“זוהי אולי ההמלצה האובייקטיבית ביותר שיצא לי לכתוב, כלומר כזו שאינה מושפעת מדעות קדומות. זאת מכיוון שאל הספר הזה הגעתי עם דעה קדומה שלילית למדי. כמעט אפשר לומר שתכננתי לשנוא אותו. באופן עקרוני, תופעת היצירות המתרחשות/מתכתבות/משכתבות יצירות מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התחילה להימאס עלי.  דוגמאות? בבקשה. עשרת אלפי הדלתות של ג'נוארי, למשל. ספר פנטזיה נהדר, כתוב היטב, מרתק, אבל... כן, יש”

“# מה שמייחד קריאה בספר אלקטרוני הוא, שהקורא אינו מודע למספר העמודים של הספר. כלומר, הוא יודע מה המספר המוגדר במכשיר בו הוא קורא אבל אינו מודע, כמו מי שקורא ספר מודפס, למספר העמודים המומחש גם בכובד הספר ובמרקם הדפים החולפים. אני לא בטוחה שהספר יצא כספר מודפס, אבל יש בו כ-490 עמודים שחולפים ביעף. קניתי אותו לפני כל כך הרבה זמן, שאני לא זוכרת מה היו הציפיות שלי ממנו. הוא שייך להוצאה לאור (יניב) ש”

“# אין כמעט שום דבר שאני מסוגלת לדמיין, שמבהיל אותי כמו כלא. להיות סגורה במקום קטן, בחברת המון אסירים כמוני, בלי שליטה על שום נושא שקשור לבחירה. עם צוות אדיש במקרה הטוב ואלים במקרה הרע, שהופך אותי לאחת מעדר שצריך לשלוט בו, עם שום זמן פרטי, קלסטרופוביה והמון אלימות שנוצרת בעת שקבוצת אנשים מוגבלת לשטח קטן בלי מוצא והשיעמום אוכל בה בכל פה. במעט הפעמים שנאלצתי להגיע לכלא (מסיבות מקצועיות, ברור...) הק”

“המקרה המוזר של זה שאין לנקוב בשמו. אם זה שאין לנקוב בשמו (כלומר אני, בגוף שלישי) היה פושע נמלט שאבדו עקבותיו, והיה מבוקש ברחבי המדינה, והבלשים שאחראים על לכידתו היו צריכים להרכיב קלסתרון ותיק אישי עליו, אז בין הנתונים שהיו מזינים, היו בנמצא גם: 1. לא אוהב ספרי מתח - נדיר למצוא ספר מתח בו התעלומה תופסת אותו באמת במתח. לרוב הוא משתעמם ונוטש, כי כל התעלומות בו מרגישות אותו דבר וגם אם יש ת”

“זוהי אולי ההמלצה האובייקטיבית ביותר שיצא לי לכתוב, כלומר כזו שאינה מושפעת מדעות קדומות. זאת מכיוון שאל הספר הזה הגעתי עם דעה קדומה שלילית למדי. כמעט אפשר לומר שתכננתי לשנוא אותו. באופן עקרוני, תופעת היצירות המתרחשות/מתכתבות/משכתבות יצירות מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התחילה להימאס עלי.  דוגמאות? בבקשה. עשרת אלפי הדלתות של ג'נוארי, למשל. ספר פנטזיה נהדר, כתוב היטב, מרתק, אבל... כן, יש”

“# מה שמייחד קריאה בספר אלקטרוני הוא, שהקורא אינו מודע למספר העמודים של הספר. כלומר, הוא יודע מה המספר המוגדר במכשיר בו הוא קורא אבל אינו מודע, כמו מי שקורא ספר מודפס, למספר העמודים המומחש גם בכובד הספר ובמרקם הדפים החולפים. אני לא בטוחה שהספר יצא כספר מודפס, אבל יש בו כ-490 עמודים שחולפים ביעף. קניתי אותו לפני כל כך הרבה זמן, שאני לא זוכרת מה היו הציפיות שלי ממנו. הוא שייך להוצאה לאור (יניב) ש”

“# אין כמעט שום דבר שאני מסוגלת לדמיין, שמבהיל אותי כמו כלא. להיות סגורה במקום קטן, בחברת המון אסירים כמוני, בלי שליטה על שום נושא שקשור לבחירה. עם צוות אדיש במקרה הטוב ואלים במקרה הרע, שהופך אותי לאחת מעדר שצריך לשלוט בו, עם שום זמן פרטי, קלסטרופוביה והמון אלימות שנוצרת בעת שקבוצת אנשים מוגבלת לשטח קטן בלי מוצא והשיעמום אוכל בה בכל פה. במעט הפעמים שנאלצתי להגיע לכלא (מסיבות מקצועיות, ברור...) הק”

“המקרה המוזר של זה שאין לנקוב בשמו. אם זה שאין לנקוב בשמו (כלומר אני, בגוף שלישי) היה פושע נמלט שאבדו עקבותיו, והיה מבוקש ברחבי המדינה, והבלשים שאחראים על לכידתו היו צריכים להרכיב קלסתרון ותיק אישי עליו, אז בין הנתונים שהיו מזינים, היו בנמצא גם: 1. לא אוהב ספרי מתח - נדיר למצוא ספר מתח בו התעלומה תופסת אותו באמת במתח. לרוב הוא משתעמם ונוטש, כי כל התעלומות בו מרגישות אותו דבר וגם אם יש ת”