ביקורת ספרותית על שטן בירושלים - בהשראת אירועים אמיתיים מאת נעמי רגן
ספר מעולה

---

וואו איזה ספר מדהים! קשה ומצמרר אבל מעניין ואי אפשר להפסיק לקרוא. התחלתי אתמול ולא הצלחתי להרדם בלילה, סיימתי היום עם עיניים דומעות. ספר מרתק!
הספר מבוסס על מיקרים אמיתיים של כתות משיחיות שדוגלות בהתעללות בילדים ונשים בכדי "לתקן" אותם וללמד אותם לקח, כגון מקרה "אליאור חן".
רגשות של חמלה מול כעס התעוררו בי במהלך הקריאה.
איך ייתכן שאדם אנושי והגיוני יתפתה להיכנס לכת כזאת וללכת אחריה מנהיגה בצורה עיוורת מול איבוד כל כללי האנושיות וההגיון, לא ייאמן!
הסיפור מתחיל בחדר מיון בבית חולים הדסה בירושליים, אליו מובלים שני ילדים קטנים מוכים וחבולים. אחד בן ארבע עם כוויות חמורות והשני אחיו בן השלוש מחוסר הכרה עם פגיעה מוחית. אמם, דניאלה גודמן, יושבת לידם ולא מוכנה לדבר.
לחקירת המקרה, ממנים את בינה צדק, בלשית דתייה ואם לשני ילדים קטנים. לאט לאט היא מצליחה לשבור את שתיקתם של האם וילדיה, תוך גילוי רוע והתעללות מחרידים.
הפרקים נעים בין הווה (החקירה) לעבר. הפרקים על העבר מספרים את סיפורה של דניאלה מהיותה מתבגרת ועד היום.
דניאלה היתה צעירה חרדית מאמריקה, בת למשפחה אמידה שרצתה ללמוד רפואה כי היתה מוכשרת. היא היכירה בחור עממי, שלומי,החליטה לוותר על שאיפותיה, התחתנה איתו וביחד הם עלו לארץ ישראל ונולדו להם שמונה ילדים (כי על אמצעי מניעה אסור לדבר). בעלה רצה רק ללמוד ואילו היא נשארה לטפל בקטנטנים. כסף לא היה. הבעיות גרמו להם למריבות ובעלה החל לעבוד כחקלאי. לאחר שארע מקרה מצער, הם נאלצו לעזוב ועברו למקום אחר. סבתה תמכה בה כלכלית ואחיה תמך בה נפשית לאורך כל הדרך.
בעלה כל הזמן חיפש רבנים כדי להתחזק והגיע לרב אחד שבשיא חוצפתו חשק בבתו בת העשר של שלומי. בהמשך הוא פוגש ב"משיח" שטוען שהוא הכי קרוב לאלוהים והרב הקודם שרלטן.
ה"משיח" מתגלה כאיש סאדיסט, אלים, שמנסה ל"תקן" את ילדיהם בדרך של אלימות מזעזעת. בהמשך הוא גם חושק בדניאלה.
אותו "משיח" מפעיל את קסמו על אנשים פגיעים, חלשים, שנמצאים במצוקה והכל בכדי לספק את הדחפים החולניים שלו לכוח ולשליטה. הפעם הקורבן המושלם היתה דניאלה.
הספר מכיל תיאורים מצמררים של התעללות בילדים. (הכאה בפטיש, שריפה ע"י תנור, האכלה בקיא וצואה, קשירות וכו'). קשה מאד לקרוא את התיאורים ולא כל אחד מסוגל, אבל חשוב מאד לקרוא את הספר כדי לדעת שכל זה קיים ולא להתפתות לשטיפות מוח של כתות כאלו שמסתבר שקיימות עדיין.
בסוף הספר ישנה העדות של דניאלה גולדמן במשפט. בעדות היא מנתחת את מה שעבר עליה ומנסה להבין איך הפכה ל"מפלצת", מטורפת, פסיכופתית. קשה להבין איך אישה הגיונית, אנושית, אם לילדים מסוגלת לתת לאנשים להתעלל בילדיה ולשתוק למראה הזוועות. ישנה אפילו השוואה לשואה ולהתעללות הנאצים ביהודים.
דניאלה היתה קורבן של שטיפת מוח, ה"משיח" הפך אותה לפאסיבית. דניאלה נמצאה ברגע מאד פגיע בחייה, היא היתה בודדה, מטפלת לבדה בשמונה ילדים ובדיוק באותה תקופה פגשה אדם מטורף,חולה ופגום, פסיכופט שנהנה משליטה שנותנת לו כוח. הוא ידע כיצד לשכנע אותה שילדיה נחשבים לרודפי שטן כשהם בוכים ומשתוללים ושהוא בא לעזור לה לחנך אותם.דניאלה היתה חלשה ושבורה חסרת
אונים מכדי לעצור את ההיסחפות. היא נעשתה מנותקת מעצמה, מהתבונה שלה, מהאנושיות שלה ולא היה בכוחה לעצור את זה. היא מבינה שהיא כנראה עברה התמוטטות פסיכוטית כלומר אבד לה הקשר עם המציאות. היא אומרת: "לא הייתי אדם, הייתי לא-כלום ... כמו קיר".
לא נתפס אבל אסור לשפוט.
הספר כתוב בשפה קולחת, אין ספר שנעמי רגן יודעת לכתוב. אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה, ממליצה מאד!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על שטן בירושלים - בהשראת אירועים אמיתיים