו הקפקאי, יש כאן. ויותר. מערכת שהופכת לנקמנית אם תנסה לתקנה? יש ויש... דבר אחד זה מה שכתוב בספר החוקים ודבר אחר זה מה שקורה במציאות ולפעמים הפוך ממש? יש לך. אינך יכול לדעת מה רוצים ממך כי זה חסוי? בודאי. התגלגלות נצחית במערכת? קפקא יצא בזול. חוץ מזה, מצאתי עוד הבדל ואכן תהיתי לגביו. קפקא מתאר עליות גג מעופשות וחדרים מסריחים ששם מתנהל משפטו. ואילו כאן המבנים המוסדיים חדשים, מעוצבים ונוצצים. ימים רבים לאחר סיום קריאת הספר תהיתי מה סיבת ההבדל? למה קפקא מתנהל בתוך עיפוש פיזי ואילו אנו מכתתים רגלנו בסבך ביורוקרטי ממוזג, חדשני ומואר? עלה בדעתי שאולי המועלים ולוקחי השוחד של קפקא הם קטני קטנים ועושים זאת בהסתר ואילו כאן הם התרחבו, גדלו ואפילו מתהדרים בגלוי בעסקי המעל? לך תדע.

ספרנית: אני רואה שלקחת סופר יהודי אמריקאי, יש לנו הרבה סופרים יהודים אמריקאים חדשים, בדיוק עכשיו קיבלנו את הספר של ... את רוצה לנסות במקום מה שלקחת? אני: לא. ספרנית: טוב, את יודעת, זה לא הספר הכי חזק שלו, את רוצה להחליף למשהו יותר טוב? אני: אני רוצה את זה. כך התחיל הדו-שיח שלי עם ציירו לכם. מעולם קודם לכן לא ניסתה ספרנית למכור לי ספר אחר לאחר שכבר בחרתי וחיכיתי בדלפק. ציירו לכם, אותו דווקא אני אקרא. מקסימום אקרא אותו כמו שנהנים ממוזיקה נפלאה או מזויות צילום מעניינות בסרט עם עלילה לא משהו. אך להבדיל, בציירו לכם אין עלילה. זה דווקא יתרון לא רע, אפשר לפתוח בכל עמוד אקראי ולקרוא קדימה, אחורה, למעלה, למטה ולצדדים. ומי הגיבורים? הדמות שבציור? ("קצרה רוחו לראות מה תהיה דמותו, הוא לא יכול לומר שדעתו נוחה...") ואיך הוא משתנה? (נארז ונשלח לארץ אחרת). גם הזמן לא ממש זז בצורה הגיונית. אבל מה זה חשוב? זה ג'וזף הלר! שופע רעיונות שנונים, הפוך על הפוך והיפוכו. ספר כייפי שגם כייף לפתוח אותו מידי פעם, לקרוא עמוד ולהשתעשע. מעולה.

ספרנית: אני רואה שלקחת סופר יהודי אמריקאי, יש לנו הרבה סופרים יהודים אמריקאים חדשים, בדיוק עכשיו קיבלנו את הספר של ... את רוצה לנסות במקום מה שלקחת? אני: לא. ספרנית: טוב, את יודעת, זה לא הספר הכי חזק שלו, את רוצה להחליף למשהו יותר טוב? אני: אני רוצה את זה. כך התחיל הדו-שיח שלי עם ציירו לכם. מעולם קודם לכן לא ניסתה ספרנית למכור לי ספר אחר לאחר שכבר בחרתי וחיכיתי בדלפק. ציירו לכם, אותו דווקא אני אקרא. מקסימום אקרא אותו כמו שנהנים ממוזיקה נפלאה או מזויות צילום מעניינות בסרט עם עלילה לא משהו. אך להבדיל, בציירו לכם אין עלילה. זה דווקא יתרון לא רע, אפשר לפתוח בכל עמוד אקראי ולקרוא קדימה, אחורה, למעלה, למטה ולצדדים. ומי הגיבורים? הדמות שבציור? ("קצרה רוחו לראות מה תהיה דמותו, הוא לא יכול לומר שדעתו נוחה...") ואיך הוא משתנה? (נארז ונשלח לארץ אחרת). גם הזמן לא ממש זז בצורה הגיונית. אבל מה זה חשוב? זה ג'וזף הלר! שופע רעיונות שנונים, הפוך על הפוך והיפוכו. ספר כייפי שגם כייף לפתוח אותו מידי פעם, לקרוא עמוד ולהשתעשע. מעולה.

ספרנית: אני רואה שלקחת סופר יהודי אמריקאי, יש לנו הרבה סופרים יהודים אמריקאים חדשים, בדיוק עכשיו קיבלנו את הספר של ... את רוצה לנסות במקום מה שלקחת? אני: לא. ספרנית: טוב, את יודעת, זה לא הספר הכי חזק שלו, את רוצה להחליף למשהו יותר טוב? אני: אני רוצה את זה. כך התחיל הדו-שיח שלי עם ציירו לכם. מעולם קודם לכן לא ניסתה ספרנית למכור לי ספר אחר לאחר שכבר בחרתי וחיכיתי בדלפק. ציירו לכם, אותו דווקא אני אקרא. מקסימום אקרא אותו כמו שנהנים ממוזיקה נפלאה או מזויות צילום מעניינות בסרט עם עלילה לא משהו. אך להבדיל, בציירו לכם אין עלילה. זה דווקא יתרון לא רע, אפשר לפתוח בכל עמוד אקראי ולקרוא קדימה, אחורה, למעלה, למטה ולצדדים. ומי הגיבורים? הדמות שבציור? ("קצרה רוחו לראות מה תהיה דמותו, הוא לא יכול לומר שדעתו נוחה...") ואיך הוא משתנה? (נארז ונשלח לארץ אחרת). גם הזמן לא ממש זז בצורה הגיונית. אבל מה זה חשוב? זה ג'וזף הלר! שופע רעיונות שנונים, הפוך על הפוך והיפוכו. ספר כייפי שגם כייף לפתוח אותו מידי פעם, לקרוא עמוד ולהשתעשע. מעולה.

ספרנית: אני רואה שלקחת סופר יהודי אמריקאי, יש לנו הרבה סופרים יהודים אמריקאים חדשים, בדיוק עכשיו קיבלנו את הספר של ... את רוצה לנסות במקום מה שלקחת? אני: לא. ספרנית: טוב, את יודעת, זה לא הספר הכי חזק שלו, את רוצה להחליף למשהו יותר טוב? אני: אני רוצה את זה. כך התחיל הדו-שיח שלי עם ציירו לכם. מעולם קודם לכן לא ניסתה ספרנית למכור לי ספר אחר לאחר שכבר בחרתי וחיכיתי בדלפק. ציירו לכם, אותו דווקא אני אקרא. מקסימום אקרא אותו כמו שנהנים ממוזיקה נפלאה או מזויות צילום מעניינות בסרט עם עלילה לא משהו. אך להבדיל, בציירו לכם אין עלילה. זה דווקא יתרון לא רע, אפשר לפתוח בכל עמוד אקראי ולקרוא קדימה, אחורה, למעלה, למטה ולצדדים. ומי הגיבורים? הדמות שבציור? ("קצרה רוחו לראות מה תהיה דמותו, הוא לא יכול לומר שדעתו נוחה...") ואיך הוא משתנה? (נארז ונשלח לארץ אחרת). גם הזמן לא ממש זז בצורה הגיונית. אבל מה זה חשוב? זה ג'וזף הלר! שופע רעיונות שנונים, הפוך על הפוך והיפוכו. ספר כייפי שגם כייף לפתוח אותו מידי פעם, לקרוא עמוד ולהשתעשע. מעולה.