אני לא אגע בו מעוד שתי סיבות: 1. נעמי רגן סופרת בינונית ומטה. 2. נעמי רגן לוקחת מקרה מזעזע מהחיים ומכפיפה אותו לספרות שלה, ואם היא לא מוצאת משהו אטרקטיבי מספיק, היא עושה פלגיאט מסופרים אחרים (פחות מוכרים).

אפרתי הספר מזכיר לי את האירוע מהשבוע הקודם לא בגלל שמדובר בחרדים לא חסרים מקרים כאלה בצד החילוני.
מזכיר כן כי מדובר בילדים.
לגבי הספר המלצתי בזמנו למי שאין קיבה רגישה ולב חזק.

זה לא ספר שקוראים ושוכחים.
אני זוכרת שלא נגעתי בספר יומיים אחרי שסימתי לקרוא את שטן בירושלים.

נכון, אפרתי, הדברים אינם דומים כהוא זה. ולא חסר מטורללים גם מעבר לקשת.
ולגבי הספר- אני לא בטוחה שמומלץ לקרוא אותו.....

אוי, פפריקה, יקרה, את צודקת לגמרי.

דרישות מוגזמות נורא, לדעתי

לי, בלי לקרוא זה לא מזכיר בכלל. שטן בירושלים זה על כת, מה שהתגלה בשבוע שעבר, על פניו זה אב מתעלל ואמא שחולה במחלת נפש ששמה: תסמונת מינכהאוזן על ידי שליח, שבה גורמים למישהו להיות חולה כדי לטפל בו במסירות רבה.
הקשר היחיד הוא שבשני המקרים הם כביכול חרדים. ומכיוון שכל יום מתגלים מקרים של התעללות מכל הסוגים בכל המגזרים, אני מצפה שאף אחד לא יחבר מקרים שונים רק בגלל הדתיות, כביכול.

מזכיר גם את החדשות מהשבוע על ההורים שהתעללו בילדבן ה4. נכון?

זה סיפור אמיתי....לצערי!