“# "קומדיה של טעויות" ידוע יותר בתור ביטוי המתאר טעויות שהובילו לאפשרויות מוזרות, הזויות ומצחיקות מאשר שמו של המחזה של שייקספיר, ממנו הוא לקוח. במהלך השנים הסיגנון הזה הפך לז'אנר, כנראה יותר ויזואלי מאשר כתוב. הספר הזה הוא מהז'אנר הזה, אם כי ברקלי רחוק מאד משייקספיר ורחוק גם מהכותבים המוצלחים בז'אנר הזה, שהצליחו להפיק צחוקים גם במקומות שאינם מצחיקים. זה ספק קצר למדי, שאין לי מושג איך הגיע אלי.”

“סאמי מק'קוי בת ה-18 מתקרבת לסיום לימודיה בתיכון כהתלמידה המצטיינת של השכבה ודיבייטרית אלופה ועטורת פרסים. ברגע שתסתיים השנה, סאמי תעזוב את אפר ואלי, העיירה הקטנה בה היא חיה מאז שהיא זוכרת את עצמה, תלך ללמוד בקולג' בניו יורק, תלמד משפטים ותהיה עורכת דין. היא כבר רואה איך כל חייה המופלאים פרושים לפניה ונכונה לצאת ולגלות את העולם. כשפתאום צצה בעיה – סאמי מאובחנת כחולה במחלה סופנית בשם NPC שתגזול את ח”

“*ביקורת מכילה ספויילרים!* כשאת מוגבלת למיטה בשבת עם חום של 38.9, אף סתום והתעטשויות בלתי פוסקות אין לך מלא דברים לעשות. *לצפות ב-MTV- לא. אני יכולה לתקוף התקף אפילפסיה מכל התנועות האלו בקליפים, וחוץ מזה, קשה לי לראות אנשים שרים וקופצים ורוקדים כשאני מרותקת למיטה. * לזלול עד שאני אקיא- כאילו שיש לי תאבון. *לישון- אני ממש לא יכולה לישון, אני עוד אחנק! *להתקדם בחומר הלימודי- כן, ממש. מי המוזר”

“השיר התנגן ברקע, הזמר זימר לו בדיכאונות מסויימת כשעוד דף הגיע לסיומו ומיהרתי להפוך אותו לדף הבא. בזמן שהספיק לי לשקוע בדף הבא הזמר סיים את שירו במספר סלסולים, ואז נגמר השיר. דממה. טוב, הדממה הזאת נמשכה עוד הרבה זמן, כי בקושי הייתי מסוגלת להתיק את עיני ממנו כדי להתחיל את השיר מההתחלה, כי כמובן, למי יש את הטימטום להעביר לשיר אחר כשגיבורתינו נלחמת על חייה ובראשי רצות סיטואציות מאיימות ונוטפות דם?!”

“# "קומדיה של טעויות" ידוע יותר בתור ביטוי המתאר טעויות שהובילו לאפשרויות מוזרות, הזויות ומצחיקות מאשר שמו של המחזה של שייקספיר, ממנו הוא לקוח. במהלך השנים הסיגנון הזה הפך לז'אנר, כנראה יותר ויזואלי מאשר כתוב. הספר הזה הוא מהז'אנר הזה, אם כי ברקלי רחוק מאד משייקספיר ורחוק גם מהכותבים המוצלחים בז'אנר הזה, שהצליחו להפיק צחוקים גם במקומות שאינם מצחיקים. זה ספק קצר למדי, שאין לי מושג איך הגיע אלי.”

“סאמי מק'קוי בת ה-18 מתקרבת לסיום לימודיה בתיכון כהתלמידה המצטיינת של השכבה ודיבייטרית אלופה ועטורת פרסים. ברגע שתסתיים השנה, סאמי תעזוב את אפר ואלי, העיירה הקטנה בה היא חיה מאז שהיא זוכרת את עצמה, תלך ללמוד בקולג' בניו יורק, תלמד משפטים ותהיה עורכת דין. היא כבר רואה איך כל חייה המופלאים פרושים לפניה ונכונה לצאת ולגלות את העולם. כשפתאום צצה בעיה – סאמי מאובחנת כחולה במחלה סופנית בשם NPC שתגזול את ח”

“*ביקורת מכילה ספויילרים!* כשאת מוגבלת למיטה בשבת עם חום של 38.9, אף סתום והתעטשויות בלתי פוסקות אין לך מלא דברים לעשות. *לצפות ב-MTV- לא. אני יכולה לתקוף התקף אפילפסיה מכל התנועות האלו בקליפים, וחוץ מזה, קשה לי לראות אנשים שרים וקופצים ורוקדים כשאני מרותקת למיטה. * לזלול עד שאני אקיא- כאילו שיש לי תאבון. *לישון- אני ממש לא יכולה לישון, אני עוד אחנק! *להתקדם בחומר הלימודי- כן, ממש. מי המוזר”

“השיר התנגן ברקע, הזמר זימר לו בדיכאונות מסויימת כשעוד דף הגיע לסיומו ומיהרתי להפוך אותו לדף הבא. בזמן שהספיק לי לשקוע בדף הבא הזמר סיים את שירו במספר סלסולים, ואז נגמר השיר. דממה. טוב, הדממה הזאת נמשכה עוד הרבה זמן, כי בקושי הייתי מסוגלת להתיק את עיני ממנו כדי להתחיל את השיר מההתחלה, כי כמובן, למי יש את הטימטום להעביר לשיר אחר כשגיבורתינו נלחמת על חייה ובראשי רצות סיטואציות מאיימות ונוטפות דם?!”