אני אמורה לכתוב ביקורת על הספר, אני אכתוב אחת על כל הסדרה. אני תמיד לא נרדמת כשאני ישנה אצל בת דודה שלי, זה מנהג. אני הולכת למדף הספרים, יש שם ספרי נסיכות, (לא בא בחשבון), אז אני לוקחת את יומנו של חנון, קוראת תוך 30 עד 40 דקות, מחזירה, לוקחת ספר אחר בסדרה, קוראת 20 עד 60 עמודים, ונרדמת על המקום. מה המסר? שאני לא אוהבת ספרי נסיכות? לא, יומנו של חנון הוא ספר שמעביר את הזמן, ונועד להנאה. זה ספר קליל, שנועד לילדים ולנוער, (למרות שאני מרגישה בוגרת מידי בשבילו), העלילה בסדר, הציורים נחמדים ומושכים את העין והוא מומלץ לילדים שרמת הקריאה שלהם לא כל כך גבוהה. זה מה שמכעיס אותי: רבים מתלוננים שהספר לא חינוכי. אז מה? רוב ספרי הילדים נועדו להנאה! המון ספרים שהצליחו בעולם כמו המים לא חינוכיים, כל ספר שאני כרגע אנקוב בשמו אני אוהבת, הארי פוטר, פרסי ג'קסון, ספיידרוויק, הם לא חינוכיים, פשוט יש להם עומק, וכן, זה מבלבל! מי שעדיין לא מאמין לי, יכול ללכת לחנות ספרים, לקנות ספר חינוכי, משהו בסגנון "בואו נספור עד עשר!", ולומר לי אם הספר היה מעניין או לא.

אולי מכיל ספויילרים! תלוי עם תשימו לב! הארי בשנתו הרביעית, הוא בן ארבע עשרה, וכמעט כל קוסם שהוא מכיר נרגש ממשהו ייתקיים בהוגוורטס, טורניר הקוסמים המשולש, שאיכשהו הארי נבחר להשתתף שלא באשמתו. בספר זה כוחות הרשע גוברים, והארי עומד לראות את מה שכולם חששו ממנו ולא האמינו שיקרה כבר שנים... מומלץ ביותר! מי שלא קורה מפסיד!

הארי פוטר ואבן החכמים הוא ספר נהדר, מרתק וכתוב יפה, בהתחלה הספר קצת איטי ודורש סבלנות (עדיין, כדאי להתאמץ), אך אחרי זמן מה העלילה מסתדרת ומתאימה כמעט לכל קורא. מומלץ בחום רב!

אני אמורה לכתוב ביקורת על הספר, אני אכתוב אחת על כל הסדרה. אני תמיד לא נרדמת כשאני ישנה אצל בת דודה שלי, זה מנהג. אני הולכת למדף הספרים, יש שם ספרי נסיכות, (לא בא בחשבון), אז אני לוקחת את יומנו של חנון, קוראת תוך 30 עד 40 דקות, מחזירה, לוקחת ספר אחר בסדרה, קוראת 20 עד 60 עמודים, ונרדמת על המקום. מה המסר? שאני לא אוהבת ספרי נסיכות? לא, יומנו של חנון הוא ספר שמעביר את הזמן, ונועד להנאה. זה ספר קליל, שנועד לילדים ולנוער, (למרות שאני מרגישה בוגרת מידי בשבילו), העלילה בסדר, הציורים נחמדים ומושכים את העין והוא מומלץ לילדים שרמת הקריאה שלהם לא כל כך גבוהה. זה מה שמכעיס אותי: רבים מתלוננים שהספר לא חינוכי. אז מה? רוב ספרי הילדים נועדו להנאה! המון ספרים שהצליחו בעולם כמו המים לא חינוכיים, כל ספר שאני כרגע אנקוב בשמו אני אוהבת, הארי פוטר, פרסי ג'קסון, ספיידרוויק, הם לא חינוכיים, פשוט יש להם עומק, וכן, זה מבלבל! מי שעדיין לא מאמין לי, יכול ללכת לחנות ספרים, לקנות ספר חינוכי, משהו בסגנון "בואו נספור עד עשר!", ולומר לי אם הספר היה מעניין או לא.

אני אמורה לכתוב ביקורת על הספר, אני אכתוב אחת על כל הסדרה. אני תמיד לא נרדמת כשאני ישנה אצל בת דודה שלי, זה מנהג. אני הולכת למדף הספרים, יש שם ספרי נסיכות, (לא בא בחשבון), אז אני לוקחת את יומנו של חנון, קוראת תוך 30 עד 40 דקות, מחזירה, לוקחת ספר אחר בסדרה, קוראת 20 עד 60 עמודים, ונרדמת על המקום. מה המסר? שאני לא אוהבת ספרי נסיכות? לא, יומנו של חנון הוא ספר שמעביר את הזמן, ונועד להנאה. זה ספר קליל, שנועד לילדים ולנוער, (למרות שאני מרגישה בוגרת מידי בשבילו), העלילה בסדר, הציורים נחמדים ומושכים את העין והוא מומלץ לילדים שרמת הקריאה שלהם לא כל כך גבוהה. זה מה שמכעיס אותי: רבים מתלוננים שהספר לא חינוכי. אז מה? רוב ספרי הילדים נועדו להנאה! המון ספרים שהצליחו בעולם כמו המים לא חינוכיים, כל ספר שאני כרגע אנקוב בשמו אני אוהבת, הארי פוטר, פרסי ג'קסון, ספיידרוויק, הם לא חינוכיים, פשוט יש להם עומק, וכן, זה מבלבל! מי שעדיין לא מאמין לי, יכול ללכת לחנות ספרים, לקנות ספר חינוכי, משהו בסגנון "בואו נספור עד עשר!", ולומר לי אם הספר היה מעניין או לא.

מכיל מעט ספויילרים! משום מה, זהו הספר הפחות חביב עליי בסדרה, הרגשתי שמשהו שונה. לרוב קשה לי להוציא את העניים מהספר,(אפילו אבא שלי היה אומר שאסור לי לקרוא הארי פוטר לפני מטלות, לרוב הילדים אסור לראות טלוויזיה, זאת דוגמא לכמה שאני אוהבת את הסדרה), אבל הפעם קראתי קצת ממנו כל פעם, פשוט לא הבנתי למה הוא לא היה כמו השאר, אפילו ילד מכיתתי אמר שהוא פחות טוב מהאחרים, אבל זה עדיין ספר טוב, עם עלילה מופלאה. הארי השנתו השנייה בהוגוורטס והוא בגיל שתים עשרה, ומתברר שחדר הסודות נפתח, משהו שלא קרה כבר חמישים שנה, וכל ילדי המוגלגים הופכים למאובנים, בזמן שהארי וחבריו מנסים לפתור את התעלומה, הארי מתיידד עם טום רידל, שמסתבר שהוא לא מי שהארי חשב שהוא. מומלץ!!!