“ניכר שיותר מתמיד, במאה ה-21, ישנה תחושה שאנחנו נמצאים בחיפוש מתמיד אחר דברים שאינם בהישג ידינו.
עינינו נשואות אל העתיד ואנחנו כל הזמן מתכננים בראשינו מה יהיה, מה נעשה, מה יקרה וכן הלאה..
מנגד, יש את סוג האנשים שתקועים בעברם וחשים תחושת אשמה על הפעולויות שנקטו. מדוע עשיתי כך ולא אחרת?

אני שייכת לשני הסוגים. גם מפחדת מן העתיד, מהלא נודע וגם תקועה בעבר. חשה תחושה מתמדת של הפסד, של החמצה, החמצה שמסרבת להתפוגג מנפשי.

באופן אירוני, ההתאבלות על תחושת ההפסד וההחמצה גרמו לי להחמיץ דברים רבים בהווה, שקרו כאן ועכשיו. מנעו ממני לחיות את הכאן ועכשיו ולהנות ממנו במלואו.

הספר הזה בא להציב בפנינו מראה ולומר לנו שהגיע הזמן שנחיה את העכשיו, שנחיה את ההווה ושהחיפושים הללו הם בטלים ומבוטלים כי הם בעצם לא יכולים להיקרא חיים.
הסופר עושה זאת בצורה של משל, סיפור אודות זקן חייכן וילד, ילד שהופך לנער ועד מהרה לגבר צעיר וחיפוש, חיפוש אחר מתנה יקרת ערך שמציתה את דמיונו של הצעיר ומשלהבת את רוחו להמשיך לדבוק בחיפושים ורק לאחר זמן מה מחלחלת ההבנה בגבר הצעיר שהמתנה אינה חפץ, שהמתנה, כלשונו של הזקן למוד הניסיון, טמונה בו, מתנה שהייתה כל הזמן מתחת לאף ומהשאיפה האינטנסיבית לחפש, למצוא דברים גדולים, בומבסטיים, יקרי ערך, המשמעות האמיתית של המתנה אבד, עד לרגע שהצעיר מבין מהי המתנה האמיתית, שהיא כלל איננה מוחשית אבל גורמת לאושר רב פי כמה.

תהליך מציאת המתנה הוא רב תהפוכות, התבוננות עצמית ומחשבה רבה. אין הדבר קורה ביום אחד או יומיים- לעיתים לוקח שנים רבות עד שאתה מוצא אותה ומבין את משמעותה ולכן, מאוד אהבתי את הסיפור מהפן הזה, של האמינות, כי הוא היה אמין מבחינת התהליך שהגיבור עובר, הוא לומד על עצמו ועל העולם רבות עד שהוא משיג את מבוקשו.

הגיע הזמן שכולנו נפסיק לחפש אחר אוצרות כבדי משקל ונבין שהאוצר האמיתי הוא למעשה טמון בתוכנו, הוא הכאן והעכשיו, למצות את החיים הקצרים במילא עד תומם במקום חיפוש חסר חשיבות וערך אחר אוצר חמקמק.”

“הספר הקצרצר והנפלא הזה הוא שכיית חמדה, הוא מספר סיפור חמוד ומקסים על נער שמחפש את המתנה הנפלאה ביותר בעולם ומקבל טיפים מזקן חייכן על הדרך להשיג את המתנה הזו בעצמו.
ג'ונסון כותב בצורה נפלאה, הוא מתמצת מסר נפלא וממשיל לו סיפור כדי לתת לקורא את המתנה הנפלאה ביותר בעולם. החיבור של הדמויות האחת עם השנייה, המעבר בין הדורות לאורך הסיפור וההתבגרות והתבונה שדמות הילד - נער - בוגר - זקן מתמלאות בה לאורך דפי הספר ממלאים את המקום הקסום הזה של ההרגשה שיש בידך משהו נפלא. ג'ונסון לא נכנס לפרטים, הוא לא מתעכב על זוטות, הוא חודר ישירות לעומק העניין וממש מציג את התורה שלו על רגל אחת ובקצרה.
זהו סיפור בעל מוסר השכל מאוד ברור ואמיתי שמשאיר את הקורא מהורהר קמעה לגבי העניין וההחלטות האישיות שלו על החיים הפרטיים שלו.
ספר מעניין ומעשיר, ובהחלט שווה להיתקל בו, לקרוא בו ולחשוב עליו בפרק הזמן הקצרצר שלוקח לעכל אותו.
תהנו...”