#
זה ספר מדע בדיוני, שאלה שאינם אוהבים את הז'אנר מן הסתם לא יתחברו אליו. ואלה שאוהבים אותו, כמוני, ומרותקים מהרעיונות החדשים והמקוריים שהוא מציג יחושו סחרחורת (מהמין הטוב), כשינסו לדמיין לעצמם את התהליך המעגלי והאינסופי של הזמן שהוא מנסה לתאר.
הארי אוגוסט הוא אדם שמותו אינו סופי וחייו אינסופיים. הוא מת כל פעם בדרך אחרת, מסיבה אחרת, בגיל אחר ותמיד נולד באותו מקום לאותה סיטואציה בעייתית. זה כשלעצמו נושא שיכול להביא ליניארית כמוני (זה הכינוי הקולע של נורת' לכל האנשים שמזומנים להם חיים חד-פעמיים) לפתח כאב ראש. הארי אוגוסט חי מעגלי חיים רבים, זוכר כל רגע ויודע את כל מה שלמד בכל מעגל חיים – יודע שהמוות שלו אינו סוף. והחיים הם מעגל מושלם שהוא יכול לבחור בכל פעם מחדש איך לחיות אותם.
הרעיון הזה אינו חדש – אטקינסון בספרה המרתק "חיים ועוד חיים" היא אחת מאלה שכתבו עליו. אבל הגיבורה של אטקינסון אינה זוכרת אירועים מחיים קודמים, כך שהוא עוסק בבחינה חיצונית של תגובתה למה שהחיים מזמנים לה בכל פעם. בספר הזה הארי זוכר ולומד, הוא יכול להיות אקטיבי, לתכנן ולנסות למנוע תופעות רעות אך אינו יכול לשנות את מהלך ההיסטוריה (הפרדוקס הבלתי אפשרי). אה, והוא לא לבד. יש עוד אנשים כמוהו – לא המונים, אל תתחילו לפתח ציפיות – אבל מספיק בשביל למצוא חברים.
הספר מרתק, כתוב נהדר, מעלה רעיונות מעניינים על שיעמום (כמה פעמים יכול אדם לעבור ילדות-בי"ס יסודי-תיכון-אוניברסיטה בלי לתלוש שערות ולחתוך ורידים?) על ידע וערכו היחסי והמוחלט, ועל השאיפה הכה אנושית להשאיר חותם בעולם. הוא עוסק גם בחברות, אהבה וזמניות – או על זמניות – הרגשות האלה. קראתי אותו בזכות "הופעתה הפתאומית של התקווה" של הסופרת שקראתי לא מזמן. הוא נכתב אחרי הספר הזה, ולדעתי הוא טוב ממנו. אבל שניהם מייצגים נאמנה את כתיבתה המצויינת של נורת' ואת יכולתה לייצר ולטפל באופן יצירתי ברעיונות מעניינים.
נורת' על רב-תחומיותה ושישה עשר הספרים שהיא פירסמה מגיל 14, חשודה בעיני. אתם חושבים שהיא אולי מכירה את הארי אוגוסט אישית???

















