“# די נדיר לקרוא ספר שבזמן הקריאה בו אתה מרגיש שיש עוד סיפור מאחורי המלים שאתה קורא. כאילו קראת בו-זמנית ספר ועוד ספר, שמספרים את הסיפור בדרכים שונות. הסיפור הגלוי מסופר, לפעמים, על ידי ג'נוארי שהיא ילדה הגדלה ומתפתחת נגד עינינו, בסוף המאה ה-19. היא גדלה בביתו של אדם עשיר, אספן של חפצים נדירים, שהוא בערך האפוטרופס שלה. אביה הביולוגי של ג'נוארי הוא מין מחפש אוצרות (לאוספיו של האספן) סוג של ארכ”

“ספר זה, שפורסם ב-1950, מתחרה אצלי בתודעה בשני ספרי גנ(נ)ים אחרים: גינת בר של מאיר שלו ולהיות שם של יז'י קושינסקי. תחרות קשה, בעיקר אם ניקח בחשבון את יכולת הכתיבה של השניים ובעיקר מאיר שלו. זיכרונותיו של גנן אנגלי עוסק באחד ברט פּינגאר, הגנן הראשי באחוזתה של הגב' צ'רטרס. לא תמיד הוא היה הגנן הראשי. בתחילה הוא היה רק ילד מזדנב, כלל לא ברור מי הוריו, שגדל בכפר בו היתה האחוזה. ברט הצעיר רצה מאוד לעב”

“מה עובר לכם בראש כשאתם שומעים את המילה ״מכשפה״? בטח אישה זקנה עם קמטים, מכוערת ומפחידה, ולראשה כובע שחור מחודד, רוכבת על מטאטא וצורחת בשמי הלילה צרחות מקפיאות דם - נכון? ובכן, פעם, מזמן, אי שם בזמנים עברו, במאה ה-15 (או משהו סביב זה), המכשפות אכן היו נשים עם מטאטא וכובע שחור מחודד. אלא שהמטאטא לא שימש לרכיבה, אלא לניקיון הבית. והכובע המחודד לא שומש לחבישה, אלא לרקימה. והן רוצות לצעוק בקולי קולו”

“למה מגיע לי כל הטוב הזה? גם פנטזיה אורבנית, גם סיפור אהבה בלתי אפשרי וגם גיבורה יוצאת דופן?! כל הרכיבים לתבשיל מוצלח ביותר נמצאים בספר המיוחד והמוזר הזה ששורה עליו רוחה המבורכת והאניגמטית של התרבות היפנית ורוחותיה המוזרות, ואכן התבשיל משובח ביותר. פורטריית, סופרת עלומה שהחלה את דרכה בעולם הפאנפיקים העצום והמגוון(למי שלא מכיר, חפשו fanfic)יצאה לדרך חדשה והחלה לכתוב סיפרות מקורית משלה, למרות שגם פאנ”

“# די נדיר לקרוא ספר שבזמן הקריאה בו אתה מרגיש שיש עוד סיפור מאחורי המלים שאתה קורא. כאילו קראת בו-זמנית ספר ועוד ספר, שמספרים את הסיפור בדרכים שונות. הסיפור הגלוי מסופר, לפעמים, על ידי ג'נוארי שהיא ילדה הגדלה ומתפתחת נגד עינינו, בסוף המאה ה-19. היא גדלה בביתו של אדם עשיר, אספן של חפצים נדירים, שהוא בערך האפוטרופס שלה. אביה הביולוגי של ג'נוארי הוא מין מחפש אוצרות (לאוספיו של האספן) סוג של ארכ”

“ספר זה, שפורסם ב-1950, מתחרה אצלי בתודעה בשני ספרי גנ(נ)ים אחרים: גינת בר של מאיר שלו ולהיות שם של יז'י קושינסקי. תחרות קשה, בעיקר אם ניקח בחשבון את יכולת הכתיבה של השניים ובעיקר מאיר שלו. זיכרונותיו של גנן אנגלי עוסק באחד ברט פּינגאר, הגנן הראשי באחוזתה של הגב' צ'רטרס. לא תמיד הוא היה הגנן הראשי. בתחילה הוא היה רק ילד מזדנב, כלל לא ברור מי הוריו, שגדל בכפר בו היתה האחוזה. ברט הצעיר רצה מאוד לעב”

“מה עובר לכם בראש כשאתם שומעים את המילה ״מכשפה״? בטח אישה זקנה עם קמטים, מכוערת ומפחידה, ולראשה כובע שחור מחודד, רוכבת על מטאטא וצורחת בשמי הלילה צרחות מקפיאות דם - נכון? ובכן, פעם, מזמן, אי שם בזמנים עברו, במאה ה-15 (או משהו סביב זה), המכשפות אכן היו נשים עם מטאטא וכובע שחור מחודד. אלא שהמטאטא לא שימש לרכיבה, אלא לניקיון הבית. והכובע המחודד לא שומש לחבישה, אלא לרקימה. והן רוצות לצעוק בקולי קולו”

“למה מגיע לי כל הטוב הזה? גם פנטזיה אורבנית, גם סיפור אהבה בלתי אפשרי וגם גיבורה יוצאת דופן?! כל הרכיבים לתבשיל מוצלח ביותר נמצאים בספר המיוחד והמוזר הזה ששורה עליו רוחה המבורכת והאניגמטית של התרבות היפנית ורוחותיה המוזרות, ואכן התבשיל משובח ביותר. פורטריית, סופרת עלומה שהחלה את דרכה בעולם הפאנפיקים העצום והמגוון(למי שלא מכיר, חפשו fanfic)יצאה לדרך חדשה והחלה לכתוב סיפרות מקורית משלה, למרות שגם פאנ”