“החלטתי להתחיל מיני פרויקט-
לקרוא לפחות 5 מחזות של שייקספיר(למרות שאני אשמח לקרוא יותר).
הרבה זמן רציתי לקרוא את המלט וזה היה אחלה תירוץ לקרוא אותו(:
אז חיפשתי אותו.
חיפשתי וחיפשתי.
ואז, אחרי מסע חיפושים ארוך, מצאתי אותו!
האמת שהייתי בטוחה שהוא יהיה עבה יותר, אבל הוא היה יחסית דק.
בכל מקרה, השאלתי אותו והתחלתי לקרוא.
בסופו של דבר, לקח לי שבוע לקרוא אותו רק ביגלל שהיו לי הרבה דברים באותו שבוע, אבל ניראלי שהיה
לוקח לי לפחות 3-4 ימים....
היום סיימתי, והאמת שממש קשה לי למצוא את המילים המתאימות להגיד בקשר אליו.
(זהירות, עלולים להיות ספוילרים חמורים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!).
בעיקרון הסיפור דיי ידוע:
המלט, נסיך דנמרק, רואה את רוחו של אביו, שמספר לו כי אחיו(דודו של המלט)רצח אותו ומבקש, דורש
מהמלט לנקום את מותו.
המלט נישבע שכך הוא יעשה, אבל במשך כל(אולי רוב)המחזה הוא מהסס לבצע זאת.
הוא מתלבט מתי לעשות זאת, איך לעשות את זה, ובעקבות כל המחשבה על זה הוא מאבד לאט לאט את השפיות שלו.
הוא גם פוגע בכל האנשים שסובבים אותו בדרך זו או אחרת.
כל הארועים שמתרחשים בספר מובילים לסופו הטראגי של המחזה.
אז מה אני יכולה להגיד ולחדש בקשר אליו?
שום דבר, כנראה.
אני רק יכולה להגיד שהוא, במילה אחת, מדהים(אולי אפילו גאוני!).
אני לא לגמרי מתכוונת שהוא מדהים מבחינת העלילה עצמה, אלא מבחינת הדמויות.
הן כתובות כ"כ.... אמיתי? כן, יודעים מה, אמיתי(גם אם יש קצת יותר מידיי דרמטיות בהן).
כי במציאות, אם הייתי מגלה(בתקופה ההיא-או אולי בכל תקופה)שמישהו שהיה יקר לי מאוד נרצח ע"י אחד האנשים הכי קרובים אליי, אז גם אני הייתי נכנסת ללבטים רציניים. אולי גם אני בסופו של דבר הייתי משתגעת.
היה טיפה מוזר בהתחלה לקרוא את זה כמחזה, כי זה היה כתוב מה דמות מסויימת אומרת ומתי(למרות שזה גם הזכיר לי סיפור שאנג'ל כתבה, אז אולי זה לא היה כ"כ קשה).
בכל מקרה, אחרי שניים שלושה עמודים, ממש נכנסתי לזה.
ברוב הפעמים אני הייתי עכשיו חופרת לכם על הדמויות ומסכמת אותן, אבל עכשיו אני לא בטוחה אם זה רעיון טוב.
אני רק אגיד שכל דמות ודמות היא מורכבת וטראגית.
כל מהלך שהמלט עושה בספר מובילה אל סופה המר(לפחות רוב הדמויות).
אני ממליצה על הספר כי הוא כתוב בסופו של דבר באופן מעניין, הוא מכיל דמויות מענינות ובעיקר טראגיות,
והוא מכיל ציטוטים טובים:
"יש משהו רקוב בארץ דנמרק".
"אמנם דבריו הם שגעון, אך יש בהם שיטה".
"מלים, מלים, מלים".
"צריך לחשוב לפני שמדברים ולשקול לפני שמבצעים".
"ישנם יותר דברים בשמיים ובארץ, הורציו, מכפי שחולמת הפילוסופיה שלך".
"להיות או לא להיות. זו השאלה".”