“עד לפני שנה בערך לא היה לי מושג ירוק בנוגע לכל זה. לא ידעתי מה זה פאנדום או סלאש או קרוסאובר או OC, וגם במחיר חיי לא הייתי יכולה להסביר מי זה או מה זה מרי סו. לא היתה לי שום העדפה בין ג'ן לאנגסט לפלאף ו"לגלוש באינטרנט" היה שווה ערך ל"לגלוש בסימניה". עידן התמימות. עולם שלם היה מונח כל כך קרוב, בטווח ידי, מפתה ונוצץ. ויום אחד, באקראי, גיליתי אותו. כשאני קוראת ספר - ספר טוב - הוא נמצא איתי כמה ימ”

“# פעם, כשקראתי ספר מתח גרוע במיוחד, שהשלים רצף של ספרי מתח לא משהו, ביקשתי מחברי פה להמליץ לי על ספרי מתח טובים. קיבלתי רשימה נאה בהחלט של ספרים, מתוכה כבר קראתי חלק. גם הספר הזה היה ברשימה בזכות הביקורת של מסמר עקרב. הספר, לפחות שלושה רבעים ממנו, הצדיק את אמוני בחברַי ובהמלצותיהם. תודה רבה, ידידי. כשאני מדמיינת את עצמי בכלא – מקום סגור, רעש קבוע, אנשים מתוסכלים שסף האלימות שלהם נמוך במיוחד, א”

“בקצרה: התיש אותי! הספר, וכל הסדרה בכלל פשוט התישה אותי. קודם הספר: הוא לא כתוב רע, אבל כמו קודמיו הוא מתעסק בעיקר בנאומים. ועוד קצת נאומים. ואז פוליטיקה בריטית מלפני כמה עשורים. ושוב נאומים. מספיק! הוא כן היה טוב מהקודמים לו בזה שהעלילה לפחות התקדמה, הגענו לאנשהו בסוף (לסוף...) אבל זה היה מתיש. ועכשיו הסדרה כולה: כשהתחלתי לקרוא התרגשתי באמת! אני אוהבת את סגנון הכתיבה של ארצ'ר (לפחות אהבתי א”

“נדמה לי שזו הולכת להיות הפעם הראשונה שבה אני קורא ספר, בשביל שאוכל לכתוב עליו ביקורת אחר כך. ז'תומרת, קראתי את הספר גם כדי להינות ממנו, כמובן, אבל כן - הסיבה העיקרית הייתה הביקורת. ולמה? כי בביקורת הזו, אני מתכוון לעשות מעשה מאוד אמיץ: אני הולך לצאת מהארון. כן, כן, במובן הלהטב"י של המילה. או יותר מדוייק: לצאת חצי מהארון. אני, ביסקסואל. בחופש הגדול האחרון זו הייתה הפעם הראשונה (והאחרונה בע”

“עד לפני שנה בערך לא היה לי מושג ירוק בנוגע לכל זה. לא ידעתי מה זה פאנדום או סלאש או קרוסאובר או OC, וגם במחיר חיי לא הייתי יכולה להסביר מי זה או מה זה מרי סו. לא היתה לי שום העדפה בין ג'ן לאנגסט לפלאף ו"לגלוש באינטרנט" היה שווה ערך ל"לגלוש בסימניה". עידן התמימות. עולם שלם היה מונח כל כך קרוב, בטווח ידי, מפתה ונוצץ. ויום אחד, באקראי, גיליתי אותו. כשאני קוראת ספר - ספר טוב - הוא נמצא איתי כמה ימ”

“# פעם, כשקראתי ספר מתח גרוע במיוחד, שהשלים רצף של ספרי מתח לא משהו, ביקשתי מחברי פה להמליץ לי על ספרי מתח טובים. קיבלתי רשימה נאה בהחלט של ספרים, מתוכה כבר קראתי חלק. גם הספר הזה היה ברשימה בזכות הביקורת של מסמר עקרב. הספר, לפחות שלושה רבעים ממנו, הצדיק את אמוני בחברַי ובהמלצותיהם. תודה רבה, ידידי. כשאני מדמיינת את עצמי בכלא – מקום סגור, רעש קבוע, אנשים מתוסכלים שסף האלימות שלהם נמוך במיוחד, א”

“בקצרה: התיש אותי! הספר, וכל הסדרה בכלל פשוט התישה אותי. קודם הספר: הוא לא כתוב רע, אבל כמו קודמיו הוא מתעסק בעיקר בנאומים. ועוד קצת נאומים. ואז פוליטיקה בריטית מלפני כמה עשורים. ושוב נאומים. מספיק! הוא כן היה טוב מהקודמים לו בזה שהעלילה לפחות התקדמה, הגענו לאנשהו בסוף (לסוף...) אבל זה היה מתיש. ועכשיו הסדרה כולה: כשהתחלתי לקרוא התרגשתי באמת! אני אוהבת את סגנון הכתיבה של ארצ'ר (לפחות אהבתי א”

“נדמה לי שזו הולכת להיות הפעם הראשונה שבה אני קורא ספר, בשביל שאוכל לכתוב עליו ביקורת אחר כך. ז'תומרת, קראתי את הספר גם כדי להינות ממנו, כמובן, אבל כן - הסיבה העיקרית הייתה הביקורת. ולמה? כי בביקורת הזו, אני מתכוון לעשות מעשה מאוד אמיץ: אני הולך לצאת מהארון. כן, כן, במובן הלהטב"י של המילה. או יותר מדוייק: לצאת חצי מהארון. אני, ביסקסואל. בחופש הגדול האחרון זו הייתה הפעם הראשונה (והאחרונה בע”