ביקורת ספרותית על הצרה עם עזים וכבשים מאת ג'ואנה קאנון
ספר מעולה

---

יכול להיות שכל מי שמצא בספר פגמים, צדק. אולי הוא עמוס בדידקטיות, סובל מארכנות יתר, אולי אין היגיון בכושר הביטוי המופלא של גרייס בת העשר. ואולי ואולי.

אבל הספר נפלא. הוא כתוב בכישרון יוצא דופן, הדימויים שבו מהפנטים, הוא ציורי ויפהפה ומרגש וחכם. שזור בהומור בריטי מעודן. מרתק ומותח, הדמויות שלו עגולות ונוגעות ללב, בה במידה שהן מגוחכות.

מרגרט קריזי נעלמה ביום קיץ לוהט אחד מני רבים. קיץ נורא עטף את השדרה ביוני ביולי ובאוגוסט של שנת 1976. הוא אטם את השכונה בבועה מבעבעת, ריפד את עצלנותם הטבעית והסמיך את צרות המוחין שלהם.

גרייס היא גיבורת הספר. ביחד עם טילי, חברתה החולנית, היא מבקרת בבתי השכנים, תרה אחר רמזים למציאותה או להעדרה של הנעלמת, לעקבות שהשאירה בליבותיהם של שכניה, למציאותו של אלוהים, שבמקרה זה, הוא ההורה הטבעי של ישו (שלפחות הוא יימצא בסוף).

הסיפור מתואר מבעד לעיניה החכמות של גרייס, אבל לטעמי, הוא מתואר מבעד לעיניה החכמות של גרייס הבוגרת, החוזרת למחוזות ילדותה ולקיץ ההוא, שבו הפיקו שכניה וגם היא כמה לקחים. ולכן, המראות והזכרונות שייכים לגרייס הילדה. הפרשנות, הדימויים והתיאורים, ההיקשים, הצבעוניות והפיוטיות שייכים לאשה הבוגרת.

הספר חוזר אל שנת 1967, השנה שבה חשפו תושבי השדרה את הקלות הבלתי נסבלת של חוסר הסובלנות, את החשד המפעפע בלבבות נוחים להשפעה ואת הסוד שיושב מתחת לשכונה כבר תשע שנים ומסרב להיקבר.

סיפור המתח אינו נחשף עד תומו. הוא מסתיים בחוטים פרומים, בשאלות, בתהיות. לא כל הרמזים שזרעה הסופרת פוענחו עד תומם, אבל לא זה העיקר.

מרגרט קריזי היא המצפון הנעלם של תושבי השדרה, שבדצמבר 1967 נטלו לעצמם את תפקידו של אל קנא ונוקם, אלא שכרגיל במקרים כאלה, הנקמה מופנית אל האדם הלא נכון.
_____________________________
נ.ב. כמו עוד תשעה ספרים נוספים, רכשתי גם אותו בהוצאת סנדיק הנהדרת, ולכן אני מתאכזבת כשאני מוצאת אפילו שתיים או שלוש שגיאות הגהה.

נ.ב. שני: מסתבר שילדותי, שקדמה בשנים מספר לילדותה של הגיבורה היתה משופעת הרבה פחות בממתקים. בילדותי היו וופלים ובייגלך ומסטיקים ארוכים ומסטיקים עגולים וביסקוויטים על משקל ועוגיות פשוטות. אבל האנגלים הללו, שלא היו עסוקים בצנע והיו להם אלפיים שנות תרבות, בזמן שאנחנו היינו עסוקים בהישרדות בגולה, המציאו המון ממתקים, שרבים מהם מופיעים בספר, ותמונותיהם הצבעוניות גם מופיעות בנספח שבסוף הספר.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על הצרה עם עזים וכבשים