אם חשקה נפשכם בנחת, אם רוחכם נזקקה לעידוד קל, שנון ומרונן, הרי שהגעתם למקום הנכון.
מהו ספר טוב? זאת עליי לקרוא עוד וללמוד עוד כדי להגיד, מה גם שגדולים וטובים ממני התחבטו בכך כבר מלפני אלפי שנים, אך מי כמוני יודעת שלעיתים, בתקופה קשה ולחוצה כזאת הסוררת עתה בחוץ, אנו זקוקים יותר מכל לעולם אחר לברוח אליו, התרחשות קלה שתשפוך אור נגוהות על עיסוקינו האפרפרים ותזכיר לנו את יופיים של החיים.
וכך לכבוד מ

ניגשתי לאותלו של שייקספיר כמעט ללא ידע מקדים ובציפיות רבות. לאחר הקריאה הובהר לי מדוע זהו אחד המחזות הידועים והמוערכים ביותר של שייקספיר.
היכולת המדהימה של שייקספיר לבחון תמות פילוסופיות ורגש אנושי במחזותיו היא מן הגדולות והמורכבות שיצא לי לראות.
הוא עושה זאת באופן חד ומזוקק, כך שנותר רק לקרוא ולהתפעל.

באותלו נבחנת אהבה אדירה בין אותלו ודסדמונה אל מול שנאה טהורה של יגו כלפי אותלו.
אצל שייקספיר יש

כשנכנסתי לעולמו של שייקספיר הכרתי בעיקר את הטרגדיות שלו, ופה ושם מחזה אחר, אך ככל שנכנסתי עמוק יותר גיליתי שלל מחזות מרהיבים ועומק כמעט בכל אחת מיצירותיו.

יש מחזות שקיבלו נפח הרבה פחות מרשים מזה שמגיע להם בתודעה הקולקטיבית, כגון אותלו וריצ'רד השלישי, שהגדולה שלהם מרהיבה בהרבה מן האופן שבו הם נתפסים ב־Pop Culture. אך זה כמעט תמיד כך — הפער בין החוויה עצמה לבין הידע הכללי שנצרב בתודעה הקולקטיבית הו

לפני 9 שנים מכתיבת הסקירה הזו, קניה ווסט קרא לעצמו "שייקספיר". שנים מאוחר יותר הוא טען שהוא רלוונטי יותר מויליאם שלא יכל להגיב לכך מאחר והוא מת כבר מעל ל400 שנה. כמובן קמו עליו השונאים שטוענים כי הוא משוגע חסר תקנה ואגומניאק. יחד עמם, המעריצים שמשמשים כת ויסכימו לכל שטות שיגיד. ואני העדפתי להיות בחור שאוהב את העבודות של שני החבר'ס. כי בסך הכל, קניה הוא דמות הפכפכה מאז איבד את אמו ולא באמת מקבל את

הרצחת וגם ירשת. קצת קין והבל. מזימות. מתח.
כתוב היטב, שפה גבוהה ועשירה, איזה דיאלוגים...
יצירה מעוררת השראה, יצירת מופת!
* טוב יותר ממקבת.

אנטיגונה / סופוקלס
אני יודעת- כבר כמה זמן שלא כתבתי! אך אם להיות כנה, כבר כמה זמן שלא קראתי, ואם להיות עוד יותר כנה- אז אמנם אני קוראת וכותבת, אבל אני גם קוראת וחושבת, חוקרת, מנתחת (ולצערי גם לומדת ומכינה שיעורי בית).

אני מאוד מתרגשת כי למעשה זו הייתה הפעם הראשונה שקראתי טרגדיה יוונית (או כל מחזה יווני), ולא ידעתי לגמרי למה לצפות. ואכן, חצי דרך לתוך המחזה (הוא לא ארוך בכלל) עוד לא הייתי בטוחה

הגעתי ל-'המלט' הנצחי מלאת חששות.ככלות הכול זהו המחזה הארוך ביותר וללא ספק המוערך והמוצג ביותר של שיקספיר.
ואז התאהבתי בו,בהמלט עצמו,נסיך דנמרק האצילי.וכשהאהבה הגיעה,כל החששות פרחו.
איזו דמות מופתית!מאז ראסקולניקוב טרם נתקלתי בדמות כה שובת לב (אם כי רסקולניקוב מתאפיין כאנטי-גיבור ואילו המלט התגלמותו של ההיפוך).
כל המחזה כולו הוא,למעשה,חדשנות שאין כמותה.שייקספיר מעולם לא התיימר להיקבע למחזות הקלא

החלטתי להתחיל מיני פרויקט-
לקרוא לפחות 5 מחזות של שייקספיר(למרות שאני אשמח לקרוא יותר).
הרבה זמן רציתי לקרוא את המלט וזה היה אחלה תירוץ לקרוא אותו(:

אז חיפשתי אותו.
חיפשתי וחיפשתי.
ואז, אחרי מסע חיפושים ארוך, מצאתי אותו!

האמת שהייתי בטוחה שהוא יהיה עבה יותר, אבל הוא היה יחסית דק.
בכל מקרה, השאלתי אותו והתחלתי לקרוא.
בסופו של דבר, לקח לי שבוע לקרוא אותו רק ביגלל שהיו לי הרבה דברים באותו

אני מאוד מאוד מאוד אוהבת את המחזות של שייקספיר, שייקספיר הוא המחזאי האהוב עלי ביותר. המחזה הראשון שקראתי בחיי היה של שייקספיר "רומאו ויוליה", ולאחר מכן אני קראתי את המחזה "מהומה רבה על לא דבר". המחזה הזה אכן מרשים, כמו כל המחזות של שייקספיר... אולם הוא כל כך שוביניסטי!!! כלומר מדוע שייקספיר חשב שנערה תסלח לחתן שלה, שעזב אותה והשפיל אותה לעיני כל האורחים? איזו מין נערה תוכל לסלוח על מעשה שכזה???