ביקורת ספרותית על הבית בים התכלת מאת טי-ג'יי קלון
ספר מעולה

---

זה תמיד כיף לערוך היכרות ראשונה של ספר חדש לקהילת הקוראים של סימניה. אחת על כמה וכמה כשהספר הוא ספר פנטזיה, שנון, משעשע, מקסים, כזה שמחמם את הלב ומרחיב את הפה באמצעות חיוך בלתי נשלט.



בתור התחלה, הכירו את ליינוס בייקר: הוא רווק (וגיי!), מתגורר לבדו, כשרק חתולת רחוב פולשנית בשם קליופה מארחת לו לחברה. הוא חי את חייו המשעממים והבודדים בעיר הגדולה, כשעיקרי חייו מתרכזים בעבודתו בתור עובד סוציאלי במשרד האחראי על נוער מאגי.
נוער מאגי הם בני נוער לא רגילים, בעלי כוחות מיוחדים. תפקידו של המשרד שבו הוא עובד, הוא לפקח על בתי היתומים שלוקחים את הנוער המאגי תחת חסותם, לבדוק אם הם מתפקדים כראוי בשמירה על הילדים, ואם לא אז בייקר ושאר העובדים הסוציאליים רשאים לסגור אותם ולהעביר את הילדים למקום אחר. לא תמיד הצעדים הללו תרמו לילדים, שנאלצו לאבד בית, רק כי זה מה שהממסד, שמורכב מאנשים רגילים ולא כמוהם, החליט.
יום אחד בייקר מקבל משימה חשובה במיוחד: הוא צריך לנסוע לאי רחוק, ובו בית יתומים שהמשרד התקשה לפקח עליו בשל המרחק הרב מהעיר, המשרד חושד שמתרחשים שם דברים חריגים מהרגיל שנחוצים למעקב, והם סבורים שבייקר הוא האיש הראוי למשימה הזאת. גם בני הנוער שבבית היתומים אשר באי הם מוזרים ומיוחדים אפילו בקני מידה שבייקר הכיר בכל שנות עבודתו: פיה, גמדה, ילד שבשעת פחד משנה צורה לכלב, גוש ירוק, ילד שהוא סוג של ציפור קדומה שאוספת אוצרות, וילד שהוא ככל הנראה הבן של השטן. כן, כן, אני יודע, נשמע שהילדים האלה הם יותר יצורים מילדים, וזה מה שהופך אותם לכאלה מיוחדים.
במסגרת עבודתו באי, בייקר נדרש להיות אובייקטיבי ולכתוב דוחות שיישלחו למשרד. בייקר צריך בסופו של דבר לקבוע האם בית היתומים הנ"ל צריך להיסגר או לא.
בייקר, במסגרת הביקור/חקירה שלו, מתערבב בהווי היום יומי של אנשי בית היתומים: מבקר בשיעורים, משתתף בימי היציאות, מרחרח איפה שחשוד. אבל במקביל הוא מוצא את עצמו נקשר למנהל בית היתומים ארתור ולילדים שבו. מהר מאוד בייקר מתחיל להבין שלהיות אובייקטיבי זה קשה, ושהעולם שהוא הכיר עד כה מתערער לנגד עיניו: איפה הבית האמיתי שלו והמקום שבו הוא מרגיש כמו בבית? מה משמעות החיים? מה צריך להיות תפקידו האמיתי בחיים?
אפשר לקרוא לספר הזה "ספר פלא גרסת הפנטזיה" משום שכמו 'פלא' של ר"ג פלאסיו הוא מדבר על שיפוטיות, על פחד מהשונה, על דעות קדומות על סמך מראה חיצוני ועל סמך ההבדלים בינינו. זהו ספר על בחור שחי את החיים שלו, ואז נאלץ לחיות חיים אחרים, חיים שמשנים את הזווית שבה ראה עד כה את העולם.
זה ספר שהוא פשוט כיף טהור: כתיבה זורמת וקלילה ומלאה בהומור ושנינות. דמויות מקסימות ומעוררות אמפתיה וחיבור. עלילה מעניינת וקצבית עם קצת מסתורין לפרקים. ספר שהוא משהו משהו, משהו לא נורמלי! לא מהעולם הזה! תרתי משמע...
רוצו תקראו!!

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על הבית בים התכלת