ביקורת ספרותית על מאלאדר - סוד הממד האחר מאת ליאת רוטנר
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 30 ביוני, 2013
ע"י siris


אוי, בר מצווה. כזה דבר נפלא. עשרות אנשים,באים במיוחד בשבילך, כל אחד מהם צריך להביא מאות עד אלפי שקלים רק כדי לחגוג את העובדה שנכנסת לגיל הטיפשעשרה, ושמעכשיו יהיו לך הרבה יותר צרות עם ההורים.
וכמובן, כשמדובר באדם כמוני, היה צפוי שלפחות אדם אחד יביא כרטיס מתנה של סטימצקי, גדוש במאות שקלים לפדייה על ספרים מהמשובחים ביותר, ועוד בזמן שבוע הספר!
אז פלא שעכשיו אני מרגיש מנוצל?
תראו, אני לא מאמין שאף ספר הוא בזבוז מוחלט. לכל ספר יש את היופי שלו.ולמרות שדירגתי את הספר הזה "בזבוז של זמן" זה לא אומר שאין אנשים שייהנו ממנו. עובדה שיש כאן הרבה ביקורות טובות.
אז למה לא נהניתי מהספר?
קודם כל, הספר הזה מרגיש כמעט כמו חיקוי זהה של הספר הקודם. חבורה של ילדים מסכנים ומתוסכלים מגיעים למימד מופלא. מתברר שכולם שם יודעים על "בני האדם הנוראים" ובלה בלה בלה.ואז מגלים שהם "בעלי כוחות", הם מחסלים את המכשפה הרעה, אחד הילדים נהיה רע ואז חוזר להיות טוב הילדים מנצחים, הם גיבורים גדולים והם חיו באושר עד עצם היום הזה
וזו הסיבה העיקרית שלא סבלתי את הספר. כל מה שהסיפור הזה העביר לי הוא תחושה של "העולם שלנו הווא מקום נוראי ומגעיל וכל המבוגרים שקועים בדיכאון וברגשי נחיתות וכל הילדים הם מלאכים קטנים וטהורים"
אז בסופו של דבר, סיימתי את הספר תוך יומיים, פשוט כי בכלל לא שמתי לב למה שאני קורא. ואני מצטער לאכזב את ליאת רוטנר, אבל קיטש נשאר קיטש. נאיביות נשארת נאיביות ולא משנה כמה פיות זה דבר חמוד ומתוק.
והנה החלק השני שלא סבלתי- הדמויות. כאן רמת הקיטש עולה לשמיים. ליאת רוטנר חושבת שאם היא לוקחת את הגיבורים הראשיים שלה, ומסדרת להם עבר נורא ומלא צלקות, זה איכשהו אמור לכפר על העובדה שההתנהגות שלהם הגיונית בערך כמו של "כמעט מלאכים"(אל תשאלו)
אז איזה כוכבים לא קיבנו פה:
1- עלילה. זהה כמעט בדיוק לספר הקודם
2- דמויות. לא תודה. אני אשאר עם "קיץ אחד ביחד"
3- עולם. מאלאדר. עולם של "טובים" ו"רעים". איזה כיף.
4- סגנון. אין שנינות, אין צחוק. אין רגש. מייבש.

ולבסוף, הגענו לסיבה שאני בכלל כותב את הביקורת הזאת. לקראת סופו של הספר, ליאת מציגה רעיון מעניין מאוד, שאולי כל העולם הזה הוא אשלייה.שאולי יום אחד נתעורר במיטה בבית חולים ונגלה שכל מה שהיה עד עכשיו הוא חלום.הרעיון הזה שהה אצלי במוח כבר כמה זמן, ואני חייב להודות שליאת הראתנ אותו בצורה מעניינת. למרבה הצער, הרעיון החזיק קצת פחות מפרק. אבל בכל זאת, מגיע.

מסקנה- ישראל עוד צריכה קצת זצן עד שבאמת תוכל להיכנס לספרות הפנטסיה. עד אז, חפשו אותי אצל ריירדן.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סול. (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת אדירה.
siris (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה לכולכם ^_^ מצטער שלקח לי זמן לענות. באמת תודה.

גלית-אכן מעט קשה להתבגר, אבל אני משתדל ;)

אנקה- תודה רבה. את צודקת. אני מכיר הרבה ילדים בגילי באתר ובכלל שכותבים בצורה בוגרת להפליא.

שונמית- אני שמח שנהנית. השתדלתי להראות את מה שקיבלתי מהספר בלי להציג אותו באופן רע יותר מדי. גם לי באמת הפריעה הכתיבה. יותר מדי תוכן סתמי, יותר מדי פשטני. אני דווקא לא מתנגד לעובדה שייווצר עולם שקיים מטוב ורע- השאלה היא רק איך הילדים מגיבים ביחס לעולם כזה. אחת הבעיות שלי הייתה שרוטנר פשוט לא עמדה במה שהיא אמרה יצרה. מצד אחד, היא יוצרת עולם של "טוב" ו"רע" ומצד שני היא יוצרת תככים,מזימות בגידות ומעבר בין צדדים. רוב הדמויות פשוט היו פשוטות מדי ולא כתובות משהו. אבל בכל זאת- הספר לא היה אסון מוחלט. היו כאן כמה רעיונות מעניינים.

וואו, הגבתי לביקורת של עצמי הרבה חומר שהייתי יכול להכניס לביקורת עצמה. אופס :)
אנקה (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מצויינת וכאן באתר לא משנה הגיל. הצעירים כותבים לא פחות טוב מהמבוגרים.
שונמית (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אתה בן 13? ביקורת נורא בוגרת, אני חייבת לציין. (לא שחלילה גיל 13 זה גיל לא בוגר, פשוט זה לא כל כך שכיח צורת כתיבה כזו.)
הדמויות באמת קצת קיטשיות, אבל לי מאוד הפריעה הכתיבה. בכתיבה יש משהו מ א ו ד לא אמין. היא פשוט כותבת גרוע בספר הזה. הדרדרות משמעותית, אם תשאלו אותי.
חוץ מזה, שלדעתי גם בקיץ אחד ביחד היא קיטשית ולא אמינה. הכל מסתדר טוב מדי ויש חלוקה מוגדרת לרשעים ולטובים...
גלית (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מזל טוב לכניסתך לגיל "הניפלא" קשה להתבגר אה?





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ