#
אני חובבת מושבעת של יצירתו של או הנרי. סיפורים חכמים שופעי הומור ואירונייה, נוטפי אהבת-אדם שאינה מזמינה ציניות. אני לא מתעייפת מסיפוריו גם אם קראתי אותם עשרות פעמים, מתעניינת בתרגומים חדשים הגורמים לי לקוות שיאירו לי זוויות חדשות בהם. כשנתקלתי באסופה החדשה בהוצאת הספרייה הקטנה של כתר בתרגומה של <mark>דפנה רוזנבליט</mark>, קניתי, כמובן.

יש בספר שמונה סיפורים. ששה מהם קראתי בעבר, אחד אולי קראתי ושכחתי, וא

שמונה שנים. זה הכל. שמונה שנים בלבד, בהם זכה ויליאם סידני פורטר, הידוע בשם העט או.הנרי לתהילה בטרם הלך לעולמו והוא רק בן 48.

מה אפשר להגיד על הפנומן שנקרא או. הנרי? הוא זה שיודע לגעת בנושאים כבדים במגע קסם קליל שמשנה את הכל. אף כשהוא עוסק בתחומים מעט אפלים בחיינו, התוצר סופי מרגיש לנו עשוי מאותם חומרים, שמהם מורכבות אגדות נפלאות.

מקריאה ביצירותיו, ניכר שהכיר היטב את חייהם של האנשים הפשוטי

אטילה פסיכיאטר מגאנה מגיע ללונדון כדי לתת הרצאה חשובה בכנס חשוב.
אטילה איש גבוה שחור בעל ניסיון רב בטיפול בטראומה מאזורי מלחמה.
ג'ין היא ביולוגית אמריקאית החוקרת את הרגלי השועלים העירונים.
השניים נפגשים במקרה בלונדון ומתפתחת ביניהם מערכת יחסים רומנטית.
אלו הם שתי הדמויות המרכזיות המרכיבות את הרומן אושר רומן אשר עוסק רבות בבעלי חיים בעוני במלחמות בעולם ובקשר בין מלחמה וטראומה. למרות שאטילה הוא

בשנת 1993 יצא לאקרנים סרטו של אדריאן לין "הצעה מגונה" (Indecent Proposal). סרטו של לין מספר על בני הזוג מרפי הנקלעים לקשיים כלכליים, דבר אותו מנצל מיליונר (רוברט רדפורד) המציע להם עסקה: מיליון דולר תמורת בילוי של לילה עם האישה (דמי מור). בני הזוג נענים להצעה וכשהבעל מתחרט, מסתבר כי הוא כבר אחר את המועד. בהמשך עוקב הסרט אחר יחסיהם של בני הזוג ומה עשה ליחסיהם אותו לילה בו בילתה האישה בחיקו של המיליו

" אבל את יפה. והשעה כמעט ארבע. והנה הקוקטיילים מונחים כאן על השולחן. ובמראה הזאת נדמה ששנינו מופיעים. המלצר יבוא כשנקרא לו, השעון יתקתק, החשבון ישולם, החוב יוסדר, העיר תמשיך להתקיים. ואחרי ככלות הכל האם זה לא מה שאנחנו רוצים?"

האם משהו יכול להבטיח לנו ,שמחר האהבה תמשיך להתקיים. או שמחר יהיה טוב יותר? האם אנחנו חיים את ההמתנה הזאת, התלויה בין השמיים לארץ שאולי אין היא קיימת בשום מקום. במקום לחי

"מועדון הפיקוויקים", ספר הביכורים של צ'רלס דיקנס, פורסם בהמשכים בחוברות קטנות במשך כשנה וחצי, 1837-1836, וזכה בהדרגה להצלחה גדולה בקרב הקוראים.
הספר תורגם לעברית ארבע פעמים: ב-1922-1921 על-ידי י"ח טביוב, ב-1955 על-ידי אריה סיון, ב-1990 על-ידי אהרן אמיר ואני קראתי את תרגומה הקולח והמצוין של <mark>דפנה רוזנבליט</mark>, שיצא לאור ב-2017.
הספר הוא אוסף של פרוטוקולים פיקטיביים מתוך עיזבון פיקטיבי של מועדון חברים פק

יש ספרים שלא צועקים את עצמם, אלא לוחשים. אושר מאת אמינטה פורנה הוא ספר מהסוג הזה – מהסוג שמחלחל לאט, מתעכב בלב, מבקש שנשים לב לדקויות, לשקט, למה שאינו נאמר.

זהו סיפור אהבה, אך לא מהסוג הרומנטי המקובל. שני זרים, אנשים בגיל העמידה, נפגשים בלונדון במקרה: ג’ין, גרושה אמריקאית וביולוגית שחוקרת שועלים עירוניים, ואטילה, פסיכיאטר ניגרי, אלמן, מומחה לטראומה באזורי אסון. בין השניים נרקם חיבור איטי, חכם,

#
נראה שבולז החליטה להיות סופרת, בגיל בו ילדים מחליטים אם להיות כבאי או שוטר. מה זה סופרת? את מפורסמת, מסתופפת בצילם של כל מיני "בוהמה", חיה חיים "חופשיים" ולא דומה להורים שלך, שהולכים לישון בשמונה וקמים השכם בבוקר. צריך לכתוב משהו, כמובן בשביל להיות סופרת. בולז החליטה להיכנע לגורלה. היא היתה מוכנה לכתוב משהו למען המטרה.

כדי להוציא את החלטתה לפועל היא נישאה לסופר, בילתה עם הבוהמה וב-1943, בגיל

אני מאוד אוהב מד"ב, אז היה כיף לקרוא את הנובלה הזו, אחת היצירות הראשונות שדיברו על מסע בזמן בכלים מדעיים ובשליטה אנושית.

וולס יוצר עולם מרתק וכותב באופן קולח וחסר שומנים, היה לי קשה להניח את הספר הזה ולעצור את הקריאה, וחד משמעית הייתי קורא את כולו בבת אחת אלמלא הדבר המעצבן הזה שנקרא החיים עצמם.

התיאור של המציאות העתידית מקורי אפילו כיום, עם מאות ואולי אלפי יצירות שעסקו בנושא המסע בזמן מאז וו