“בראש ובראשונה צריך להגיד שמדובר בספר ישן. כמה ישן? בהלימה לתחום שהוא עוסק בו, הוא היסטוריה עתיקה. פרה היסטוריה למעשה. אם הוא היה חלק מהסדרה "היה היה", הוא היה מופיע בפתיח. אם הוא היה ג'ן זי היום הוא היה שואל אותי מה זה בכלל היה היה. בקיצור, הוא ישן נושן. הוא ספר שמדרג חברות ותאגידים שעוסקים בעיקר בטכנולוגיה ומסביר את המודלים העסקיים ואת הבחירות העסקיות שלהם והוא יצא לאור בשנת 1995, לפני ההתחלה של”

“*טוב, נראה לי הבנתי את הסיבה שאני מעדיפה פנטזיה על פני מדע בדיוני.* סתם.* *או שכן?* *לא יודעת.* אבל זה רק אני או שלסופרי מדע בדיוני לא אכפת מהדמויות שלהם? כאילו בכלל לא? נגיד כשאתה קורא הערפילאים, ההוביט, משחקי הרעב או הארי פוטר, אתה מרגיש שלסופר אכפת מהדמויות הראשיות. (זה לא משנה את זה שהן בטוח יסבלו במהלך העלילה אבל אתה מרגיש שאכפת למישהו מהדמות הראשית) אבל נניח אצל אסימוב, ניכר שלא אכפת ל”

“**** בימים הבעייתיים האלה, נדמה לי שאני לא היחיד שאמונתו בעולם ובאנושות הולך ומתערער. למי יש כוח לחשוב על מעשים טיפשיים, על רוחב-לב, על הכנסת אורחים או על סתם טוב ויופי ואנושיות כשכל הדברים האלה מצטמצמים לכדי כמה שורות משעשעות בפייסבוק פעם ביומיים, בעוד ששאר הדם, האש ותמרות העשן תופסים את כל מרחב הראייה ומזנבים בכולנו לעוד לילה של שינה טרופה במקרה הטוב? ובכל זאת, לכמה שעות, הצלחתי להוריד”

“אז מדי פעם אני קצת מחפשת לי ספרים בתיבת החיפוש פה למעלה ובודקת, ככה, מה מצבם בחיים: מישהו אהב אתכם, יקיריי? כמה עוד מזדהים עם ההתפעמות שלי לגביך, חביבי? איזו ביקורת מלאת השראה נכתבה עלייך, מקסימה שלי? (טוב, כמובן שמדובר בספרים הטובים. על הרעים אני מסתכלת, פולטת קצת "הא"-אים נקמניים ופונה הלאה) (וכן, מה רע בלהתייחס לספרים כאל ישויות עם אופי? טוב, אל תגידו.) אז הגעתי לדף הספר הזה. ממבט ראשון מש”