“ב7.10.23, בשעה שש בבוקר, סיימתי לקרוא את "המשתה" של אפלטון. נחתי והרהרתי בספר עד שהחיים של כולנו השתנו. לא הייתי מסוגל לחשוב או להתעסק באפלטון מאז ועד פחות או יותר עכשיו, והנה חזרתי להוגה המופלא הזה. בכל מקרה, "חייו ומותו" הוא תרגום (מצוין) של שמעון בוזגלו לאוסף של שלושה דיאלוגים (ותמונת הסיום של דיאלוג רביעי) סוקרטיים שמתרחשים בעיקר סביב.. ניחשתם נכון, מותו של סוקרטס. הדיאלוג הראשון מתאר”

“רוצים לקרוא את הרומן הראשון שנכתב אי פעם? הגעתם למקום הנכון. קלירואה הוא כנראה הרומן הראשון שנכתב וזאת בשנת 50 לספירה ביוון. די מדהים לחשוב שלפני 2000 שנים מישהו ישב וכתב רומן ספרותי. זהו רומן רומנטי, אהבה ורגשות הם הנושא המרכזי כמובן הוא מיתי והאלים תופסים בו מקום חשוב. רגשות מעורבים צפו במהלך הקריאה, מצד אחד זהו רומן עתיק והיסטורי המגלם את רוח המודרניזם של עולם פוליטי ואתי עתיק, זהו הצד החזק שב”

“הספר הראשון של אפלטון שאני קורא, וקודם כל יש לשבח את התרגום של שמעון בוזגלו - כשמגיע, מגיע. זה לא בדיוק סוד שיש לי יחסי אהבה - שנאה (בעיקר שנאה) לתרגומי בוזגלו; הוא התעלל ב"מדיאה" ומחזות יוונים אחרים באופן מחריד עם התרגומים שלו שמרדדים את השפה לרצפה, וגם התרגום שלו ל"תאוגוניה" של הסיודוס מוריד ממנה הרבה מהיופי שיש בתרגומים אחרים שלה לעברית. מה שכן, התרגום שלו ל"קלירואה" היה נהדר. ועכשיו מצאת”

“ב7.10.23, בשעה שש בבוקר, סיימתי לקרוא את "המשתה" של אפלטון. נחתי והרהרתי בספר עד שהחיים של כולנו השתנו. לא הייתי מסוגל לחשוב או להתעסק באפלטון מאז ועד פחות או יותר עכשיו, והנה חזרתי להוגה המופלא הזה. בכל מקרה, "חייו ומותו" הוא תרגום (מצוין) של שמעון בוזגלו לאוסף של שלושה דיאלוגים (ותמונת הסיום של דיאלוג רביעי) סוקרטיים שמתרחשים בעיקר סביב.. ניחשתם נכון, מותו של סוקרטס. הדיאלוג הראשון מתאר”

“רוצים לקרוא את הרומן הראשון שנכתב אי פעם? הגעתם למקום הנכון. קלירואה הוא כנראה הרומן הראשון שנכתב וזאת בשנת 50 לספירה ביוון. די מדהים לחשוב שלפני 2000 שנים מישהו ישב וכתב רומן ספרותי. זהו רומן רומנטי, אהבה ורגשות הם הנושא המרכזי כמובן הוא מיתי והאלים תופסים בו מקום חשוב. רגשות מעורבים צפו במהלך הקריאה, מצד אחד זהו רומן עתיק והיסטורי המגלם את רוח המודרניזם של עולם פוליטי ואתי עתיק, זהו הצד החזק שב”

“הספר הראשון של אפלטון שאני קורא, וקודם כל יש לשבח את התרגום של שמעון בוזגלו - כשמגיע, מגיע. זה לא בדיוק סוד שיש לי יחסי אהבה - שנאה (בעיקר שנאה) לתרגומי בוזגלו; הוא התעלל ב"מדיאה" ומחזות יוונים אחרים באופן מחריד עם התרגומים שלו שמרדדים את השפה לרצפה, וגם התרגום שלו ל"תאוגוניה" של הסיודוס מוריד ממנה הרבה מהיופי שיש בתרגומים אחרים שלה לעברית. מה שכן, התרגום שלו ל"קלירואה" היה נהדר. ועכשיו מצאת”