“בעשרת הימים האחרונים הרגשתי שאני מאבד את שפיותי. לא יכולתי לקרוא, לכתוב או לעשות דבר פרט לצפייה אובססיבית בחדשות ובסרטונים מחרידים. הרגשתי צורך לכאוב למען העם שלי וחשתי אשמה על עצם המחשבה על אסקפיזם. אבל בימים האחרונים הגיעו מים עד נפש, רגע לפני שאני נחנק, הבנתי שאני יכול לשחרר ולנשום – לצרוך חדשות בזהירות, לתרום ככל האפשר ולייצר לעצמי מפלט כמו הספר הזה. זה לא הופך אותי לפחות מסור לעם שלי, לעם ישר”

“טוב. ד"ר עמנואל לוטם, המתרגם, הלך לעולמו אתמול. אז לזכר האדם שבזכותו אני יכולתי ונהניתי לקרוא טולקין. (כן, גם על עפם וחמתם של האלפים). יהי זכרו ברוך. *** ילדי הורין, הוא סיפור שטולקין כתב ונפטר לפני שהוא פורסם, בנו, כריסטופר, ערך ופרסם את הסיפור (עם הערות והקדמה שממש שווה לקרוא ). בגדול הספר קורה בעידן הראשון בעולם הארץ התיכונה (הרבה הרבה לפני שר הטבעות וההוביט שקורים בעידן השלישי). הוא מס”

“# אני מחבבת את ספריו של קרייטון – שקראתי כמה מהם – בזכות העובדה שהוא יודע לספר סיפור ובעיקר בזכות העובדה שסיפוריו מבוססים היטב מדעית – גם אלה שהם כביכול מדע בדיוני. היות וקרייטון היה בעצמו איש מדע – לפני שנטש את מקצועו כרופא ואת התמחותו כחוקר ביולוגי ועבר לעסוק בכתיבה ובהפקת סרטים, שם הצליח לא פחות מבמקצועו הרשמי. כך שנפל לידי עוד ספר שלו – שיצא לאור ב 2006, שנתיים לפני מותו – שמחתי על המציאה.”

“הספר הזה הוא אחד מספרי החובה לחובב המד"ב. הוא מציג רעיונות מדהימים על החיבור בין בני אדם ומכונות והוא מציג סיפור מרתק על העתיד של העולם שלנו. הספר הוא יצירה יחסית קצרה של אחד מגדולי סופרי המד"ב שבדורות האחרונים, אשר למרות קוצרו קולע אל נקודות מפתח רבות בסוגיות רובוטיות עתידיות. הספר מציג עולם דיסטופי שבו בני האדם לא יכולים כמעט לחיות על כדור הארץ בגלל מלחמת עולם שהחריבה את העולם ורוב האוכולוסייה ה”