ביקורת ספרותית על זולגות דמעותי, אמר השוטר מאת פיליפ ק' דיק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 בנובמבר, 2016
ע"י קורא כמעט הכול


איזה כיף לבקר בחנויות ספרים קטנות, בהן המוכרים הם אנשי ספר, ומבחר הספרים הוא, איך לומר..לא בהכרח מה שתמצא ברשימות רבי המכר. חנות ספרים עם אופי, כזו שאין דומה לה 2 רחובות צפונה, ובכל עיר. חנויות הספרים שהכניסה אליהן היא סיפור בפני עצמו, בהם המוכר מניח לך לשוטט ומציע או לא מציע את עזרתו, מתנהג אליך בסנוביות משובבת לב. אני אוהב חנויות ספרים קטנות כאלה, אפילו שאין בהן מבצעי ספר שני ב 40% הנחה שלישי ב 50% וכו.... את הספר הזה (ועוד...) קניתי בחנות שכזו, רק שהיא עונה לשם "צומת ספרים" .
מסתבר שלסניפים שלהם יש אופי, במידה וכך תבחר מנהלת הסניף, היא יכולה לצבור אוסף מכובד ומרשים של ספרים מסוגה שהיא אוהבת, היא יכולה לגיס אוהבי ספר לצידה, והיא יכולה שהביקור בחנות שלה לא ירגיש כמו ביקור ברשת. אז כשסיימתי לקנות די הרבה ספרים בחנות הקטנה של צומת ספרים בעיר הדרומית (אליה נקלעתי לביקור קצר שקשור חלקית לעבודה), שאלתי איפה אפשר לכתוב משוב, ומחמאות לצוות... קיבלתי תשובת פייסבוק שכזו, אז בחרתי לעשות זאת פה. אם יצא לכם להיתקע בלי ספר בעיר הדרומית... כתתו רגליכם לתרשיש 13, שם תפגשו אנשי ספר שיעזרו לכם, או שלא..תלוי בכם.
עד כאן לגבי איך הספר הגיע לידי, ופרסומת לא סמויה לסניף קטן (יחסית) של צומת ספרים באילת.
את הספר הוספתי לרשימת הספרים שאני רוצה לקרוא לאחר ביקורת מצוינת של "שין שין" כאן בסימניה, והרצאה ששמעתי עליו בפודקסט עושים היסטוריה. בספר, דיסטופיה שמתרחשת בעתיד שכבר היה (לוס אנג'לס של סוף שנות ה 80), בעת שנכתב הספר, כנראה היה עתיד רחוק (הספר יצא לאור כשנולדתי 1974). במציאות שאליה מכניס אותנו ק' דיק, המדינה במשטר טוטליטארי, אבל לא כפי שהייתם מצפים, לא באופן הברור מאליו. יש הרבה דברים שקורים במציאות של הסיפור, אבל ק' דיק לא טורח לספר לנו ולהכביר במילים על למה ואיך.. וכולי הוא פשוט מניח את זה שם... וממשיך בעלילה, משמע התפאורה של הסיפור, תמיד מראה לנו רק את קצה קצהו של הקרחון, ועלינו הקוראים להמשיך ולטוות את החוטים. הוא לא מספר לנו למה הסטודנטים נצורים באוניברסטאות, מה בדיוק קרה במלחמת האזרחים השנייה, מה מהותן של מושבות העונשין, על שליטת המשטרה בכול. הוא לא מספר על הניסויים הגנטיים שיצרו אנשים עליונים רק מזכיר את שמם, ועל הניסוי העוקב שיצר אנשים עליונים יותר הוא בכלל לא טורח לספר... כל הדברים הללו לא חשובים לעלילה. הם הרקע, וככאלה הקורא מוזמן למלא את החלל כראות עניו, ובכל זאת התמונה חדה והקורא לא מרגיש שזרקו אותו לפזל שחסרים בו חלקים רבים. העלילה סובבת סביב ידוען, באותה מציאות שמתעורר יום אחד ללא זהות... הוא שהיה לו תוכנית שבועית בטלביזה, 19 אלבומים, 30 מליון מעריצים... אנונימי ללא זהות. במציאות בה המשטרה שלוטת ביד רמה, אי אפשר להיות ללא זהות, כך מתחילות התלאות של גיבורנו. למרות שמדובר בספר קצר יחסית, כל דמות נצבעת בגוונים רבים מקבלת עומק והאנושיות של הסיפור למרות שיש שיקראו לו מדע בדיוני, היא בכלל לא בדיונית ונוטפת מכל משפט ומשפט.
האיש שכתב את הספר שעל ביססו כתבו את התסריט לבלייד ראנר, דו"ח מיוחד, זיכרון גורלי (ואלה רק הסרטים שאני ראיתי) יודע לשחק לקורא עם המוח, בחן ובחסד, ומידי פעם באנושיות מכמירת לב.
שווה לקרוא קצת על ק' דיק הסיפור שלו עצמו מרתק כמעט כמו ספרים שכתב או במילים אחרות (לא שלי, של רוברט ווייט, עם החלפת מילה אחת שלי)
His madness fits in nicely with my own
His lunacy fits neatly with my own, my very own
ג
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ענת (לפני שנה ו-11 חודשים)
אני אוהבת סופרים כאלה שלא מאכילים בכפית, אלא מכבדים את האינטיליגנציה של הקורא וגם לא מעמיסים עליו יותר מדי פרטים מיותרים.
זה נשמע כמו ציור מינימליסטי. מענין.
שונרא החתול (לפני שנתיים)
בכל פעם שאני נתקלת בספר הזה בסימניה אני נזכרת בשוטר אזולאי.
תמיד אוהב אותו (לפני שנתיים)
ביקורת משובחת הסקירה באמת נעימה. כמו ביקור במחוזות רחוקים. כתבת בשלווה ובקסם.
רויטל ק. (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
את "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות" קניתי וקראתי בחרדת קודש... והתאכזבתי.
אולי זה מה שאתה מתאר פה, כל הרקע שהוא לא טורח להסביר ויותר מדי פערים שלא הצלחתי לגשר עליהם בכוחותי הדלים ללא עזרת הסופר.
מחשבות (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
דיק הוא סופר די בלתי קריא.
On The Road (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
מסקרן מאוד, תודה רבה
לי יניני (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
סקירה נהדרת. תודה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ