“כמו סטונר, "כוחו של הכלב" הוא תגלית מחודשת של יצירת מופת. כך כתוב על הכריכה וזו חתיכת הבטחה. האם היא מתממשת? לא. הספר כתוב בצורה די סתמית, אפיון הדמויות לוקה בחסר בלשון המעטה, הסיפור לא ממש מעניין, אבל הפוטנציאל קיים. לכל זה נוסף תרגום גרוע של יעל אכמון. אני לא יודע מה כתוב במקור, אבל אני לא רוצה לראות בתרגום קלבסה, דוגמה אחת. ובמה דברים אמורים? סוואג' רקח לנו הבדלים ופערים, ומהם אכן נוצרים סי”

“# קורה לעתים די רחוקות שאתה נתקל בספר שגורם לך לעצור את הנשימה. מפני שהוא טוב כל כך, שלא היית משנה אפילו אות, לא מדלג על שום משפט. כי הסופר מצא וזיקק איזו אמת פנימית והצליח להלביש אותה בסיפור שימחיש אותה. כזה עבורי הוא הספר הזה. שני אחים – פיל וג'ורג', בשלהי שנות השלושים שלהם – מנהלים חווה חקלאית גדולה ועשירה במונטנה בשנת 1925. הם בעלי מעמד גבוה בסביבתם, גרים בבית חווה בן 16 חדרים, עם סממני עו”

“# למעשה התחלתי ספר אחר ממנו קראתי כמה עשרות עמודים. הוא לא היה משעמם ולא גרוע – הסיבות המובילות אותי לנטישת ספר – אבל תוך כדי הקריאה התברר לי שאני קוראת על התעללות מינית בילדה קטנה. אם חשבתי שריבוי הספרים על התעללות בחסרי-ישע יקהו את הרגישות ויאפשרו לי לקרוא נושאים כאלה ללא מאמץ, טעיתי. עם השנים אני מתקשה יותר ויותר לקרוא על נושאים אלה ואחרים. כך או כך פרשתי מהספר ההוא והגעתי לספר הזה, שהמתין לי”

“הספר כולל אוסף מדהים של עצות דביליות, מפגרות ואידיוטיות בנושאים כמו "איך לפרוץ למכונית" (גנב יקר, שמעת?), "איך לקפוץ אל נהר מגשר או מצוק" (מתאבד יקר, שמעת?) ואפילו "איך לשרוד ליצן רצחני" (רציני לגמרי, עמוד 128). אבל... אם חטפו אותך לעזה, אל יאוש! בספר תוכל למצוא המון עצות שימושיות שיעזרו לך לשרוד. איך לשרוד אם נלקחתם כבני ערובה (עמוד 96): 1. אל תילחצו. גם אם מענים אתכם, כורתים לכם חלקי גוף,”

“כמו סטונר, "כוחו של הכלב" הוא תגלית מחודשת של יצירת מופת. כך כתוב על הכריכה וזו חתיכת הבטחה. האם היא מתממשת? לא. הספר כתוב בצורה די סתמית, אפיון הדמויות לוקה בחסר בלשון המעטה, הסיפור לא ממש מעניין, אבל הפוטנציאל קיים. לכל זה נוסף תרגום גרוע של יעל אכמון. אני לא יודע מה כתוב במקור, אבל אני לא רוצה לראות בתרגום קלבסה, דוגמה אחת. ובמה דברים אמורים? סוואג' רקח לנו הבדלים ופערים, ומהם אכן נוצרים סי”

“# קורה לעתים די רחוקות שאתה נתקל בספר שגורם לך לעצור את הנשימה. מפני שהוא טוב כל כך, שלא היית משנה אפילו אות, לא מדלג על שום משפט. כי הסופר מצא וזיקק איזו אמת פנימית והצליח להלביש אותה בסיפור שימחיש אותה. כזה עבורי הוא הספר הזה. שני אחים – פיל וג'ורג', בשלהי שנות השלושים שלהם – מנהלים חווה חקלאית גדולה ועשירה במונטנה בשנת 1925. הם בעלי מעמד גבוה בסביבתם, גרים בבית חווה בן 16 חדרים, עם סממני עו”

“# למעשה התחלתי ספר אחר ממנו קראתי כמה עשרות עמודים. הוא לא היה משעמם ולא גרוע – הסיבות המובילות אותי לנטישת ספר – אבל תוך כדי הקריאה התברר לי שאני קוראת על התעללות מינית בילדה קטנה. אם חשבתי שריבוי הספרים על התעללות בחסרי-ישע יקהו את הרגישות ויאפשרו לי לקרוא נושאים כאלה ללא מאמץ, טעיתי. עם השנים אני מתקשה יותר ויותר לקרוא על נושאים אלה ואחרים. כך או כך פרשתי מהספר ההוא והגעתי לספר הזה, שהמתין לי”

“הספר כולל אוסף מדהים של עצות דביליות, מפגרות ואידיוטיות בנושאים כמו "איך לפרוץ למכונית" (גנב יקר, שמעת?), "איך לקפוץ אל נהר מגשר או מצוק" (מתאבד יקר, שמעת?) ואפילו "איך לשרוד ליצן רצחני" (רציני לגמרי, עמוד 128). אבל... אם חטפו אותך לעזה, אל יאוש! בספר תוכל למצוא המון עצות שימושיות שיעזרו לך לשרוד. איך לשרוד אם נלקחתם כבני ערובה (עמוד 96): 1. אל תילחצו. גם אם מענים אתכם, כורתים לכם חלקי גוף,”