ביקורת ספרותית על סיום מסודר מאת ג'ואנה קאנון
ספר מעולה

---

מיד כשסיימתי את קריאת הספר המקסים הזה (כמובן אחרי שעברתי על רשימת התודות) פתחתי את הספר בעמוד הראשון והתחלתי לקרוא אותו מהתחלה.

ואז, אינספור הרמזים המתוחכמים, שבקריאה ראשונה היו סתם פרטים שוליים, הפכו להיות העקבות ששתלה ג'ואנה קאנון לפיענוח התעלומה.

לינדה בת ארבעים ושלוש, מתלבשת כמו בת שישים ושלוש ומתנהגת כמו בת שבעים ושלוש. חייה רצופים ניקיונות ושאיבת אבק והכנת ארוחות בוקר וערב לבעלה האידיוט. אם היו מבקשים ממנו לתאר את לינדה, הוא היה אומר: היא בת ארבעים ושלוש ובגובה מטר ושמונים. מה שנכון. לינדה תופסת הרבה מקום פיזי, אבל היא בדיוק הטיפוס שזוכה להתעלמות מוחלטת.

לינדה עובדת בחנות צדקה, חנות יד שנייה, שלוש פעמיים בשבוע, נשלטת על ידי אמה הדעתנית והמסרסת ומוצאת את מקומה בצל.

הספר מסופר בגוף ראשון ולינדה שופכת את סיפורה האישי ואת הגיגיה, התובנות שלה והלקחים שלימדו אותה החיים ואמא. אין רגע משעמם ואין רגע דל, למרות שחייה כל כך נמוכים. נדמה לפעמים שהכישורים החברתיים שאין לה, מביאים אותה להבנה מוטעית של מצבים, שבהם אנשים מנצלים את טוב לבה ואת העובדה שהיא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר. אבל לינדה התמימה קולטת הכל.

כל פרק מתחיל בתת פרק שנקרא: "עכשיו" ובו לינדה מתארת את השהות בבית חולים פסיכיאטרי. שאר תתי הפרקים מתארים את הסיפור שקדם לבית החולים.
ארבע צעירות נרצחות בפרויקט שבו גרה לינדה, שהוא בעצם צבר של כמה רחובות פרבריים, שבהם כולם מכירים את כולם. טרי, בעלה של לינדה משנה את הרגליו ומעורר חשד אצל השוטרים שחוקרים את הרציחות.

באותו הזמן, לינדה גרה בבית שבו גרה לפניה בחורה בשם רבקה. כשהיא מקבלת את הדואר של רבקה מתברר לה שהיא בחורה מתוחכמת, נהנתנית וחובבת אסתטיקה. לינדה נעשית מין סטוקרית של רבקה והחבר שלה ומתקרבת אליהם כאילו אישיותה תשתנה בהשפעתם.

אם תקראו את הספר תזכרו שהצבעתי על הפרק שבו מוזמנת לינדה לארוחת ערב חגיגית אצל רבקה. פרק מבריק, שמבטא את כשרונה הנהדר של ג'ואנה קאנון.

נוסף על כך, מלווה את לינדה סיפור ילדות עגום מעברה בוויילס. אביה של לינדה לימד את הילדות בכפר שלהם נגינה על פסנתר. פעם אחת פתחה לינדה הילדה את הדלת בזמן שיעור ואז ראתה מה שהשתמע לשתי פנים. הגירסה שלה, שאביה חף מפשע וגירסת המשטרה ואנשי הכפר. מכיוון שלינדה מספרת את הסיפור אנחנו נאלצים להאמין לה, או שלא.

ג'ואנה קאנון היא רופאה פסיכיאטרית שהפכה לסופרת. גם את ספריה הקודמים אהבתי מאוד והיא מנחיתה הפתעות בסוף הספר.

הדיילי מייל כתב על הספר: "מצחיק, אפל, זדוני וסוחף" על זה היתה אומרת אמא של לינדה: אם אפשר לתאר במדויק בארבע מילים למה את צריכה ארבע מאות?

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על סיום מסודר