“לנתק טלפונים, להכין כוס תה עם לימון, ולהתכרבל עם התינוק החדש של ליעד שהם: "למראית עין".
אני יושבת כמה דקות עם עצמי, וחושבת מאיפה ואיך מתחילים לכתוב סקירה, במיוחד שמדובר על ספר מתח תוצרת כחול לבן.
כמו בכל ספר מתח טוב יש כאן קצב, מתחיל לאט ומתגבר אט אט, כמו ריקוד סירטאקי בקטנה.
לליעד שהם יש מתכון לקוקטיל טוב, שהוא משתמש בו בכל ספריו. ליעד יודע למזג את המינונים הנכונים, להקציף את החלבו”
