ברוֹדֶק שב לכפר הקטן שלו, אל משפחתו האהובה, לאחר ששרד את הגיהנום של המחנה אליו הושלך בזמן המלחמה. תושבי הכפר היו כבר בטוחים שהוא מת: "באתי מארץ שלא הייתה קיימת בתודעתם, ארץ שלא מופיעה בשום מפה, ארץ שלא שומעים עליה בסיפורים, ארץ שבקעה מן האדמה תוך כמה חודשים, אבל זכרה עוד יכביד על העולם מאות שנים".

הכפר של ברודק הוא מקום מבודד ומנותק-כמעט מהעולם, שוכן בעמק יפה ופסטורלי בין הרים, מוקף ביערות, נה

מה אפשר לחדש על אודות ספר שנכתבו עליו בסימניה 36 ביקורות וסקירות? לכאורה לא הרבה.
עם זאת, מכיוון ששמתי לב שהציון שאני חושב שהספר ראוי לו נמצא ב"עשירון התחתון" בסולם הציונים, אנסה להסביר.

ראשית, בקיצור נמרץ ביותר, עלילת הספר:
ברודק, תושב כפר במרחב דובר גרמנית (כנראה גרמניה, אולי אוסטריה), מספר על מה שראו עיניו וגם על מה שהתרחש כשנעדר מן הכפר בשנים שבהן אירעה מלחמת העולם השנייה.
בכפר רוחשות שנ

צלילה למעמקי הרוע, חוסר יכולת להוציא את הראש החוצה, טביעה בתוך מדמנה - אלה, פחות או יותר, היו הרגשות שליוו אותי בקריאת הספר הזה, בו הגיבור מתבקש לכתוב דו"ח שיזכה את אנשי הכפר ממעשה נורא שעשו ותוך חיבור הדו"ח נראה שרצח הוא האשמה הכי קלה שלהם.

הסיפור הוא על ברודק החי בכפר קטן ומבודד באזור כלשהו, בארץ כלשהי. הוא נאסף כילד בן ארבע משרידי כפר שרוף על ידי אשה - בעצמה פליטה - שגידלה אותו. זמן לא רב לפ

אל כפר נידח על גדות יער ונהר מגיע זר מוזר עם סוסה בשם העלמה יוליה וחמור בשם אדון סוקראטס.
אנשי הכפר מבקשים מברודק שחזר מהיכן שאין שבים לאחר המלחמה לכתוב דוח ולתאר את השתלשלות האירועים בינם לבין הזר.

חיפשתי ספר שיתאים ליום השואה , לא ידעתי כלום על הדוח של ברודק אבל זכרתי שהוא מתאים לסוגה. הוא לא ספר שואה קלאסי אין בו יהודים ואין בו נאצים . למעשה לא ידוע היכן הוא מתרחש.
הקריאה בספר מרגישה כמו

שאלתי את עצמי איך יכול להיות שזה הפך לרב מכר בארץ.

זה סיפור שקורה ב"כפר", איזשהו כפר במרחב התרבות הגרמנית, סיפור שהרקע שלו הוא המלחמה, אחת שהסתיימה ושהיה בה כיבוש ומחנות ריכוז ורצח המונים, וכל הספר הוא מעין נסיון להוציא את השואה מההקשר ההיסטורי של זמן ומקום ולתת לה משמעות אוניברסלית.

כנראה שגם ליחס לשואה יש היסטוריה. אף פעם לא חשבתי על זה ככה. אני עוד זוכרת את ימי הנעורים שלי, כשלמדתי בבית

אוירה פסטורלית, נוף כפרי יפה, יער, נחל, יש גם שומר יערות. אלא שהיופי הזה מכיל את תמצית הרוע האנושי. לא חסר כלום, משלטון ע"י איומים, שנאת הזר, מלחמה ,פחד קמאי מהלא מוכר ועד לשיא שבא לידי ביטוי בשואה העולמית ושואת העם היהודי. בספר שמות ומילים רבות בג'יבריש, המילה "גרמני" או "גרמניה" לא מוזכרות וכך גם המילה המפורשת, "יהודי" או שואה". אך מאד קל לזהות באופן ספציפי על מה בדיוק מדובר. וכמו שהשפה ניתנת לפ

וואו, איזה ספר.
כתוב בשפה יפה המתאימה מאוד לתוכן.
כמו בצל, נקלף שכבה שכבה וחושף אט אט ובקמצנות טעם עז וחריף. משאיר את הקורא מהורהר לאחר כמעט כל פרק.
לי היה קשה מאוד להפסיק לקרוא.
מומלץ מאוד לאוהבי ספרים התוהים על אופי האדם ועל מה שהוא מסוגל.

זה נכון שלא כל ספר מתאים לכל אחד אבל יש דבר אחד שאני משוכנע בו לחלוטין והוא - שכל אחד מאיתנו צריך לדעת איך זה מרגיש להיות שונה, דחוי ולא עובר מסך בעיני החברה שאתה חי בה היות וההיסטוריה האנושית רוויה במלחמות הרסניות שבסיסן נוטף ערס כלפי קבוצות אתניות שונות ומי כמונו יודע זאת טוב יותר.
הדוח של ברודק הוא ללא ספק אחד הכלים הטובים ביותר שנתקלתי בהם אי פעם להבנת מקור הרוע. אל תטעו, לא מדובר כאן בתורת ה

הדוח של ברודק – פיליפ קלודל
הוצאת מודן
סדרה לספרות יפה
תרגם מצרפתית: שי סנדיק
עיצוב עטיפה: טליה באר
2009
276 עמודים
Le rapport de Brodeck – Pilippe Claudel

השורה התחתונה: הדוח של ברודק הוא רומן אפל, קודר ועוכר שלווה אבל בה במידה הוא מרשים ומפעים. זהו ספר שואה מהזן הפחות שגרתי. כיוון שהוא שומר על ערפול יחסי לגבי המיקום וזמן ההתרחשות, הוא יכול לכאורה להתרחש בכל מקום ובכל זמן.


ועדיין,