ביקורת ספרותית על המתנה מאת ספנסר ג'ונסון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 בפברואר, 2018
ע"י סקאוט


ניכר שיותר מתמיד, במאה ה-21, ישנה תחושה שאנחנו נמצאים בחיפוש מתמיד אחר דברים שאינם בהישג ידינו.
עינינו נשואות אל העתיד ואנחנו כל הזמן מתכננים בראשינו מה יהיה, מה נעשה, מה יקרה וכן הלאה..
מנגד, יש את סוג האנשים שתקועים בעברם וחשים תחושת אשמה על הפעולויות שנקטו. מדוע עשיתי כך ולא אחרת?

אני שייכת לשני הסוגים. גם מפחדת מן העתיד, מהלא נודע וגם תקועה בעבר. חשה תחושה מתמדת של הפסד, של החמצה, החמצה שמסרבת להתפוגג מנפשי.

באופן אירוני, ההתאבלות על תחושת ההפסד וההחמצה גרמו לי להחמיץ דברים רבים בהווה, שקרו כאן ועכשיו. מנעו ממני לחיות את הכאן ועכשיו ולהנות ממנו במלואו.

הספר הזה בא להציב בפנינו מראה ולומר לנו שהגיע הזמן שנחיה את העכשיו, שנחיה את ההווה ושהחיפושים הללו הם בטלים ומבוטלים כי הם בעצם לא יכולים להיקרא חיים.
הסופר עושה זאת בצורה של משל, סיפור אודות זקן חייכן וילד, ילד שהופך לנער ועד מהרה לגבר צעיר וחיפוש, חיפוש אחר מתנה יקרת ערך שמציתה את דמיונו של הצעיר ומשלהבת את רוחו להמשיך לדבוק בחיפושים ורק לאחר זמן מה מחלחלת ההבנה בגבר הצעיר שהמתנה אינה חפץ, שהמתנה, כלשונו של הזקן למוד הניסיון, טמונה בו, מתנה שהייתה כל הזמן מתחת לאף ומהשאיפה האינטנסיבית לחפש, למצוא דברים גדולים, בומבסטיים, יקרי ערך, המשמעות האמיתית של המתנה אבד, עד לרגע שהצעיר מבין מהי המתנה האמיתית, שהיא כלל איננה מוחשית אבל גורמת לאושר רב פי כמה.

תהליך מציאת המתנה הוא רב תהפוכות, התבוננות עצמית ומחשבה רבה. אין הדבר קורה ביום אחד או יומיים- לעיתים לוקח שנים רבות עד שאתה מוצא אותה ומבין את משמעותה ולכן, מאוד אהבתי את הסיפור מהפן הזה, של האמינות, כי הוא היה אמין מבחינת התהליך שהגיבור עובר, הוא לומד על עצמו ועל העולם רבות עד שהוא משיג את מבוקשו.

הגיע הזמן שכולנו נפסיק לחפש אחר אוצרות כבדי משקל ונבין שהאוצר האמיתי הוא למעשה טמון בתוכנו, הוא הכאן והעכשיו, למצות את החיים הקצרים במילא עד תומם במקום חיפוש חסר חשיבות וערך אחר אוצר חמקמק.

27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
פלאפ- תודה רבה! ואתה צודק בהחלט. אם יש לך אימוג'ים, מדוע אתה צריך להביע רגש? פשוט תשלח לאדם שאתה אוהב אימוג'י של לב..

וזו מחשבה מוטעית בעיניי. מחווה פיזית היא הרבה יותר חשובה ומציגה את רגשותייך האמיתיים מאשר איזה סמיילי נדוש שניתן לשלוח לכל אחד, כהרף עין.

ואתה צודק, וזה מה שהספר בעצם מתמקד בו. לא צריך לחפש בכל מיני מקומות אוצרות גדולים ופיזיים כי האוצר נמצא כאן ועכשיו, הוא בתוכנו. כשאתה נמצא בחיפוש אחר אוצר חומרי אתה בעצם מפספס את העיקר- את החיים האמיתיים, את החיים שלך ובסופו של דבר, כאשר אתה מזדקן, אתה חושב לעצמך, בעודך מתבונן אחורה אל תחנות חייך: האם חייתי כפי שרציתי?

הספר בא פשוט לשבור את האשליה הזאת לומר לנו: התעוררו! לפני שזה יהיה מאוחר מדי.

אומנם הספר נכתב הרבה לפני עידן הסמארטפונים אבל בהחלט ניתן לחבר בינו לבין העולם הזה. החיפוש השטחי אחר תענוגות חומריים שלא באמת גורמים לך להיות מאושרים אלא רק מאפשרים לך לחוות אשליה של אושר.
Pulp_Fiction (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
איזו ביקורת מאלפת לנושא מרתק, סקאוט. אנו חיים באשליה של שפע,עודף מידע התפרץ אלינו מכל הכיוונים וכל ה"הזדמנויות" האלה לעשות כסף קל, כביכול קורצות לנו מכל פינה. בו בזמן מבחינה נפשית, דורינו חשוף למצוקות רבות כתוצאה מתופעת ה-(FOMO(fear of missing out,המלובה על יד רשתות החברתיות שהן לרוב מצע למצגי שווא והתרברבות חסרת בסיס. לכן, גם להיות מאושרים עלינו ללמוד, כי בימינו אפילו רגשות פשוטים לא מתפרצים תמיד בקלות, אלא עוברים דרך מסננות מתחכמות למיניהן.
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
מחשבה יפה, זשל"ב, אבל לא. לא בגלל זה. אני פשוט אוהבת לקרוא אותם וזה יעזור לי לקראת הלימודים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
רגע, אז בגלל שאת תקועה בעבר, את קוראת ספרים ישנים?
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
בר- תודה רבה על תגובתך! הגישה הזאת של לחיות כאן ועכשיו מאוד חדשה ובלתי מוכרת עבורי. רק בשנה האחרונה הבנתי שאני צריכה לחיות על פיה וההתרפקות על העבר היא לא מועילה, אדרבא! היא תוקעת אותך במקום. אני אדם מאוד נוסטלגי מטבעי ולכן זו בעיה כי אני נוטה להיזכר לא מעט בעבר..במה שהיה..במה שיכל להיות..
בכל אופן, אני מודה לך וחושבת שהשיטה שלך מצוינת, המשיכי כך!
בר (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
סקאוט, ביקורת מקסימה.
אני כאמור, לחלוטין דוגלת בשיטת לחיות את מה שכאן ועכשיו.
כאדם, מדפדפת מהר מאוד על העבר ולא מתרפקת על מה שהיה ואיננו עוד.
הידיעה העמוקה, גם בגיל כה צעיר כי החיים קצרים ויש לנצלם עד תום הופכת דברים שלאנשים אחרים נראים כבדי משקל להיות פרופורציונליים מבחינתי.
מאמינה שזה גם תלוי אופי ואישיות. בכל אופן מאוד התחברתי לדברייך ונהנתי לקרוא :)
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
צודקת בהחלט. הבעיה שעד כה הקשיים ריתקו אותי למקומי ומנעו ממני להתקדם. החלטתי שזהו, יש צורך לעבור את המשוכה, יהיה מה שיהיה. ותודה (:
בת-יה (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
בהצלחה! וכל אחד חווה קשיים. צריך להתעלם או להתגבר ולהמשיך. זה טעם החיים -:)
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
נכון מאוד, בת-יה. והמשפחה שלי עוד יותר יסכימו איתך. עד לא מזמן פחדתי מפרישת הכנפיים הזאת.. השהתי כמה יותר את היכולת לפרוש כנפיים ולעוף..אבל הבנתי שהגיע הזמן שאעשה זאת וגם אם יהיו קשיים בדרך, לא נורא.
בת-יה (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
סקאוט, אהבתי את התמונה החדשה, אבל קחי בחשבון שהתמונה הזאת מבקשת
שגם את תפרשי כנפיים ותעופי. חבל שהפרפר כאן עדיין בתוך הבית. הגיע הזמן להסיט את הוילון לפתוח חלון ולעוף... ר ח ו ק.
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
תודה, חני העבר הוא חשוב למכלול אישיותו של האדם, הוא יוצר את מי שהוא, אבל להיות תקוע בעבר, זה לא מועיל.
חני (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
תובנות משמימות..מי צריך את העבר כשיש לנו את כאן ועכשיו!!! את נהדרת.
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
מגיע לך! בזכותך הכרתי את הספר (:
Braveheart (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
תודה סקאוט היקרה, על ההקדשה, ריגשת אותי =) שיהיה שבוע טוב לכולם.
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
וכוורן, זוכר שהמלצת לי על הספר " מסיפורי גן אלף" של נעמי זורע? אז סיימתי אותו אתמול ובקרוב, ככל הנראה, אני אפרסם ביקורת. אז תודה לך, כי קראתי אותו ומאוד נהנתי. ספרון חמוד ביותר.
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
הכוורן- האמת שאתה צודק. ישר חשבתי עליך ועל שונרא ואני אמרתי לעצמי תוך כדי הקריאה: אין, השניים האלה יתגאו בי!

שמע, זו התקדמות, משנות ה-50 לשנת 2000 זו חתיכת התקדמות חח

וחכה, אני צריכה להשיג את הספר קודם. יש לנו בספרייה שני עותקים שלו, אני חושבת שאחד מהם מושאל.

הכוורן (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אני לא מאמיןןןןןן !!!! סוף סוף לא ספר ילדים מעידן הדינוזאורים.
בעוד יומיים מבחן בקיאות על גן נעמי .
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
קצר ולעניין- אתה צודק. גם אני הייתי סקפטית מכיוון שאפילו לא העפתי מבט לכיוון מי הזיז את הגבינה שלי, אבל הספר הזה נשמע נחמד והסתקרנתי לגבי סוג המתנה אז הייתי חייבת לקרוא אותו. הוא לא חידש לי האמת אבל היה נחמד לקרוא אותו, וחוץ מזה, הוא עוסק בבעיות שהן מאוד מעסיקות אותי בשנים האחרונות.

ותודה (:
קצר ולעניין (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
זה הסופר שכתב את "מי הזיז את הגבינה שלי" - ספר שממש לא סבלתי. לא אוהב ספרים כאלה, שבאים להעביר לנו שיעור לחיים בחצי שקל. אבל הביקורת אחלה.
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
תודה, לי.
לי יניני (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
חושבת כמו מחשבות. אם כי מסכימה חלקית עם המשפט האחרון שבסקירתך. סקאוט - חיים פעם אחת אין הזדמנות נוספת!
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
חבל מחשבות. אתה בטוח שלא תינתן הזדמנות נוספת?
מורי (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
החמצה היא תמצית חיי. כבר לא תהייתה הזדמנות נוספת.
סקאוט (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
הביקורת מוקדשת ל-braveheart שבזכות הביקורת שלו קראתי את הספר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ