ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 בנובמבר, 2009
ע"י תום
ע"י תום
הגעתי ל-'המלט' הנצחי מלאת חששות.ככלות הכול זהו המחזה הארוך ביותר וללא ספק המוערך והמוצג ביותר של שיקספיר.
ואז התאהבתי בו,בהמלט עצמו,נסיך דנמרק האצילי.וכשהאהבה הגיעה,כל החששות פרחו.
איזו דמות מופתית!מאז ראסקולניקוב טרם נתקלתי בדמות כה שובת לב (אם כי רסקולניקוב מתאפיין כאנטי-גיבור ואילו המלט התגלמותו של ההיפוך).
כל המחזה כולו הוא,למעשה,חדשנות שאין כמותה.שייקספיר מעולם לא התיימר להיקבע למחזות הקלאסים,אך המלט היא טרגדיה הנוגדת כל כך הרבה צדדים במאפיין הקלאסי ויוצרת '''הזדהות נואשת'''.
המלט,נסיך דנמרק מתמודד עם רצח אביו ע"י דודו וחתונת אימו עם המוזכר לעיל.גאות הכאב המתפשטת בקרבו לאור הבגידה ,לצדן של השנאה היוקדת וצמאת הנקמה ,אצילות נפשו וטוב ליבו- יוצרות כולן דמות מורכבת הרבה מעל לטרגדיה האישית שלה.המלט מעלה שאלות קיומיות שהרבה בני אדם נוגעים בהם (גם אם אביהם אינו מלך).דמותו המורכבת מעוררת הערצה.לחשוב שזה נכתב לפני למעלה מ-400 שנים!!בתקופה שהאינדווידואליות המוחצנת לא היתה כה מודרנית.
נסיך דנמרק היא דמות שנונה ומורכבת שיכולה להוות מוטיב להזדהות גם היום.כך אני רואה זאת לפחות.
לאורך כל המחזה,חיכיתי,כמובן למונולוג הנצחי של המלט. "להיות או לא להיות" ועל אף הספקנות הקלישאתית הטמונה בי,נגליתי לאחד המונולוגים המדהימים והחזקים ביותר שקראתי מעודי,מתאר ללא ספק,את הרגשת האבסורד שהפילוסופיים הקיומיים החלו לעסוק בה כמה מאות שנים מאוחר יותר.
התרגום של ט.כרמי מעולה.אם כי אשמח בעתיד לקרוא גם את שלונסקי לשם השוואה.
מדהים.שווה את השפה הקשה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת