אני אמורה לכתוב ביקורת על הספר, אני אכתוב אחת על כל הסדרה.
אני תמיד לא נרדמת כשאני ישנה אצל בת דודה שלי, זה מנהג. אני הולכת למדף הספרים, יש שם ספרי נסיכות, (לא בא בחשבון),
אז אני לוקחת את יומנו של חנון, קוראת תוך 30 עד 40 דקות, מחזירה, לוקחת ספר אחר בסדרה, קוראת 20 עד 60 עמודים, ונרדמת על המקום.
מה המסר? שאני לא אוהבת ספרי נסיכות? לא, יומנו של חנון הוא ספר שמעביר את הזמן, ונועד להנאה.
זה ספר קליל, שנועד לילדים ולנוער, (למרות שאני מרגישה בוגרת מידי בשבילו), העלילה בסדר, הציורים נחמדים ומושכים את העין והוא מומלץ לילדים שרמת הקריאה שלהם לא כל כך גבוהה.
זה מה שמכעיס אותי:
רבים מתלוננים שהספר לא חינוכי. אז מה? רוב ספרי הילדים נועדו להנאה!
המון ספרים שהצליחו בעולם כמו המים לא חינוכיים, כל ספר שאני כרגע אנקוב בשמו אני אוהבת, הארי פוטר, פרסי ג'קסון, ספיידרוויק, הם לא חינוכיים, פשוט יש להם עומק, וכן, זה מבלבל!
מי שעדיין לא מאמין לי, יכול ללכת לחנות ספרים, לקנות ספר חינוכי, משהו בסגנון "בואו נספור עד עשר!", ולומר לי אם הספר היה מעניין או לא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
