ביקורת ספרותית על הצרה עם עזים וכבשים מאת ג'ואנה קאנון
ספר בסדר

---

השם הנפלא הוא הסיבה שקראתי את הספר מלכתחילה. זה והעובדה שהסופרת בריטית וכותבת על עיירה סתמית אי שם באנגליה. אלה הסיבות שלי - וזה מה שאגיד לשופט.

גרייס וטילי הן שתי ילדות בנות 10, החברות הכי טובות, שבקיץ אחד מוצאות את עצמן בחופש הגדול, בלי שום דבר לעשות (כי מדובר ב1976, הורים עדיין לא הפנימו שהם חייבים להיות צוות הווי ובידור של ילדהם, ושאם ילד יוציא מהפה את המשפט "משעמם לי" שלוש פעמים, הם יישפטו בחומרה וייענשו בתואר "הורים לא ראויים") גרייס וטילי מסתובבות בשכונה, מדברות עם השכנים, זוללות ממתקים ומחליטות לפתור את תעלומת היעדרה של אחת השכנות מביתה.
השכנים בשכונה הזו שייכים לזן הקהילתי. כלומר - הם מבקרים (ביקורת בונה, כמובן) את שכניהם. פולטים הערות סתומות שזר לא יבין האחד לשני, משגיחים בשבע עיניים שהסדר הקבוע יישמר וכורעים תחת נטל סודותיהם מהעבר וגם מההווה.

סיפור קורותיה של ג'ואנה קאנון מרתק הרבה יותר מספרה. קנון נשרה מבית הספר בגיל 15, עבדה כמה שנים במה שאנחנו מכנים בנימוס "עבודות מזדמנות" ומאיימים על ילדינו שאם לא יכינו שיעורי בית סופם יהיה עבודות מזדמנות. קנון החליטה בגיל 30 שברצונה להיות פסיכיאטרית. היא חזרה ללמוד, התקבלה לבית הספר לרפואה, התמחתה בפסיכיאטריה, והיום היא פסיכיאטרית בבית חולים בדרבישר (שם חי פעם אחד מיסטר דארסי...) הספר התחיל בסדנת כתיבה ובבלוג בו היא כתבה סיפורים מחוויותיה. מה שאומר שאם ניצלת את זמנך נכון ודילגת על השנים המיותרות בבית הספר, עתידך מובטח.

הספר נע בין בגרות לילדותיות. שתי הילדות - בעיקר גרייס המספרת את הסיפור - מפגינות בגרות מפליאה, התייחסות פילוסופית ורב משמעית לחיים שסביבן "העולם מלא עזים וכבשים וצריך לנסות להבין מי זה מי" אומרת אחת מהן, ומתייחסת ל"אנשים טובים" ו"אנשים רעים" הילדות שופעות התבונה גם אינן נגררות אחרי הלך הרוח השכונתי של דחיית השונה והתלהמות אלימה. מצד שני המבוגרים בסיפור ילדותיים לההפליא על התייחסותם הסטיריאוטיפית, בורותם המובנית ונסיונם הפתטי להסתיר מהעולם את מהותם.

הספר חמוד. מסריו ממש לא מתוחכמים, התעלומה אינה באמת תעלומה, נסיונה של קאנון לבנות מתח משתמש בטכניקות פרימיטיביות, אך הוא נחמד לקריאה. כתוב בהומור חביב ומפעם לפעם מבליחה איזו הברקה. וגולת הכותרת - "יומן ממתקים" שמפרט ומדגים בצילומים את הממתקים ותכולתם. היומן הזה מבסס את מעמדה של בריטניה כמדינה עם האוכל הכי הזוי בעולם. ומסביר גם את האינטרס להפוך לאימפריה - יבוא מאכלים אכילים מכל קצווי תבל.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הצרה עם עזים וכבשים